פרסום בינלאומי של עתונאי ירושלמי

העיתונאי הירושלמי מ. בן-גבריאל זכה לפירסום בינלאומי בעיתונות העולמית וכן בשידורי הרדיו הבינלאומיים, הודות למכתבי-מתיחה ששיגר לכמה מארצות אירופה. המכתבים ששלח היו מיועדים לסופרים, משוררים ואישים ידועי-שם ששבקו חיים לכל חי זה יותר ממאה שנה, אולם שמותיהם עוד נישאים מעל שפתי בני עמם וארצם.

מר מ. בן-גבריאל שניסה לבחון את כושרם האינטלקטואלי של עובדי הדואר בכמה מארצות ארופה, בחר לעצמו "מבחן ספרותי" מיוחד במינו. בשגרו מירושלים חבילת מכתבים שהיו מיועדים לפי הכתובות של המשורר הגרמני היינריך היינה שנפטר בשנת 1865 ז.א. מלפני מאה שנים. למשורר הגרמני יוסף פון-איכנדורף שמת בשנת 1857. לקומפוזיטור היהודי-גרמני פליקס מנדלסון שנפטר בשנת 1847. לד"ר תיאודור הרצל שלנו, ולסופר הגרמני יוהן פטר אקרמן שהיה ידידו האינטימי של המשורר גתה שמת בשנת 1854.

המכתבים שנשלחו לפי הכתובות הנ"ל התגלגלו במשרדי הדואר בגרמניה ואוסטריה ולאחר טלטולים רבים הגיעו חזרה לעתונאי הירושלמי מ. בן-גבריאל, כשבשולי המעטפות של המכתבים הערות שנרשמו ע"י פקידי הדואר הגרמניים והאוסטריים.
ישנן הערות מלאות הומור ולהפך גם בורות ועם-הארצות. על המעטפה שהייתה מיועדת לד"ר תיאודור הרצל, רשמו פקידי הדואר הוינאים בהומור ווינאי מובהק. "הכתובת אינה נכונה, האדון הנ"ל היה גר לא במספר-בית זה כי אם בריחוק של כמה בתים ..."

לעומת זה הראו הפקידים הגרמניים בורות ברשמם על המכתב המיועד לפליקס מנדלסון תשובה שיגרתית דהיינו: "כתובתו לא ידועה". על המעטפה שהייתה מיועדת לאקרמן רשמו פקידי הדואר הגרמניים בדיו אדומה: "כתובתו של העובד במועצה החשאית גתה אינה רשומה בספר הכתובות המקומי ..."

העיתונות האירופית וכן שירותי הרדיו בארצות אלו, הקדישו רשימה מיוחדת לחליפת המכתבים החד-סטרית של העיתונאי הירושלמי ועשו ללעג ולקלס את פקידי הדואר של ארצות אלו, ואילו העיתונאי הירושלמי מ. בן-גבריאל זכה לפירסום בין-לאומי ...