קצת אקשן בעזרת השם

אחת האופנות בישיבות של גוש אמונים היא להתנדב לייצור השלטים והסטיקרים נגד החזרת הגולן; זו הזדמנות לצאת קצת מהישיבה, לראות מתנדבות, ולזכות בריגוש מחתרתי; לידי כתב "דבר" נפל דו"ח של מתנדב כזה

על מלאכת הצביעה של אלפי השלטים המכריזים "שלום עם הגולן" בניסוחים שונים, שמתנוססים בחוצות, מנצחים שלושה רמי"ם (מגידי שיעורים) שאחד הוא מנהל ישיבה מפורסמת על גוש אמונים. העבודה שם נעשית בהתנדבות, בכל הדרגים, גם על חשבון הלימודים.

במקרה נפל לידי "מסמך" בצורת דיווח של מתנדב תלמיד הישיבה לממונים עליו. המתנדב מעדיף כמובן להישאר בעילום שם ולכן ייקרא כאן רן. וכך הוא מדווח: "קשה ללמוד וריח החופש עומד באוויר. בנוסף, החברותא (כלומר חברו ללימודים) חולה. אמש הוצעה לי הצעה מפתה: לעבוד שבוע ל "מטה הגולן". זה גם נשמע אידיאלי וגם אקשן.
כך יצא שביום ראשון ב ט"ו בתמוז בשעת בוקר מאוחרת נכנסתי ל "מטה הגולן" וכולי נרגש. בחדר הכניסה הקטן פגשתי את אחד המנהלים, י.ח. ואמרתי לו שעקב מחלה של החברותא, אני מוכן לתרום שבוע מזמני למטה. הוא הופתע על העזרה הבלתי צפויה שנזדמנה לו, ומיד הזמין אותי לשבת בחדר הפנימי".

ישבנו זה מול זה בניחותא והוא החל לסקור בפני את ייעודו של המטה. את דרכי הפעולה שלו, מהם הקשיים בהם נתקלים וכיצד הם פותרים אותם. הוא דיבר אלי כאילו הייתי איש זר שהיה צורך לזרזו לעבודה. צחקתי בקרבי על החשיבות היתרה שהוא מחשיב אותי, אך שיחקתי אותה יענו רציני ומקשיב (אך עד מהרה צחוקי נמוג, כי הוא התכוון למסור בידי עבודה שחורה שהוא עסק בה עד כה).

הוא סיפר לי על ההצלחה הרבה שלהם, שכיום ישנם איזורים רבים בהם מתנוסס השלט "העם עם הגולן" מעשה ידי המטה שלנו. בראש המטה עומדים רבני "האמונה" של הישיבה שמנסים לשדר מסר חיובי מוסכם שיחזק את העם לארץ בכלל ולגולן בפרט; למעט ככל האפשר בהפחדות ונימוקים ביטחוניים ובשימוש בנימות פוליטיות".

האויב השמאלני

"גם זלזול והשמצה כנגד הממשלה אסורים, וזאת פגיעה בממלכתיות ובכבוד ישראל, מה גם שזה מביא לשנאה הדדית וללא תועלת. מכאן גם אולי ההצלחה הגדולה של המטה", כתב התלמיד.

לאחר ההקדמה הרעיונית של מנהל המפעל מביא המתנדב את רחשי ליבו: "הוא (המנהל) רוצה שאני אהיה אחראי על תהליך צביעת השלטים. העבודה הזו נעשית ע"י מתנדבים (בעיקר מתנדבות) מאיזור השכונה קרית משה והסביבה. ישנה בעיה של בלאגן, בזבוז צבע, וחוסר איכות בכתיבת השלטים וכו'.

תפקידי, אי"ה (אם ירצה השם) יהיה להשגיח על הסדר והניקיון באתר הצביעה, חצר בית ספר של (את השם לא אכתוב, שלא ייפול לידי האויבים השמאלניים) והמקלט שלידו. באמצע השיחה נכנסו שתי בנות והוא אמר להן, שמהיום אני האחראי על הצביעה ושישמעו להוראותי ויעזרו לי ל "התאקלם".

אחריהן נכנס אוזן, ספרדי חביב שלמד עם אחי בישיבה. אוזן זה הוא אחראי לתליית השלטים באיזור הדרום (הוא עושה זאת בהצלחה גדולה). בסופו של דבר סיכמתי עם יוסי שאחליף בגדים המתאימים לצביעה וניפגש במקום הצביעה. חזרתי לישיבה שמח וצוהל שקיבלתי ג'וב, אך מלא חששות אם בכלל אצליח לנהל את כל העסק הזה".

