פקיד ממשלתי מטיף ללמד "מינימום נצרות" בבתי הספר ...

ביקורו של האפיפיור בישראל, הצגת המחזה "ממלא מקום", ההצעה לבטל את "אשמת צליבת ישו ע"י היהודים" במועצה האקומנית (שבינתיים ירדה מעל סדר היום), היו הנושאים העיקריים שהועלו בסימפוזיון שנערך בירושלים מטעם האגודה לתרבות "תורת חיים" שנוסדה ע"י יהודים יוצאי איטליה.

הסימפוזיון עמד על רמה עיונית גבוהה, הד"ר יהודה ליאו לוי, סופר ועיתונאי, שפתח את הסימפוזיון התעכב על כך שהאפיפיור והבטאון של הכנסיה הקתולית אינם מזכירים את השמות ישראל וירושלים. לפי דעתו של הד"ר ליאו לוי ההתרגשות שלנו אינה במקומה, שהרי לפי הדת הנוצרית, ישראל וירושלים האמיתיים, הם הכנסיה, ועצם הקמת המדינה היהודית גרמה כאב ראש לכנסיה.

הד"ר ליאו לוי הרחיב את הדיבור על ההצעה של המועצה האקומנית לטהר את היהודים מ "אשמת" צליבת ישו. לפי דבריו, כל הרעיון הזה הינו פרי דמיונו של היהודי המשומד אוסטריכר. תכניתו זו באה מצד אחד לטהר את הכנסיה מאשמת אנטישמיות ומצד שני לנסות ולהקים "גשר" מהיהדות לנצרות - ולבטל את ישראל במובן שאנו מייחסים למושג זה. אין לנו להתרפס - התריע הד"ר לוי - לפני הנוצרים ולבקש שיטהרו אותנו או שיסלחו לנו. עליהם לבקש סליחה ומחילה מאיתנו על כל מה שעוללו לנו במשך דורות. עובדת הקמת המדינה כבר עוררה בכנסיה בעיה שאינה יודעת כיצד תפתור אותה, שהרי חוסר מדינה לעם ישראל היה אחת ההוכחות לתיאוריה הנוצרית כי עם ישראל נענש על צליבת ישו. ד"ר ליאו לוי סיים את דבריו כי הוא מקווה שיבוא יום ואנו נוכל להידבר עם הנוצרים כשווים עם שווים. הוא הביע את שמחתו על אשר המועצה לאמנות ותרבות התירה את הצגת "ממלא המקום" ^{[ * ]} למרות הלחצים שהופעלו מצדדים שונים.

מטיף ללימוד הנצרות

לעומת דברי הקטגור, ניסה הסניגור על האפיפיור, מי שהיה סגן קונסול במילנו ועתה עובד בלשכה הממשלתית לתיירות, מר פנחס לפיד, ללמד סניגוריה על האפיפיור הנוכחי. בין היתר אמר כי למרות שהאפיפיור לא הזכיר את ישראל ואף התעלם מקיום המדינה, בכל זאת גרם ביקורו של האפיפיור לזרם של צליינים. יש לדבר זה - לפי דעתו - חשיבות רבה ולאו דווקא כלכלית גרידא. מר לפיד פיתח תיאוריה על התקרבות בין יהודים ונוצרים. קיימת חומה של אי הבנה בינינו לבין העולם הנוצרי - אמר - מצד אחד כל יהודי ממוצע רואה בכל נוצרי שותף, לפחות בשתיקה, ברצח ששת המיליונים, כשם שהם הנוצרים רואים בכל אחד מאיתנו שותף לצליבת ישו. הנוצרים מהווים 31 אחוז מהאנושות ואנו היהודים רק 0.4 אחוזים. העולם המוסלמי והקומוניסטי סגורים בפנינו, קיימת בשבילנו רק אפשרות ודרך אחת - להתקשר עם העולם הנוצרי. כן הטיף מר פנחס לפיד מעל במה זו לחנך את הדור הצעיר לגישה אוהדת יותר לנצרות, לבטל את הגישה החינוכית המתבטאת באיסור להשתמש בצלב בתור סימן אריתמטי, ללמד מינימום על הנצרות וכו'.

