כמה הערות מלומדות לעניין ירושלים

לקראת יום ירושלים החל מחר, עיין נח זבולוני במקורות הקדומים וגילה, כי ירושלים אינה מוזכרת בהם במפורש, אלא ברמזים. אחד מכינוייה היה "העיר העליזה". ועוד: מדוע נזקקת ירושלים לברכה מיוחדת בתפילת ליל שבת? אולי כדי להצילה ממלחמות היהודים המתחוללות בה?

ירושלים העיר אינה מוזכרת במקורות הקדומים, כלומר, בכל התורה כולה, אמנם ישנם רמזים בתורה שקיימת עיר,ש "אלוקים בחר בה" ו "אשר אווה לה", אך שמה לוטה "בערפל" ובמסתורין ....

בספרות התלמודית, חכמי התלמוד חיפשו את העיר ירושלים בתורה ולו ברמז. בכל מיני דרשות על מה שנאמר בתורה, "המקום אשר הכינות" (שמות כ"ג), "המקום אשר יבחר" (דברים י"ב) אבל רק בנ"ך (נביאים וכתובים) מפורשת ירושלים בשמה המלא.

במדרש נאמר: "שבעים שמות של חיבה נקראת ירושלים", במסכת בבא בתרא דף ע"ה ע"ב נאמר: "שלושה נקראו על שמו של הקדוש ברוך ואלו הן: צדיקים, משיח וירושלים".

עוד נאמר: "עשרה קבין יופי ירדו לעולם תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו",(קידושין מ"א ע"ב) לירושלים היו סגולות מיוחדות במינן, כפי שנאמר בפרקי אבות: "לא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בו".

מחפשים בנרות

אחדים מן השמות: עיר אלקים, עיר צדק, קרית נאמנה, קרית מועדנו, עיר יהודה, נוה שאנן, נוה צדק, אריאל, עיר דוד, קרית עוז, העיר העליזה, קרתא השופרייא, עיר הקודש, ועוד ועוד. בנ"ך, השם ירושלים, נזכר 656 פעמים, כמניין "נרות" וסימנן: "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות" (צפניה א' י"ב). קדושתה של ירושלים באה מכוח קדושת בית המקדש והר הבית, היא מקודשת לכל הדורות, ועוד, ירושלים לא נחלקה לשבטים, כלומר בירושלים יש לכל יהודי ויהודי חלק.

מאיפא באה המלה ירושלים? על כך מסופר בפגישה בין אברהם אבינו לבין מלכי צדק מלך שלם (בראשית י"ד – י"ז י"ח). ומלכי צדק מלך שלם נאמר בתרגום אונקלוס: ומלכי צדק מלכא דירושלם.

גם ביהושע פרק י"א נאמר: "ויהי כשמוע אדני-צדק מלך ירושלים" וכו',. בפרשת העקידה בראשית כ"ב-י"ד נאמר: "ויקרא אברהם את שם המקום ההוא יראה" וכו'.

כלומר, אברהם קרא את שם ירושלים בשם "השם יראה" ומלכי צדק קרא: שלם. על כך נאמר במדרש, בא השם ירושלים המוכה יראה-שלם ... (ירושלים). כנראה שהקרי היה ירושלם.

דברי שך

יצויין, כי אלה הבאים בטענה לרבין, כי הוא יוותר גם על ירושלים, רצוי להביא קטע מדברי הרב אליעזר מנחם שך, שהביע את דעתו נגד ההכרזה על ירושלים כעיר הבירה שלנו. בשעתו הוא אמר:


ומעניין לעניין באותו עניין; דעתו של הרב שך על "חוק הגולן" שבימים אלה הנו אקטואלי. אמר הרב שך: "אלפיים שנה חיינו בלא "חוק הגולן" וללא הגולן כלל, ואף הלאה נוכל לחיות בלא חוק זה. ואם אינך רואה לאלתר את התגובה על חקיקת החוק, דע כי בן אדם אתה ואי אתה יודע מה עתיד להיות בעוד עשרים שנה. ועד כי כל האומות אחד הם, וגם הטובים שבהם אינם מחבבים את היהודים, וכשם שגרמניה העמידה מקרבה את היטלר שכזה, אף שאר אומות העולם, יכולים להוציא כמוהו מתוכם.

"אני בעצמי, כי באותו רגע שראש הממשלה הגיש את חוק הגולן, נשיא ארצות הברית חשב לעצמו: יכול אני להטיל אמברגו על הייצוא, אפילו על שבוע שבועיים, וכל אותה מדינה אבודה". הדברים נאמרו לפני 14 שנה.

כזכור, "אגודת ישראל" נמנעה מהצבעה על חוק הגולן, לפי הוראתו של הרב שך, שכיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, בתקווה שלא יחזור מדבריו וחזקה על תלמיד חכם שיעמוד בדיבורו, לא כמו שנהג הרב גורן שהטיף בעד החזרת הגולן תמורת שלום, וחזר מדבריו.

ברכת האקסטרה

גם הסופר הגדול ש"י עגנון ז"ל, בטקס קבלת פרס נובל לספרות בשנת תשכ"ז, אמר: "נולדתי אני באחת מערי הגולה, אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמו שנולד בירושלים. בחלום, בחזון לילה, ראיתי את עצמי עומד עם אחיי הלוויים בבית המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. בזכותה של ירושלים כתבתי כל אשר נתן השם בלבי ובעטי".

ולבסוף, קצת "אירוניה מושחזת" על ירושלים, בתפילת ליל שבת נאמר: "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים." ונשאלת השאלה, למה לפרט ירושלים, הלא היא נכללת בעם ישראל. ואם לא מדובר בערים, אז למה ירושלים? הלא ישנן עוד ערים קדושות בארץ.
התירוץ: ירושלים זקוקה לברכת שלום מיוחדת. כלומר, אקסטרה. כי מקדמת דנא ישנן מחלוקות בירושלים, בין חרדים לחילונים ובין דתיים חרדים לחרדים גופא. ומשום כך ירושלים זקוקה לברכה מיוחדת.