בלי שאלות מיותרות

"בישיבה פגשתי את אלישמע. סיפרתי לו על החלטתי לעבוד השבוע במטה, והוספתי שאל לו לשאול שאלות מיותרות. השאלתי ממנו מכנסיים ובארון שלי מצאתי איזו חולצת טריקו שאפשר ללכלך. למרות לגלוגיו של אלישמע, וכעסו הסמוי על כך שאני עוזב את הישיבה לשבוע תמים, אזרתי אומץ ויצאתי מהישיבה לעבר בית הספר, והחל שבוע העבודה.

הגעתי למקום, יוסי הגיע זמן קצר אחרי והחל לתדרך אותי, היכן הצבעים, המברשות, היכן גלילי הנייר ומהם הגדלים השונים של השלטים. העבודה היא די פשוטה: פורסים בד-פלסטיק על הרצפה, לוקחים שבלונה מקרטון, שבה חקוקות המלים "העם עם הגולן", שמים את השבלונה על הבד ובחלל האותיות שופכים צבעים מתאימים. כשמרימים את השבלונה, נשאר על הבד הצבע בצורת האותיות.

הבעיה מתחילה כשהשבלונות קרועות או עקומות מרוב שימוש. עקב כך יש הרבה מקרים של חוסר דיוק או נזילת צבע מהשבלונה אל הבד של השלט שנמצא מתחת. יש לשים לב בעיקר לניקוי השבלונות לפני ואחרי כל צביעה.

כשחזרתי לישיבה ונכנסתי לאכול ארוחת צהריים בחולצת הטריקו המלוכלכת, כמה מבטים מוזרים נשתלחו לעברי, הזה רן ?! גם הוא בחר לעבוד במטה? כשהתיישבתי לאכול בחולצת הטריקו, חקרו אותי חברי לשולחן, כיצד עבר הקטע הראשון שלי בעבודה.
העמדתי פנים רציניות וללא מתעניינות בשאלות, ואמרתי להם שזו סתם עבודה שחורה מלוכלכת.

לאחר מנוחה צהרים שבתי לבית ספר ובדרך אמרתי "לשם ייחוד" שאני מתכוון לקיים בזה מצוות יישוב ארץ ישראל, כפי שנצטווינו על ידי הבורא. נתתי דעתי כשאמרתי "בשם כל ישראל", שבאמת אני עושה שליחות שאמורה לייצג מיליוני בני עמנו הצריכים להיות קשורים בכל נפשם למאבק על ארצנו".

השבלונה הבעייתית

"לפנות ערב נכנסה לפעולה השבלונה הקטנה והחדשה "שבלונת הדפוס". זו שבלונה עושיה משי דק שמייצרת הדפסים של המשפט "הגולן לישראל" בגודל של 80 סנטימטרים (שאר השבלונות הן בגודל של מטר עד כמה מטרים ויותר). גודל הדפסה קטן זה מיועד בעיקר לשלטים של העיר תל-אביב, בה קיים חוק עזר עירוני נגד תליית שלטים גדולים יותר. מעניין שדווקא לאחרונה נזכרה העירייה בחוק זה ...

שבלונה קטנה זו היא כה מפונקת עד שבקלות היא יכולה להיהרס. כל שריטה קטנה עלולה להוריד אותה ואם הצבע מתייבש עליה, האותיות יוצאות מחוזקות ומשובשות. לעתים קרובות המשטח מתלכלך והתוצאה ניכרת על השלט. לכן צריך לנקות את השבלונה באופן תדיר ומהר, כדי שהצבע לא יתייבש ויסתום את המעבר של הצבע לבד.
מה אומר ומה אגיד, זה עסק מתיש אך התגברנו על כל הבעיות. הצלחנו, כבר בערב הראשון ליצור, כמאתיים חתיכות. תוך כדי העבודה הייתי צריך ללכת ולסחוב אבנים מכל השכונה כדי להביא אותם לשטח ולהניח על השלטים שטרם נתייבשו ומונחים על הרצפה, אחרת הרוח תעיף אותם והם יתלכלכו.

הגיע סוף היום. ריכזנו את כל השלטים והצבעים וכו', הכנסנו אותם לתוך המקלט. ניקינו קצת ונעלנו מאימת החבלנים השמאלניים, וחזרתי עייף ותשוש לישיבה. זה היה יום אחד של צביעה, והיה לי עוד שבוע של עבודה רצופה בוקר-צהריים-ערב.

לפעמים עבדנו בלי הפסקה מתשע בבוקר עד שתיים בלילה. רק נוסיף לידע כללי, שהיבול היומי בדרך כלל הוא כ-50 עד 100 שלטים גדולים, וכ-600 עד 1,000 קטנים של "הגולן לישראל". ויהי רצון שיתאדו מחשבות שונאינו וארצנו הקטנטונת לא תימס עוד בידי זרים – להיפך".