האיכר הפולני הקשיש שזכה בתואר "אבי היהודים"

אבי יתומים ודיין אלמנות ... (תהלים ס"ח ו'), היה פעם התואר הרם וההומאני ביותר שעם ישראל העניק להקדוש ברוך הוא, עבור מעשיו ההומאניים. באה השואה היהודית ויצרה תוארים חדשים, שלמעשה גם הם לא כל כך חדשים לעמנו, כמו "אבי היהודים".

תואר זה ניתן לאיכר הפולני פרנצישק לוש.

על שום מה ולמה הוענק תואר הומני זה, לאותו איכר פולני ולרעיתו לואונטינה, שעברו כבר את גיל הגבורה וחיים בכפר הקטן גאלוב לא רחוק מורוצלב אשר בפולין ושבניהם ובנותיהם התפזרו בכל רחבי המדינה? פרנצישק לוש ורעייתו ממשיכים לחיות את חיי האיכר בכפרם הקטן ובמשקם הזעיר המכיל 2 סוסים, 2 פרות כמה חזירים וכו'.

כדי לקבל מושג על שום מה הוענק לו התואר ההומני "אבי היהודים", נחזור 55 שנה אחורנית לשנת 1918. אז הגיע פרנצישק לוש לכפר לעוצה לא רחוק מהעיר קוסטופול אשר בוולין פולין. בכפר זה הוא נשא לו לאשה את ליאונטינה שיחד עמה בנה את חייו הכפריים בלעוצה.

החיים המונוטוניים של הכפר נמשכו עשרות בשנים עד שפרצה מלחמת העולם השניה והגרמנים כבשו את פולין. עם כיבוש הסביבה ע"י הנאצים, הקימו הגרמנים בעיירה לודויפולה הנמצאת 30 ק"מ מהכפר לעוצה, גטו ליהודי המקום והסביבה.

מדי יום ביומו נסעו יהודי הגיטו לעבודת כפייה בכפר לעוצה שם הועסקו בהטענת עצים על קרונות לשם משלוח לגרמניה.

חיסול הגטו

בשנת 1942, החלו הגרמנים בחיסול הגטו לודויפול, תושביו היהודיים שכבר ידעו על גורלם המר של יהודי גיטאות אחרים, הצליחו ברובם להימלט והגיעו לכפר לעוצה שבו מצאו מקלט בביתו ובגרנו של האיכר פרנצישק לוש שקיבל אותם בסבר פנים יפות ודאג למחייתם.

ראוי לציין כי בפעולתו ההומנית והמסוכנת הזו עזר לו עקערט, כומר הכפר וסופראגן חובש הכפר. כשהתקרבה עונת הסתיו והתחלת הגשמים והשלג, הקים לוש בעזרת ידידיו כמה אוהלים בתוך עיר סמוך לכפרו, באוהלים אלה מצאו היהודים הנרדפים מחסה מן הגשם והשלג.

כמה מניצולי לוש חיים עתה בישראל.
משפחת לוש שומרת על חליפת מכתבים עם ניצוליהם וכולם מעלים על נס את אומץ רוחם ונדיבות ליבם של פרנצישק לוש ורעייתו. כפי שנמסר עומדים ניצולי לוש החיים בישראל, להזמין את פרניצישק ורעייתו ליאונטינה לבוא לבקר בישראל כאות תודה והוקרה על מעלליהם הנשגבים.