מיהו אבי רעיון אוניברסיטה דתית?

ויכוח מר ניטש מאחורי הקלעים על זכות האבהות לרעיון הקמת אוניברסיטה דתית בישראל. התסיסה גוברת והולכת והיא עשוייה לצאת בימים הקרובים לרשות הרבים. המדובר הוא ביהודי ירושלמי היושב בטורונטו שבקנדה ותובע את עלבונו מאת הנהגת המפלגה הדתית לאומית. הוא שהגה ויזם את הרעיון, אינו מוזכר כלל. והרי הוא לחם לרעיון זה גם כאשר מנהיגי "המזרחי" התנגדו לו, ואפילו הרב מאיר ברלין (בר-אילן) ז"ל, שעל שמו נקראת האוניברסיטה היה בשעתו בין שוללי הרעיון.

פרופ' ד"ר ש. ב. אולמן המוכר בירושלים כמלומד וכחוקר מחלת הסרטן ששמו הולך לפניו בארצות הברית וקנדה, פירסם בימים אלה גילוי דעת ובו הוא תובע זכות אבהות על רעיון הקמת האוניברסיטה הדתית בר-אילן וכן מגלה הוא כי מנהיגי המפלגה הדתית לאומית בשעתו "המזרחי" התנגדו לרעיון זה.

ביולי שנת 1947 פירסם הפרופ' אולמן בגליון המיוחד של "מדע ואמונה" מאמר ובו הוא הציע להקים בארץ ישראל אוניברסיטה דתית, בטרם פירסם המאמר הנ"ל, ביקר הפרופ' אצל הרב מאיר ברלין (בר-אילן) ז"ל וביקש את תמיכתו ברעיון זה, אולם הרב ב. סירב לתמוך בו וכן התנגד בתוקף לרעיון אוניברסיטה דתית בישראל.

פנה הפרופ' אל מר י. ברנשטיין העורך בפועל של "הצופה" וביקש לפרסם הצעה זו בעיתונו או שיכתוב הערכה על מאמרו זה, לא נאות מר ברנשטיין להענות לבקשתו.

ראוי לציין כי הרב ברלין שימש אז כעורכו הראשי של "הצופה" ... ד"ר אולמן ניסה "לסנן" את רעיונו על הקמת האוניברסיטה הדתית במאמריו שפירסם אז ב"הצופה" אולם תמיד נמחק אותו הקטע הנוגע ברעיון הקמת אוניברסיטה דתית, כי ה "צנזורה" הפנימית עשתה את שלה ...
ב-1948 פירסם הד"ר ש. ב. אולמן ב "סיני" מאמר נוסף תחת הכותרת "המדע במדינה היהודית" ובו חזר על הצעתו להקים אוניברסיטה דתית בישראל, אולם איש לא הגיב על כך, ואיש לא תמך בו וקריאתו נשארה כקול קורא במדבר ...
רק בהיותו בשנת 1952 בארצות הברית נודע לו כי רעיונו בדבר הקמת אוניברסיטה דתית בישראל אומץ ע"י מפלגת "המזרחי". אולם לתמהונו הגדול הצהירו מנהיגי המזרחי כי לא שמעו מעולם על הצעתו. הדבר התמיהו כי עוד בשנת 1947 שלח לכל מנהיגי מפלגת "המזרחי" העתקים של החוברת "מדע ואמונה".

הפרופ' אולמן בגילוי הדעת שלו רוגש ורוגז על המנהיגים הפוליטיים של היהדות הדתית שגזלו את רעיונו ועשו קרדום לחפור בו וקצרו באמצעותו כבוד והערכה. והוא מסיים את הגילוי דעת במלים אלה:

וזה לא מקרה יחיד. פעם פנה הד"ר אולמן בהיותו בירושלים אל שלושה מנהיגים בהצעה להוציא עיתון לנוער הדתי בשלוש [שפות, הם השיבו לו כי הצעתו - א.ז.] אינה בת ביצוע, אך כעבור שנה הוציאו הם עצמם כתב עת כזה בשלוש השפות בדיוק כהצעתו ...


[תגובה למאמר של הרב כ. י. הירש - פורסמה בעיתון "חרות" בתאריך 18/5/1962]

אבות רעיון אוניברסיטה דתית

בעקבות דברי הסופר הרב נח זבולוני ב "חרות" (ז' באייר ש"ז: "מיהו אבי רעיון אוניברסיטה דתית") יש להעיר:

א. רעיון להקים אוניברסיטה יהודית-דתית ריחף בחלל מאות בשנים וגם נעשה נסיון להגשימו באיטליה כידוע.

