"עץ זקן בוער טוב יותר" [05/10/1993] - נח זבולוני - רנ"ז

יום הזקן הבינלאומי, שחל לפני ימים ספורים, אמור להזכיר את זכויותיהם הבסיסיות של הקשישים, כפי שנקבעו באו"ם לפני שנתיים, שעיקרן: לחיות בכבוד בתוך הקהילה - אך בסביבה מוגנת.

האסיפה הכללית של האו"ם הכריזה לפני שנתיים על ה-1 באוקטובר כיום הזקן הבין-לאומי. ההכרזה פותחת בסיסמה:

"להוסיף טעם חיים לשנים שנוספו לחיים" בהכרזה 18 עקרונות בתחומים: עצמאות הזקן; מעורבותו בחברה; זכותו לשירותים; מיצוי עצמי וכבוד עצמי. נפרט כמה מן העקרונות החשובים שבהם: לקשישים זכות לגור בסביבה בטוחה המותאמת להעדפותיהם האישיות ותיפקודם המשתנה; לקשישים זכות להתגורר בביתם כל עוד הדבר אפשרי; לקשישים זכות להישאר מעורבים בחברה, להשתתף בצורה פעילה בעיצוב והגשמת המדיניות המשפיעה על רווחתם ולחלוק את חוכמת החיים שלהם עם הדורות הצעירים; לקשישים זכות לקבל טיפול ברמה נאותה, המספק הגנה, שיקום וגירוי שכלי וחברתי בסביבה בטוחה ואנושית; לקשישים זכות לפתח את מירב כישוריהם ויכולתם; לקשישים זכות לחיות בכבוד ובביטחון מפני ניצול, פגיעה גופנית או נפשית.

אלה מקצת העקרונות שהאסיפה הכללית של האו"ם אימצה לפני שנתיים.

בישראל חיים כיום, עקב העליה ממדינות חבר העמים, קרוב ל-437 אלף קשישים וקשישות. מספרם גדל מ-85 אלף ב-1955, והוכפל כמעט מ-5 אחוזים ל-9 אחוזים, וצפוי להגיע בקרוב ל-600 אלף – יותר מ-19 אחוזים מאוכלוסיית ישראל, שנמצאת בתהליך הזדקנות מואץ, כמעט חסר תקדים בעולם.

בירושלים הוקמה קבוצה לעזרה עצמית של גימלאים בשם "שיכון תומך" השואפת לממש עקרונות של האו"ם, משתדלת להקנות ביטחון, שירותים, מגורים בקהילה ומעורבות בחרה, בילוי שעות הפנאי ופיתוח כישורים ויכולת.

בראש הקבוצה עומד יהודה ניר, איש חינוך גימלאי, "משוגע לדבר", ולצידו, בהתנדבות מרים פרשר, אסתר כהן, אב הבית יואל צימרמן, שמעון יצחקי ויהודה שנהב.

הקבוצה מקיימת פעילות תרבותית, טיולים, הרצאות, ומונה קרוב ל-100 משפחות, בין החברים הפרופ' יעקב קלמן מן לשעבר מנהל הכללי של בית החולים "הדסה" בירושלים והעומד בראש אגודת "יד שרה".

יצויין כי תכנית "שיכון תומך" החלה את הפעילות שלה בראשית 1989, והיא פועלת בהצלחה מרובה 4 שנים. היא הצליחה לעורר מודעות לעזרה עצמית, גיבוש חברתי, שימוש בזכויות האזרח הבכיר והשירותים הממלכתיים. התוכנית מאפשרת לגימלאי להמשיך בביתו ובקהילתו אורח חיים עצמאי, ככל האפשר, בעזרת שירותים תומכים, באמצעות "אב בית" שעומד לרשות הקשישים 24 שעות ביממה, נושא איתורית, מסייע ומלווה את החבר במקרה של אישפוז. לכל משפחה לחצן מצוקה לשעת חירום שמספקת "יד שרה". שירותי מזון לשרות הגימלאים מזון מבושל קפוא במחיר המפעל. התכנית מושתתת על שילוב שירותים קיימים של מועצת פועלי ירושלים, "יד שרה", "מחוייבות אישית" של תלמידי תיכון, גימלאים מתנדבים והשירות למען הסביבה.

יצויין כי "אגודת אש"ל" – האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל", העניקה את הפרס השנתי שלה לשנת 1992 ל "אגודת מעונות עובדים בקרית משה ירושלים, על תוכניתם "שיכון תומך".

