השאלה שהעסיקה חוגים
דתיים בישראל לאחרונה ואשר נעשתה מעיקה עוד יותר עם מותו של ד"ר סובלן
בלונדון, הייתה: האם נהג שר
המפד"ל שפירא נכון, כאשר הוציא פקודת גירוש (שקיבלה בזמנו צורה של הסגרה) נגד מי שהורשע כמרגל סובייטי ונמלט לישראל?
כזכור
בשבת האחרונה אירעה על רקע זה תקרית
בבית הכנסת "
היכל שלמה"
בירושלים, כאשר ר' אליעזר אלינר, מראשי "האינטליגנציה הדתית" (שופט בחידון אליפות העולמי של
התנ"ך) עלה על הבמה ועיכב את קריאת התורה בהתריעו לכיוון השר שפירא: "לא תסגיר עבד אל אדוניו" ובדרשו להחזיר את סובלן לישראל.
הקהל ניסה לשכנע את ר' אלינר באותו מעמד, כי אף
הרב י. ש. זוין, עורך
האנציקלופדיה התלמודית ומגדולי
הרבנים בישראל פסק לשר הפנים, כי נהג כשורה.
והנה הגיע לידינו תשובת הרב י. ש. זוין ששלח לאחד ממעריציו ששאלו מדוע הגדיר את סובלן כרודף (הרודף להרוג אדם, מותר לכל אחד להרגו: הבא להרגך השכם להרגו - נ.ז.) שמותר להסגירו וכן הותר דמו?
על כך ענה הרב זוין, ואת דבריו אנו מוסרים ככתבם וכלשונם:
א. שום סכנת מיתה חס ושלום לא ריחפה על סובלן שדינו כבר נגזר למאסר.
ב. אמרתי מפורש שהיה צורך רק
לגרשו ולא להסגירו
לארה"ב. ואם אמרתי שדינו כרודף, גם רודף כידוע, אם אפשר להינצל מרדיפתו ע"י משהו (ולא גם "באחד מאבריו") אסור להרגו, וכאן עם גירושו פסקה רדיפתו.
ובשיחה עם סופר "
מעריב" תיארתי יותר (והוא השמיט) שאינו רודף מחמת שהיה מרגל, שזה כבר לאחר המעשה, ורודף אינו נקרא אלא קודם המעשה, אלא עצם בואו לכאן ושהייתו פה מסכנים את שלום היהודים בארה"ב, שבו ביום נזדעזעו ת"ק פרסא על ת"ק פרסא (כמו שסיפר לי מיד לאחר הגירוש ...) ואת שלום היהודים כאן ביחסם עם ארה"ב.
ולכן די אם יגרשוהו לכל מקום שהוא
ירצה ולא
לאתונה דווקא, ששם יחכו לו מארה"ב. ועובדה היא: כל אלה שצועקים ומוחים איש מהם לא התנגד לעצם מעשה הגירוש, אלא על אופן הביצוע והפזיזות וכו' (ובזה הם צודקים באמת) ותו לא".
דומנו, כי עם מותו של סובלן לא יושם קץ למחלוקת. אם השר הדתי נהג בפרשת סובלן כשורה - או לא.
דפים בנושא:
הערות: * ד"ר רוברט סובלן - יהודי אמריקאי שהורשע בריגול למען
ברית המועצות, ברח לישראל, הוסגר לארצות הברית, נפטר בלונדון אחרי שני נסיונות התאבדות שעשה בדרכו להסגרה לארצות הברית.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By