ד"ר מנחם הרטום, דובר שירות נציבות המדינה ובנו של הפרופ' אליהו שמואל הרטום מחבר הפירוש על התנ"ך, עורך את בטאון "תורת חיים" המופיע זו השנה האחת עשרה, התעכב במיוחד על ביקורו של האפיפיור במדינת ישראל מנקודת המבט היהודית. האפיפיור - אמר - נושא שני כתרים: כתר אחד של כהן גדול של התנועה הגדולה ביותר של עבודה זרה בעולם המערבי, והכתר השני, ראש מדינה. בתור כהן גדול אין לו זכות לכל עמדה מיוחדת אצלנו, בתור ראש מדינה זכאי הוא למה שמגיע לכל ראש מדינה אחרת, כלומר, לכבוד מלכותי, בתנאי שהוא מכיר בנו ומוכן להחזיר אותו כבוד למדינתו. כל גישתנו לביקורו של האפיפיור הייתה מנוגדת לכך, ומלאה התפרסות. אין לשכוח התריע ד"ר מנחם הרטום - שהאפיפיור הוא נציג אותה תנועה, אשר המציאה לראשונה את תורת השנאה ליהודים בתור עם, ואשר גרמה במישרין או בעקיפין לרדיפות האנטישמיות עד לשואה האחרונה.

העמדה כלפי המיסיון

ד"ר מ. הרטום גינה את ההתפרסות של כמה מנהיגים יהודים המבקשים לבטל את האשמה של צליבת ישו מעלינו. אם הכנסיה הנוצרית רוצה להוכיח בצורה מוחשית את הינתקותה מהשנאה ליהדות, עליה לבטל דברים ממשיים יותר מאשר העניין התיאולוגי שלגבינו אינו מעלה ואינו מוריד. עליה לבטל את החלטותיה הקיימות עדיין, לפחות על הנייר, שלפיהן יש לכלוא את היהודים בשכונות מיוחדות, כלומר ב- גטו, שיש להכריח אותם לשאת סימן היכר וכהנה וכהנה. ואשר למיסיון הנוצרי אמר הד"ר הרטום, שאומנם האלימות אינה הדרך לפתרון בעיה זו, אולם ממשלה יהודית הראויה לשמה הייתה צריכה להעמיד את בעיית המיסיון על מישור של שיוויון, דהיינו: נרשה פעולות המיסיון, כאשר תינתן לנו רשות להקים ולקיים בקרית הותיקן מוסד לתעמולה לערכי היהדות. כל גישה אחרת היא למעשה הכרה בעליונות הכנסיה ובצדקת שאיפותיה.

מר אליצור דיבון דובר משרד הפנים ומראשי צעירי מפד"ל, שהשתתף בסימפוזיון חלק על גישתו של מר פנחס לפיד, והציע ללמד את אזרחי המדינה יהדות בטרם נלמד נצרות. בעניין המיסיון מציע מר דיבון להתיר ויכוח תיאולוגי הגון בתוך המדינה, אולם יש לאסור כל נסיון להשתמש בגורמים כלכליים וחומריים כדי לקרב לנצרות.

מר א. כהן טען שהמגעים עם המבקרים הנוצרים בישראל צריכים להיות על בסיס תרבותי, והתרפסות בפני צליינים בגלל היתרונות הכלכליים שבביקוריהם - אין להסכים לה.

מר דוד קסוטו, נכדו של פרופ' קסוטו ז"ל, רואה יתרון נוסף בזה שהאפיפיור לא הזכיר את מדינת ישראל, כי לו היה עושה כך היה מקים חיץ בין המדינה לבין העם היהודי ומעניינינו שהעם והמדינה יופיעו כיחידה אחת מגובשת בעיני הגויים. אשר להצגת המחזא "ממלא המקום" אמר מר קסוטו שאין ספק שטוב שהמחזה מוצג. אך יש להיזהר שלא יפורש כהקלת האשמה מעל הגרמנים.