בשיחה אמר יהודה ניר, מנהל התכנית, כי היא יכולה להוות פתרון לאוכלוסיה גדולה של קשישים, ורבים באים ללמוד את השיטה ולאמצה. לדבריו, בסקר שקיימה האגודה השיתופית לשיכון של קרית משה בירושלים ב-1987 נמצא שמתוך 236 יחידות דיור שהוקמו ב-1951, על-ידי ותיקי ההסתדרות בירושלים, 132 משפחות פרשו לגימלאות ומתקיימים מגימלה ומדמי הביטוח הלאומי. זה הנתון שגרם לחברי האגודה לחפש פתרון הולם לאוכלוסיה זו.

בהנמקה למתן הפרס מציינים אנשי "אגודת אש"ל" "שהתוכנית החדשנית שנוטלים בה חלק ומעורבות חברי השיכון לדורותיהם תוך הגשמת רעיון העזרה ההדדית ומאפשרים בפועל לחברים הקשישים להמשיך לגור בשיכון".

ד"ר אלכס קומפורט מגדולי הגרונטולוגים והחשובים בעולם, העוסק בתהליך ההזדקנות יותר מארבעים שנה, באנגליה ובארה"ב. הוא נמנה עם מייסדי התורה המודרנית של הגרונטולוגיה. מוניטין יצאו לו על פרסומיו ועל כתב העת ,גרונטולוגיה נסיונית" שהוא מייסדו ועורכו.

ד"ר קומפורט גם חיבר ספר "הגיל הטוב", שיצא בתרגום עברי (צילה אלעזר) בהוצאת "כתר" ירושלים. הספר מוקדש לאביו שהיה בן ה-93 בעת פרסום הספר.בספרו גלריה של חמישים אנשי רוח ומדע וחברה שבגיל הטוב החלו והיו פעילים מאוד, ביניהם: גולדה מאיר, ארתור רובינשטיין, מרק שאגאל, גאנדי, דרווין, ברטרנד ראסל, שרל דה גול, פרנץ ליסט המלחין, הלנה רובינשטיין, אלברט שוויצר לב טולסטוי, ואחרים.

בהקדמה למהדורה העברית, מאת ד"ר מריאן רבינוביץ, הוא מביא ציטוטים של אנשי רוח שונים.

דוד המלך, בספר תהילים: "אל תשליכני לעת זיקנה, ככלות כוחי אל תעזבני"

גם המחבר קומפורט מביא ציטוטים של אנשי רוח.

הסופר סומרסט מוהם: "בהיותו צעיר נדהמתי מהכרזתו של פלוטראך, כי קטו הזקן החל ללמוד יוונית בגיל שמונים. עתה שוב איני נדהם מכך. בגיל הזקנה מוכן אדם לקבל על עצמו משימות מהן השתמט בגיל הנעורים בטענה כי ביצוען היה אורך זמן רב מדי"; אנון: "עץ ישן הוא הטוב ביותר לשריפה, יין ישן – לשתייה. ידידים ותיקים – לאמון, וסופרים ותיקים – לקריאה"; לין יוטנג: "אין דבר יפה יותר בעולמנו, מאשר זקן בריא וחכם".
הסופר ויקטור הוגו:"כשאצילות נלווה לקמטים – מעורר הדבר הערצה. זריחה נפלאה יש בזקנה מאושרת"; פרנץ קפקא: "הנעורים מאושרים, משום שטמונה בהם היכולת לראות יופי, כל אדם השומר על היכולת לראות יופי לעולם לא יזדקן".
מונטיין: "אין דבר נפלא יותר בחייו של סוקרטס מהעובדה שלעת זקנתו מצא זמן ללמוד לרקוד ולנגן על כלים, וסבר כי זמן זה הוא מנצל כהלכה". רלף ולדו אמרסון: אין סופרים את שנותיו של אדם, אלא כאשר לא נותר דבר אחר לספור".
קיקרו: "בינה, כושר מחשבה ויכולת שפיטה הן נחלתם של הזקנים, ובלעדיהם לא היתה מתקיימת שום מדינה"; אין שן צ'נג יאו: "מתכון לנעורים: ביום השביעי של הירח השביעי, קח שבע אונקיות של פרח הלוטוס. ביום השמיני של הירח השמיני, לקט שמונה אונקיות של שורש הלוטוס; ביום התשיעי של הירח התשיעי: אסוף תשע אונקיות של זרע הלוטוס. יבש בצל ואכול את התערובת ולעולם לא תזקין".
אפלטון: "עם הירידה בראייה הפיסית, משתפרת הראייה הרוחנית"; רודן: "לא ידעתי שבגיל 20 אלעג לנשים, ובגיל 70 אוכל להיות מוקסם מהן".
גיתה: "ובכן, קשישי הנמרץ והערני, אל נא תניח לגיל להעכיר את רוחך. שיער לבן או לא, עדיין תוכל להיות מאהב".