בין יהודי התפוצות

יצחק מלמד איש ביאליסטוק

רחוב קופיצקה בביאליסטוק, בו שכן בית הספר "תחכמוני" שהוציא מתוכו אלפי תלמידים שרבים מהם תופסים עמדות חשובות בעולם היהודי, נקרא עתה רחוב יצחק מלמד, ע"ש סנדלר ביאליסטוקאי שהתפרסם בגבורתו וקידש את שם ישראל בהריגת קצין גרמני בגטו ביאליסטוק.

עם ציון יום השנה ה-20 למרד גטו ביאליסטוק, בימים אלה נערכה תהלוכה גדולה בביאליסטוק, שבה השתתפו אלפים וכן לקחו חלק משלחות רבות מכל חלקי פולין, התהלוכה בעברה בחוצות ביאליסטוק לכוון הרחוב קופיצקה ונעצרה ליד הבית מס. 10 כדי לחלק כבוד לגיבור יצחק מלמד. על הבית תלוי שלט זכרון שעליו חרוט: "כאן נרצח ע"י ההיטלריסטים ב-8 בפברואר 1943, יצחק מלמד גיבור גיטו ביאליסטוק, כבוד לזכרו".

במאורע זה נשא את נאומו הפרופ' ב. מארק מנהל המכון היהודי בוורשה, ובין היתר ציין והזכיר כי באין ליצחק מלמד נשק חם תפס חומצה גפריתית ושפך על פני קצין גרמני. אחרי חיפושים רבים הצליחו הגרמנים לתפוס את יצחק מלמד ותלו אותו ב-8 בפברואר 1943, ברחוב קופיצקה 10.

עתה נושא רחוב קופיצקה את שמו של הגיבור הסנדלר הביאליסטוקאי, לפני שתלו אותו עוד הספיק יצחק מלמד להביע את הבוז והשנאה לעם הגרמני כולו, באמרו: "אני שונא אותכם תכלית שנאה, חבל מאוד שלא הצלחתי להרוג יותר מגרמני אחד".

שלוש עובדות

ספרו האחרון של הסופר והמחזאי היהודי אמריקאי בן הכט "הכחש", העומד להופיע בקרוב גם בעברית, בו הוא מאשים את הסוכנות היהודית וראשי ההסתדרות הציונית בהשתקת אסון השואה בשעתו, גרם לויכוח חריף בעיתונות היהודית - אמריקאית.
הדו-ירחון של הטריטוריאליסטים באמריקה "אויפן שוועל" (על הסף) יצא להגן על עמדתו של בן הכט ובכמה מאמרים שפירסם הד"ר מיכאל אסטור מראשי המדברים של החוג הנ"ל, הוא מזדהה בנידון עם הסופר בן הכט.

לאחר שזכה לתשובתו של מר ברל לוקר המנסה להפריך את טענותיו של בן הכט ומונה את תכניות ההצלה שעובדו ע"י הסוכנות היהודית בשעתו, משיב הד"ר מ. אסטור גם לברל לוקר ומגלה שלוש עובדות שלא היו ידועות בציבור הרחב:

בשנת 1936, הסכים סגן ראש שממשלת אוסטרליה הד"ר אוירל פיידזש, למרות חוקי ההגירה החמורים של ארצו, להכניס לאוסטרליה 10 אלפים משפחות שראשיהן בעלי מקצוע במלאכה ותעשייה. בערבות של 100 פונט שטרלינג לכל משפחה בכדי שלא תיפול למעמסה על הציבור. וכבר נמצא מוסד ציבורי חשוב בארצות הברית שהקציב למטרה זו סכום של 250 אלף דולר כתשלום ראשון. כשנודע הדבר לסוכנות היהודית, ניצל הפרופ' חיים ויצמן את מלוא השפעתו על המוסד ההוא, לבל יתן את ערבותו והתכנית להצלת 50 אלף נפש נכשלה.

עובדה שניה: בשנת 1937 הודיע באופן רשמי מיניסטר המושבות הצרפתי מר מריוס מוטה כי ממשלתו מוכנה להקציב מספר מסויים של רשיונות הגירה לפליטים היהודיים למושבות הצרפתיות ובעיקר לאי העשיר בקלדוניה החדשה, אולם במקום להודות לממשלת צרפת על צעדה ההומני הזה, הכריז המנהיג הציוני האמריקאי רביי סטפן וייז, כי הצעתה של ממשלת צרפת היא עלבון לעם היהודי.

ועובדה שלישית: בשנת 1938, כינס הנשיא רוזבלט את הועידה הבינלאומית למען עזרת הפליטים שנערכה באוויאן. לפני זה באו שליחי ההסתדרות הציונית מכל העולם. לפי דברי מיכאל אסטור הם לא באו בכדי לעמוד על משמר הצלת הפליטים כי אם אך ורק לשמור לבל יכנסו היהודים הפליטים האלה לארצות אחרות מחוץ לארץ ישראל.

מה אין מלמדים בגרמניה

השמדת מיליוני היהודים במלחמת העולם השניה ע"י הגרמנים, אינה מוזכרת בבתי הספר התיכוניים בגרמניה בעת הלימוד על דברי הימים של גרמניה בתקופה האחרונה - על כך מוסר העיתון "קלנר שטטאנצייגר".

מתוך שמונה ספרי לימוד של דברי הימים של גרמניה ב-20 השנים האחרונות שהוצאו ע"י שש הוצאות ספרים בשביל בתי הספר התיכוניים בגרמניה, מתברר שבצורה עדינה ביותר משתיקים מחברי ספרי לימוד אלה את האמת על השואה היהודית וכמעט כולם מכנים את מחנות הריכוז ותאי המוות הגרמניים בשם "מחנות עבודה ומחנות בידוד", אולם לא כולם נוקבים את מספר המחנות שהקימו הגרמנים.

רק בשני ספרים נזכרו הרציחות הגרמניות שנעשו לפי דבר המחברים בשם "המדע הגרמני". לעומת זה הודגשו בכולם הישגי הרייך השלישי.

ב-4 ספרים מתוך השמונה לא הובאה בעיית פושעי המלחמה הנאציים ויתר ה-4 מוסרים כי על הרציחות שנעשו בארצות המזרח הכבושות, נודע לעם הגרמני רק אחרי גמר המלחמה.

ה "קלור שטאנצייגר" מוסיף בשולי המאמר, באם ישאל ילד גרמני את הוריו הייתכן שהושמדו מיליונים והעם לא הגיב וגם לא גינה? על כך יענה האב: אינך מבין בני יקר, טוב תעשה באם תעיין בספר הלימוד של דברי הימים שלנו בתקופה האחרונה.