ערפאת ותורת המרדפים

ראש ישיבה ליטאית בירושלים, שרוצה בעילום שם, החליט לצנן קצת את להטו של הרב הראשי לשעבר, שלמה גורן. לא מהכיוון הפוליטי, אלא דווקא מההלכתי, הוא טוען שגורן טועה בפסק ההלכה הנמהר שלו, שלפיו ערפאת הוא "רודף" ולכן מצווה להמיתו.
הוא מוסיף עוד, שגורן עצמו "מסכן את הרבים", ולפיכך, לפי תקדים מסירת שמשון לפלשתים, הוא עצמו רודף, וגו'

מי שזוכר את פסק ההלכה של הרב שלמה גורן, לשעבר הרב הראשי של צה"ל, ולאחר מכן הרב הראשי לישראל, לפיו יהיה ערפאת חייב מיתה וכל אדם מצווה להמיתו ואין צורך להמתין כדי להביאו למשפט, משום שהוא רודף, זוכר גם את הסערה שהתעוררה בציבור החרדי. יש הסבורים, כי הפסק של גורן מהווה "בומרנג" לפוסק עצמו, לפי ההלכה היהודית והמשפט העברי. היו תגובות שונות שבאו מצד פוליטיקאים חילוניים וגם חרדים, אולם כולם דיברו על מה שקרוב לליבם, פוליטיקה.

אבל נמצא גם גדול בתורה ומפורסם, המכהן כראש ישיבה בישיבה חרדית ליטאית בירושלים, הרוצה להישאר בעילום שם, שהגיב על פסק של הרב גורן, לא בטענות פוליטיות, אלא דווקא מתוך דיון בדין "רודף", שהרב גורן בפסק שלו משתמש במושג הלכתי זה.

הזהיר יהודים

ראש הישיבה, בהסתמך על אחד מגדולי התורה ומגאוני הדור הקודם והוא הרב מאיר שמחה הכהן (1926-1843), שכיהן כרב בעיר דוינסק לטביה, מחבר שני הספרים המפורסמים בחוגי הישיבות והם: "אור שמח" על משנה תורה של הרמב"ם וספר "משך חכמה" על חמישה חומשי תורה. הרב מאיר שמחה היה מראשוני חובבי ציון ותרם לקרנות הציוניות ואף חתם על כרוז למען "קרן היסוד". מכל זה משתמע כי אינו חשוד בשנאה לציונות ולמפעל הציוני. הוא כתב דברים חריפים נגד היהודים היושבים בגרמניה, הזהיר מפני השואה העומדת להתחולל וקרא ליהודי גרמניה ואירופה לעלות ארצה.

בספרו "אור שמח" על הרמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק ה' הלכה ה' שם פוסק הרמב"ם: שואל ה "אור שמח",

שואל ומשיב

על כך שואל הרב מאיר שמחה, בספרו, איך מסרו היהודים את שמשון לפלשתים, הלוא זה מנוגד להלכה, כפי שמבואת ברמב"ם, המסתמך על הירושלמי תרומות. הוא שואל והוא משיב: "נראה משום שמסכן רבים והווה כעוסק בזיופים, בחושן משפט סימן תכ"ה, בהגהת הרמ"א שם, וזה הביאור בפסוק: מה זאת עשית לנו – אתה מסכן את הרבים".

כלומר, שמשון התגרה בפלשתים שלא לצורך, והיה רודף. ולכן מותר היה למסור אותו לידי הפלשתים, כי היה מסכן את הרבים. לדעתו של אותו ראש הישיבה גם הרב שלמה גורן בפסיקה שלו סיכן את הרבים, בכך שנתן לערפאת ולפלסטינים עילה וסיבה להקדים ולהרוג יהודים דווקא.