"רקוויאם", תמונתו של הצייר היהודי אברהם וקסלר מאודסה, שהוצגה בתערוכת האמנים במוסקבה, זכתה לביקורת חיובית מפי רבים ממבקרי האמנות בעיתונות הסובייטית.
התמונה "רקוויאם" מנציחה את נגינתו של כנר במחנה השמדה נאצי המנגן את "תפילת האשכבה" לפי פקודת המפקדים
הנאצים.
תולדות ה "רקוויאם"
הצייר אברהם וקסלר שמשפחתו הושמדה השתתף בקצין בצבא האדום במלחמה העולם השניה נגד הגרמנים. בהגיעו עם פלוגתו לביאלה-פודלסקה, הנמצאת לא רחוק מבריסק-דליטא, מצאו בתוך השדות המושלגים, גוויות קפואות שנורו על ידי הגרמנים, הגוויות היו של נשים, זקנים, גברים וטף, כולם בבגדי אסירים של המחנות הסמוכים.
בעוד במיידנק שבסביבות לובלין העלו ארובות הקרמטוריום עשן ובעוד שבאושוויץ, דכאו,
בוכנוואלד ומטהואזן, עבדו המשרפות "במלוא הקיטור", הגיע הקצין והאמן וקסלר לסביבות מחנות אלו, כדי להנציח את הזוועה שראו עיניו, על הבד.
עם סיום המלחמה החל אברהם וקסלר להעלות על הבד את
השואה היהודית. תמונותיו המנציחות את פשעי הנאצים נמצאות במוזיאונים של אודיסה, קיוב, לבוב וערים אחרות.
בנדודיו הכיר אברהם וקסלר קצין סובייטי בכיר בשם אנדריי פירוגוב, שהנציח את השואה בספר "אסור לשכוח" ובפרט את המרד המזויין במחנה המוות מאוטהאוזן שעמד בראשו.
פירוגוב סיפר לוקסלר על מחנה המוות. מאוטהאוזן היה מחנה מיוחד במינו, אנשי הס.ס. במחנה זה השתמשו בשיטות מיוחדות להשמדה. הם היו שולחים את האסירים למקום מיוחד, שכל המתקרב לשם נורה במקום. צלמים מאנשי הס.ס. היו מנציחים את "המחזה" ועל התמונות היו רשומים: "נורו בשעת נסיון בריחה" ...
ערמות של גוויות נאספו והנאצים היו זורקים ביניהן גם אנשים חיים. מי שנשאר חי עד הבוקר, זרקו אותו למחרת לתוך חביות ענקיות של מים קרים, שם קפאו.
גם תזמורת הייתה במחנה - ותפקידה - לנגן "מארשים עליזים" בעת שהנאצים היו מתעללים בקרבנותיהם השבויים.
עוד סיפר אנדריי פיגורוב, כי באחד המשלוחים למוות שהגיעו למחנה מאוטהאוזן, היה גם כנר מפורסם כשנודע
לנאצים, כי אמן נודע נמצא בתוך המחנה ציוו עליו לנגן את ה "רקוויאם" (תפילת האשכבה).
א. וקסלר שמע את הסיפור על ה "ריקויאם" והחליט להעלותו על הבד. וקסלר הקדיש ליצירתו זו ימים ולילות וצייר תמונה של אמן שבוי בבגדי מחנה מנגנן את ה "ריקוויאם" לעצמו, לפי פקודת הנאצים בטרם הוא וכינורו יעלו באש הכבשן ...
עתה הוצגה התמונה "רקוויאם" של אברהם וקסלר בתערוכת האמנים במוסקבה ומבקרי האמנות
ברוסיה הרבו עליה את ההלל.
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By