ב. בעל חת"ם סופר דיבר במפורש על הצורך להקים פקולטה לרפואה יהודית-דתית.

ג. הרב פרופ' צבי (הרמן) שפירא בתכניתו לאוניברסיטה עברית בא"י, התכוון שתהא דתית במהותה וה"ה הרב קוק בברכתו לפתיחתה; ולאחר אכזבתו בה מבחינה דתית - הקים לעומתה את הישיבה העולמית - מרכז הרב.

ד. בניו-יורק צמחה אוניברסיטת-הישיבה ע"ש רבי יצחק אלחנן (500 סטודנטים, לרבות פקולטה לרפואה ע"ש איינשטיין), בעזרתו-יזמתו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין). בארץ ישראל, הוא ואחרים חשבו עדיין לא הגיע זמנה: כוחות הוראה, תלמידים, כספים, הבנה.

ה.הרב י. ל. מימון כתב בשעתו על הצורך בהקמת מכון לחכמי-ישראל הנאמנה ע"י מוסד הרב קוק.

ו. בית המדרש לרבנים חרדי של הרב ד"ר עזריאל הילדלסהיימר בברלין מיזג בתוכו דעת תורה נאמנה והשכלה אקדמאית. עם עליית היטלר (ימ"ש) לשלטון היתה תכנית להעביר ביהמ"ד זה לארץ ישראל.

ז. "תחכמוני" בוורשה ומוסדות מעין אלו, כמו כן סמינרים למורים חרדים בגולה ובארץ, שימשו כהכנה להקמת אוניברסיטה דתית.

ח. אירגוני אקדמאים יהודים דתיים, שקמו תחילה במערב אירופה שימשו מקור לצוות מרצים לאוניברסיטה דתית לכשתקום. (ראה חוברות "תחכמוני" שהוציא ד"ר ב. מ. לוין בברן עוד לפני המלחמה העולמית הראשונה).

ט. צבי הרכבי, עוד בעמדו בראש ברית אקדמאיים דתיים באוניברסיטה העברית הטיף להקמת אוניברסיטה דתית, שנים רבות לפני עליית ש. ב. אולמן לא"י. בקונטרס "מדע ואמונה" שיצא ביזמתו ובעריכתו של הרכבי במקביל למאמרו של אולמן, פרסם הרכבי את הקריאה להקמת האוניברסיטה הדתית בארץ ישראל, הקונטרס יצא בעזרתו של הרב הראשי הרצוג, שתמך בהתלהבות ברעיון. הרכבי עמד לימינו של פרופ' חורגין בבואו בראשונה למשש את האפשרות של הקמת אוניברסיטה דתית בישראל.

י. ר' בנימין פרסם שורת מאמרים בזכות הקמת אוניברסיטאות בארץ ישראל, נוסף על האוניברסיטה העברית בירושלים וצידד כמובן בצורך אוניברסיטה דתית.

י"א. כידוע קמו האוניברסיטאות בעמים מקרב אנשי הדת ועד היום קיימות (אפילו בפולין הקומוניסטית) אוניברסיטאות קתוליות, פרוטסטנטיות וכד'.

י"ב. ד"ר ש. ב. אולמן שירד בסמוך לקום המדינה לקנדה, שימש בהוראה בתלמוד תורה "מזרחי" בירושלים, עבודתו במכון לחקר הסרטן באוניברסיטה העברית נפסקה. הוא משמש בין המפקחים על החינוך היהודי בטורונטו. במכתבו להרב צבי יהודה קוק, הוא קבע, כי לדעתו היהדות יכולה להתקיים גם בלא ... ארץ ישראל. קטרוגיו מזיקים למדינה. גילוי דעת המקטרג על אוניברסיטת בר-אילן הוא אחד מאלו.

י"ג. כידוע יש לבטים גדולים באוניברסיטת בר-אילן על מנת לקיים את דמותה הדתית. אין לקבוע בשום אופן שדווקא אולמן בלבד, הוא אבי רעיון יסודה, קדמו לו רבים ושלמים. וההיסטוריון יציין בוודאי את כולם, איש כערכו.

הרב כ. י. הירש