עיריית ירושלים תובעת מ ... הפיס

מאבק קשה מתנהל עתה בין עיריית ירושלים לבין הנהלת מפעל הפיס על הגדלת המלוות של מפעל הפיס לעיריה, לשם הקמת בתי ספר חדשים.

מפעל הפיס מעניק לכל הרשויות המקומיות 15 אלף ל"י לכל כיתה וכיתה של בנין בית ספר חדש. ואילו עיריית ירושלים טוענת, שמחיר כל כיתה בבירה עולה כמעט כפליים מהמחיר של כתה בשפלה, וזאת בגלל ההוצאות המיוחדות שישנן בבניית מבנים בירושלים ההררית. כן רוכשת עיריית ירושלים קרקעות לצורך הקמת בתי ספר בעוד שבעיריות אחרות ורשויות מקומיות ישנה רזרבה של קרקעות משנים קודמות.

עד עתה לא הכירה הנהלת מפעל הפיס בצדקת טענותיה של העיריה ובאם הנהלת מפעל הפיס לא תיענה לתביעותיה של ירושלים, היא תהא נאלצת להעביר את הסכסוך לדרג ממשלתי יותר גבוה לשם הכרעה בסכסוך זה.


[תגובת יו"ר הנהלת מפעל הפיס. פורסמה במדור "הקוראים אל העורך" עיתון "חרות" בתאריך 25/11/1963]

"מפעל הפיס אינו נקרא לפתור בעיות עיר הבירה"

בעתונכם מ-12.11.63, הופיעה בתוך מסגרת, רשימה בשם "עירית ירושלים תובעת מ "הפיס".

ראשית כל, עלי לציין שלא ידוע להנהלת הפיס על "מאבק קשה בינה לבין עיריית ירושלים". ברור לנו שעירית ירושלים לא קופחה בזמן חלוקת התקציבים לבניה, אם גם ידענו שמלבד הסכומים העומדים לרשות עיריה זאת בתקציב מפעל הפיס, מקבלת העיריה מתקציבי משרד החנוך והשכון סכומים ניכרים נוספים.

אגב, העיריות והמועצות המקומיות המקבלות תקציביהן לבניית כיתות ממפעל הפיס, אינן מופיעות בתקציב משרד החנוך ומשרד השכון ובזאת יש העדפה ברורה ומוחלטת לעיר הבירה שלנו.

ביחס להוצאות הבניה של כתה, נוהגת הנהלת מפעל הפיס בשתוף עם משרד החנוך לקבוע את הסכום הדרוש כדלקמן: לרשויות מקומיות קטנות ולמועצות אזוריות - כל הסכום הדרוש להקמת כתה (בשנה זאת: בין 10,000 ל"י ל- 12,000 ל"י). לעיריות - הסכום שנקבע הוא אחיד מבלי להתחשב בהוצאות הבניה, מאחר שלעיריות ישנם תקציבים משלהן ועליהם להשתתף בכל סכום נוסף שידרש. לא רק עירית ירושלים מקבלת 15,000 ל"י לכתה יסודית ו- 23,000 ל"י לכתה תיכונית, אלא מודד דומה חל על חיפה, תל-אביב, צפת וערים אחרות, אם גם הסכומים המוצאים בתל-אביב, למשל, הם בהרבה יותר גבוהים מאשר ההוצאה הנדרשת בירושלים. יתר על כן, ירושלים קיבלה בשנה הקודמת סכום נוסף של 100,000 ל"י מעל המודד הנזכר לעיל, בהתחשב עם מצבה המיוחד. מפעל הפיס אינו נקרא לפתור בעיות של עיר הבירה ויחסו צריך להיות שווה לגבי כל הרשויות המקומיות בארץ.

אני מציין במיוחד, שמפעל הפיס אינו מסוגל לפתור את כל הבעיות של בניית בתי-ספר והתרכז אך ורק על בניית כיתות ברשויות המקומיות. אם ירושלים, או רשות אחרת, רוצות לפתור גם בעיות של חדרי-אוכל, מטבחים, אולמות התעמלות ורכישת מגרשים - צריכות הן לסמוך על תקציביהן הן. בכדי להדגים את "הקיפוח" אנו מציינים שבשנת 1962/63 הועמדו לרשות עיריית ירושלים 1,162,000 ל"י. סכום זה לא נוצל עד כה במלואו. בשנת 1963/64 הועמד לרשות העיריה סך 1,407,000 ל"י ועדיין לא נוצל כלל.

באשר לאיום "בהעברת הסכסוך לדרג ממשלתי יותר גבוה", אנו מבינים שמצב הבניה בירושלים ידוע לדרג הממשלתי הגבוה והוא משרד החנוך.

מ. לנדאו
יו"ר הנהלת מפעל הפיס