גילויים חדשים על מפעלי תעשייה גרמנים שניצלו את היהודים באושוויץ לפני השמדתם

השכר היומי של האסירים היהודים באושווינצים, היה בין 3-4 מארק ליום - והוא שולם לקופת הס.ס., ע"י המפעלים הגרמניים בהם עבדו האסירים. על כך מוסר ה "טאט" שבועון של אנשי המחתרת בגרמניה.

בהקשר עם משפט אושווינצים הנערך עתה, פירסם השבועון "טאט" מאמר, שבו הוא מאשים את המפעלים הגרמניים הגדולים ובעיקר את המפעל "א. ג. פארבן" שמילאו תפקיד מכריע בקיומו של מחנה המוות אושווינצים.

עוד בשנת 1935, התעניינה הנהלת מפעל "א. ג. פארבן" באפשרות של ניצול האסירים של דכאו, לצרכי המפעל, ובשנות המלחמה השניה, הוקם סניף של המפעל באושווינצ'ים, כדי לזכות בעבודה זולה ביותר, שמחנה המוות יספק לו. לקופת הס.ס. היו זורמים מדי חודש בחודשו סכומים ענקיים שהמפעל א. ג. פארבן, בו עבדו האסירים מאושווינצים, היה מכניס לקופת הס.ס., השכר היומי של בעל מקצוע היה 4 מארק ושל פועל בלתי-מקצועי רק 3 מארק.

"טאט" מפרסם גם תעודות ומספרים רשמיים של האסירים מאושווינצים שהשתתפו בהקמת המפעל "בונא", כן מגלה השבועון כי מספר האסירים שמתו מאפיסת כוחות ומהניסויים הכימיים שנערכו על העובדים האסירים שעבו במפעל זה, נע בין 300-500 אלף.

המפעלים "דעגעש" מפרנקפורט א.מ. ו "טעש אונד שטאבגוב" מהמבורג, שסיפקו את הגז ציקלון ב' למפעל א. ג. פארבן באושווינצים, שבו הומתו מיליונים צברו הון תועפות, ובהערות המאזן שלהם משנת 1942 נאמר: "הביקוש לגאז ציקלון ב' עולה על המשוער".