"לו הייתה לי האפשרות לבוא ארצה ולהתייעץ בדברים ושאלות ותשובות בנוגע לעבודתי, אבל לעת עתה זהו רק חלום" - זה היה חלומו האחרון של פ. ל. שפירא, מחבר המילון עברית-רוסית שהופיע בברית המועצות וכמה העתקים ממנו הגיעו לישראל בימים אלה. פרופ' פ. ל. שפירא, המורה הראשי לעברית באוניברסיטה ע"ש לומונוסף במוסקבה, לא זכה להגשים את חלומו ומת לפני גמר עבודתו המדעית-לשונית, בחיבור המילון שהשלימו הפרופ' בן ציון גרנדה.
על חלומו זה לבוא ארצה כתב הפרופ' שפירא ב-25 בינואר 1961 ובמכתבו זה מפרט המנוח את תולדות חייו ועבודתו בחיבור המלון, וכן מוסר כי בדפוס נמצאים עכשיו כמה כתבי-יד שלו: א. מילון עברית רוסית - חמישים גליונות דפוס, קרוב ל-28 אלף מילים וניבים בתוספת תקציר דקדוק לעברית. ההוצאה מציעה לו, כותב שפירא, לגשת להכנת מהדורה שניה. ב. "תיאור הלשון העברית" כולו נמכר טרם ראה אור. ג. מוכן לדפוס קובץ מאמרים ומחקרים
בבלשנות, ובו מאמר (ברוסית) "דרכי התפתחותה של העברית".
מי ומה אני?
במכתבו של פרופ' שפירא נשמעת זעקתו על חוסר אפשרות להשלים את עבודתו בלי עזרה ממשית למהדורה השניה של מילונו, מאחר
והשפה העברית הולכת ומתעשרת, והוא זועק "הושע-נא !" ומבקש עזרה בספרים, במקורות ובמילונים.
בהמשך מכתבו בא וידויו של פרופ' שפירא. הוא כותב:
"מי ומה אני? בן גבורות ושתיים, ותהילה לאל, עודני עובד. נולדתי בעיר בוברויסק. אבי היה רב ומלמד. בגיל י"ח הוכתרתי בסמיכות לרבנות, אבל הצצתי ונפגעתי. כעבר ארבע שנים קיבלתי כאקסטרן תעודת בגרות בגימנסיה. נכנסתי אל האוניברסיטה הפטרבורגית וגמרתי את הפקולטה למשפט. בשנת 1913 נתמניתי כמנהל
בית ספר תיכון בעיר באקו. כל הלימודים בבי"ס זה היה נקנים בעברית. בשנת 1924 העבירוני למוסקבה. כאן עבדתי במשרד ההשכלה בתור יועצו של השר עד תחילת המלחמה העולמית וגם אחרי המלחמה עד 1951. אח"כ קפצה עלי הזקנה ויצאתי לפנסיה.
כל שנות חיי ועבודתי במוסקבה עברו עלי מחוץ לתחום
היהדות והעברית. אחרי קום מדינת ישראל גברה בי התשוקה לחזור בתשובה וניגשתי אל העבודה הנ"ל. רבים לעגו לי: "הוזה", "בונה מגדלי אוויר" וכו'. אבל, כפי שנראה, בעזרת השם, וממשלתנו המועצתית, הכל בשלום".
לאחר שקיבל שפירא כמה וכמה ספרי עזר ומקורות, הריהו כותב ביום י"ח באדר:
"תודה על הנוספות למילון (מא' עד ת' של מילון מדן). שמח אני להודיעך, כי כל התוספת למילונך תובא אל המהדורה הראשונה של מילוני. בתרגום מילים אחדות של התוספת מתקשה אני, ואולי תעזור לי: "ניפוק, נישום, מצנח". לו הייתה לי אפשרות לבוא ארצה ולהתייעץ בדברים ושאלות ותשובות בנוגע לעבודתי ... אבל לע"ע זהו רק חלום".
נאלצתי להשתמש במילונים ישנים
אחרי פטירתו של פ. ל. שפירא נמסרה השלמת העבודה לידי הפרופ' ב. צ. גרנדה ממוסקבה. במכתבו מג' בתשרי תשכ"ג אל מאיר מדן מספר גרנדה:
"במשך עריכתי את המילון (של שפירא) לא נמצא ברשותי מילון עברי חדש כלשהו. נאלצתי להשתמש במילונים הישנים ובכל מה שנקלט בזכרוני. עכשיו כאשר נתהוותה שעת-כושר להתחיל להכין מהדורה חדשה, גמרתי אומר (בהסכם עם מנהלת המו"לות) לעבד את המילון העברי-רוסי עיבוד יסודי מחדש. ביסודו של המילון הזה אניח את מילונו של כב' מ "אלף עד ת"ו " אשר אחת מהמעלות המשובחות שבו זהו הקיצור הנמרץ והדייקנות המצויינה של פשר המלים (בבחינת "מועט המחזיק את המרובה"). ומובן הדבר שגם אשתמש במילונים המקצועיים וגם בהגדרות הנמצאות במילון רוסי עברי של מר יחזקאל קרן, כי תהיה לי האפשרות להשוות את האקוויולנטים הרוסיים. ובכן אני תקוה, שזה יהיה מעין "בריאה חדשה", אם רק אחיה ואזכה להשלים את מלאכתי זאת. המהדורה הראשונה תצא לאור, כפי השערתנו, בתחילת שנת 1963. כל ההיקף של הספר יהיה לערך 650 עמודים.
בברכת שנה טובה ומוצלחת".
מסיים פרופ" גרנדה את מכתבו למר מאיר מדן.
הבאנו שני המכתבים של פרופ' שפירא המנוח וב"צ גרנדה.
מעידים הם כי עוד נשמרת הגחלת ואינה דועכת
ברוסיה הסובייטית על אף היות
יהדות זו מנותקת זה למעלה מ-40 שנה מהמקורות ומהיהדות כולה.
דפים בנושא:
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By