ערכים "יהודיים" באנציקלופדיה הפולנית הגדולה

יותר מ-60 ערכים "יהודיים" מתפרסמים באנציקלופדיה הפולנית הגדולה שחלקה הראשון שהופיע עתה (A-BLE) הגיע לארץ בימים אלה. מופיעים מאמרים ורשימות על תולדות היהודות ויהודים, סופרים ומשוררים וגם על התנ"ך, מוסדות ומפלגות יהודיים שהיו קיימים בעבר ובהווה. מובן שהפירוש לערכים מוסיימים ניתן ברוח מרקסיסטית טהורה ... מבין האישים הישראללים, הממלאים תפקידים רשמיים מובאים שניים, והם נשיא המדינה וראש הממשלה.

באותו כרך מוזכרים:
שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים, 17 שורות) כיוצר הספרות האידית המודרנית. כן פורסמו כל ספריו שכתב בשתי הלשונות, עברית ואידיש. צויין גם כי בשנת 1886 תירגם הסופר הפולני הנודע ק. י. שניבסקי את "מסעות בנימין השלישי" לפולנית.

ש. אנסקי (שלמה זנביל רפופורט) מתואר כסופר יהודי ופובליציסט חריף ומוכשר, דרמטורג ואספן של הפולקלור היהודי; כן מודגש שהיה בין הלוחמים במשטר הצאר הרוסי, ובגלל זה גורש מרוסיה; ספריו: "הדיבוק" ו - "חורבן יהודי פולין, גליציה ובוקובינה".

לאחד העם (אשר גינזבורג) הוקדשו 10 שורות והוא מוגדר כאחד מיוצרי הספרות העברית המודרנית.

לשלום אש הוקדשה רשימה ארוכה (31 שורות), הערך מציין שהוא היה מידידי הסופרים הפולניים הנודעים סטפן ז'ירומסקי, עליזה אורזשקובה, ס. ויטקביץ, פרוס, נימוייבסקי ואחרים. מספריו נזכרים: העירייה, אונקל מוזס, מוטקה גנב, אמריקה; כן הודגש כי חיבר המנון להולכי הכבשנים.

יצחק אברבנאל מחבר הפירוש על התורה ומי שהיה שר האוצר אצל המלך הפורטוגזי, נזכר כמחבר פירוש על התלמוד.

גם אוריאל אקוסטה הדמות הטראגית, מוזכר כאן וכן החרם שהוטל עליו והביא לידי התאבדותו מובא באנציקלופדיה זו.

התנא עקיבא בן יוסף יועצו של המרדן היהודי האחרון בר-כוכבא, היה מראשי המחברים של התלמוד והמשנה שנהרג ע"י הרומאים.

גם לשמעון בר-כוכבא, הקדישה האנציקלופדיה כמה שורות והוא נקרא מנהיג המרד היהודי האחרון. בין היתר נזכר כי בשנת 1951 נמצאו שני מכתביו ובשנת 1950 נתגלו ע"י המשלחת הארכיאולוגית הישראלית עוד 15 ממכתביו.

החוקר המפורסם יוסף אלבו מחבר "ספר העיקרים". הבעל שם טוב (ישראל בן אליעזר) מתואר כמייסד החסידות. דרך אגב, על החסידות נאמר, כי הייתה תנועה שתמכו בה בעיקר השכבות הבינוניות והעניות מבין היהודים, שראו בה לוחם ומגן נגד התקיפים של הקהילות היהודיות. צויין כי הבעל שם טוב לא השאיר אחריו ספרים, אולם שני תלמידיו ר' יעקב יוסף משדוגרוד ור' בר ממז'יבוז' הפיצו את תורתו, תורת החסידות, בעיקר באוקראינה וברוסיה הלבנה.

מרדכי אנילביץ מפקד גטו ורשה מובא באנציקלופדיה זו ועליו רשימה ארוכה בלויית תמונתו. צויין כי עוד בשנת 1936-8 אירגן פעולות הגנה נגד האנדקים הפולנים.

לח. נ. ביאליק ניתנו שורות אחדות והוא נקרא משורר החיים היהודיים של העיירה הפרובינציאלית הקטנה.

לבלפור הוקדשה רשימה ארוכה, בלויית תמונתו, ובין היתר הודגש כי היה מחברה של ההצהרה המפורסמת על שיבת יהודים לפלשתינה.

ליצחק בן-צבי נשיא המדינה הוקדשה רשימה בת 12 שורות. בביאוגרפיה שלו סופר כי גורש מארץ ישראל לטורקיה, היה ממייסדי החלוץ וכן מראשוני המתנדבים ללגיון העברי, מחבר ספרים על נושאים ציוניים ונושאים יהודיים כלליים, נשיא המדינה משנת 1955.

לבן גוריון - 17 שורות. הודגש כי בזמן כהונתו חברו יחד ישראל, צרפת ואנגליה להתקיף את מצרים.

יצחק בבל, הסופר והמשורר היהודי-רוסי שנרצח ע"י סטאלין וטוהר. על דוד ברגלסון, הסופר הקומוניסטי שנספה בימי סטאלין עם יתר הסופרים היהודיים, נאמר כי ספריו תורגמו לפולנית, בין השאר ספרו "שני הרוצחים".

פרופ' מאיר בלבן שנספה בגיטו ורשה בשנת 1942, היסטוריון יהודי ידוע, חיבר הרבה ספרים על נושאים היסטוריים, ברק יוסלביץ, אלוף הצבא הפולני שלחם בשנת 1805 על יד אוסטרליץ ונפל בקרבות עם האוסטרים ע"י קוצק, נטל חלק ניכר בקרבות הידועים של הפולנים באיטליה.

לערך אנטישמיות הוקדשה רשימה ארוכה ובה תולדות האנטישמיות בכל הדורות והתקופות, לתנ"ך ערך המשתרע על יותר מעמוד, ובו מאמר של המלומד וירטולד טיליוך. משפט בייליס נזכר בין הרשימות על קורות תולדות היהודים.

המלך היהודי האחרון מתתיהו השני (אנטיגון), נצר המכבים שמת בשבי הרומאים. גם מחבר "משלי השועלים" ברכיה בן נטרונאי הנקדן, נזכר באנציקלופדיה זו. היה ממשל [הכוונה לכותב משלים] ומתרגם ידוע ונקדן עברי שחי בשנות ה-12 וה-13 בנורמנדיה. האגדה זכתה לרשימה מיוחדת. הערך בר-מצווה בן שש שורות - כשמגיע ילד יהודי לגיל 13 הוא מקבל עליו את עול מלכות שמים ועולה בפעם הראשונה לתורה.

לפי שעה יצא הכרך הראשון של האנציקלופדיה הפולנית הגדולה, וכפי שנמסר יופיעו עוד 12 או 13 כרכים.