היום - הפסח של השומרונים

טקס זבח הפסח של השומרונים יערך הערב בהר גריזים בשכם. בטקס יישחטו 40 כבשים שבשרם ייצלה בתנורים מיוחדים. השנה מונה הקהילה השומרונית בישראל 569 נפשות. זבח הפסח נערך לאור פסיקת הבג"ץ להחיל גם עליהם את חוק השבות ובצל מתקפת החרדים על פסיקה זו.

טקס זבח הפסח של השומרונים, יערך הערב בהר גריזים (קרית לוזה) אשר בשכם, הזבח יערך בין הערביים, כמו שכתוב בתורה. סמוך לשעה זו באה קבוצה גדולה של נכבדי העדה השומרונית משכם ומחולון ואורחים רמי מעלה, להזמין את הכהן הגדול יוסף בן אב חסדה העבאתי הלוי (74) אל מקום הזבח. הכהן הגדול ייעתר כמובן להזמנה, ויבוא בראש הפמליה אל מקום הזבח, שם ממתינים לו כל בני הקהילה השומרונית משכם ומחולון, חלקם לבושים בגדי יוצאי מצרים בלבן.

בהגיע הכהן הגדול למקום הזבח, הוא עולה על אבן גדולה שבמרכז מקום הזבח ומתחיל בקריאה בפרשת יציאת מצרים (שמות פרק י"ב). אל המזבח מביאים 40 כבשים בני שנה שנקנו על ידי המשפחות.

הכהן הגדול

לפי האות שיינתן על ידי הכהן הגדול, נשחטים כל 40 הכבשים על ידי שוחטים מומחים. לאחר השחיטה יימצה הדם של הכבשים אל יסוד המזבח, את שיער הכבשים ועורן מפשיטים בעזרת מים רותחים. לאחר מכן מכשירים אותם וממליחים אותם כשעתיים כדי שהדם ייצא. את החלקים האסורים באכילה חותכים ושורפים על המזבח. ואילו את החלקים המיועדים לבני הלויים (הכהנים) מביאים על שיפודי עץ ארוכים על ידי צעירי השומרונים.

תהלוכה זו של הצעירים עם השיפודים צועדת אל 6 התנורים הגדולים והעמוקים אשר במקום הזבח. המוסקים בעצים במשך שעות רבות עד שהחום מגיע למקסימום. מכניסים את הכבשים לתוך התנורים, מכסים אותם בעפר רטוב ובשיחים כדי שהחום יישמר, עד סמוך לחצות הלילה. לאחר צלייה של 4 שעות פותחים את התנורים ומוציאים מהם את הכבשים ולקול ברכת הכהן הגדול, ותוך אמירת תפילות שירה וסיפורי יציאת מצרים, שמים את הכבשים על קערות גדולות וכל משפחה לוקחת את חלקה ואוכלת בחיפזון על מצות ומרורים כמו שנאמר במקרא.

יום לפני הזבח פסח מסיימים השומרונים את אפיית המצות מקמח שנשמר למועד במשך חודשיים. המצה השומרונית היא כעין "פיתה עיראקית", ביום הזבח נוהגים השומרונים שלא לאכול חמץ או מצה בדומה ליהודים. לאחר שחיטת הכבשים רשאים השומרונים לאכול את מזונם על מצה בלבד. בחול המועד פסח מקיימים השומרונים את מצוות ה "חיגוג" כלומר הבאת ברכות החג איש לרעהו. וכל יומיים הם אופים מצות ועורכים סעודות מצוה משפחתיות בחורשות הגדולות של קרית לוזה. למחרת הפסח הם שבים לבתיהם.

עם עתיק

השומרונים בישראל הינם שריד של עם עתיק יומין, בן למלכות ישראל הקדומה, אשר במאות ה-4 וה-5 לספירה מנה כמיליון ומאתיים אלף נפש. הם ישבו בערים וכפרים רבים בארץ ישראל, מדרום סוריה, ועד צפון מצרים. גזרות ורדיפות ופוגרומים והמרות דת מאונס, דלדלו עם זה, עד ל-146 נפש בשנת 1917. החל משנות השלושים של המאה העשרים חל מפנה לטובה בתולדות השומרונים. ב-1 לינואר השנה מנתה הקהילה השומרונית בארץ 569 נפשות, מהן 260 נשים, 309 גברים, מהם 242 נשואים 299 רווקים, 28 גרושים ואלמנים.

השומרונים מודרכים על ידי ארבעה עיקרי אמונה והם: 1. אל אחד, אלוהי ישראל. 2. נביא אחד והוא משה בן עמרם 3. כתב קדוש אחד חמישה חומשי תורה, תורת משה. 4. מקום קדוש אחד – הר גריזים. השומרונים חוגגים אך ורק את חגי התורה. שבעה מועדים מפסח עד שמיני עצרת, שלא כאחיהם היהודים הם אינם חוגגים פורים וחנוכה.

השנה תעיב על העדה השומרונית בארץ, בעת הקרבת "זבח הפסח" היום בהר גריזים, ההתקפה של החרדים על פסיקת הבג"ץ להחיל את חוק השבות על השומרונים. הפסיקה, לדעת היהדות החרדית, היא נגיסה ביהדות ובהלכה היהודית.

כדי להיות שומרוני אין צורך בהמרת הדת, אלא יש לשמור על ארבעה סימני הזדהות הבאים: יישוב ארץ ישראל מבלי לעזבה לעולם; השתתפות בקרבן הפסח על הר גריזים; שמירת שבת ככתבה וכלשונה בתורה; שמירה קפדנית על חוקי הטומאה והטהרה (נידה).

השומרונים מלים את ילדיהם ביום השמיני. ילד וילדה המסיימים קריאת תורה (חמישה חומשי תורה) נחשבים "חותמי תורה" (מקביל לבר מצווה שלנו). ההתקשרות בין בני הזוג היא ב-3 שלבים: קידושין, אירוסין ונישואין (רק בשלב הראשון ניתן להתרה ללא גירושין), מקרי הגירושין אצל השומרונים נדירים. הנפטרים נקברים בבית העלמין בהר גריזים, ושומרוני חולון בקרית שאול בחלקה השומרונית המיוחדת בתל-אביב.