על המרד במחנה סוביבור

ספר המתאר את מרד אסירי מחנה המוות סוביבור שבראשו עמד קצין יהודי-סובייטי אלכסנדר פצרסקי בשם "החזרה אינה רצויה" שהופיע באחרונה בברית המועצות בשפה הרוסית זכה לביקורת חיובית בעיתונות הסובייטית.

ו. טומון וא. סינילניקוב מחברי הספר כתבו על מאורעות מחנה סוביבור מהם ועל החיים שארעו ב-23 הימים מ- 22.9 - 14.10, 1943. שם הספר "החזרה אינה רצויה" נלקח מן ההערות שהיו רשומות ע"י הגרמנים בתעודות המשלוח של הנידונים שנשלחו למחנה המוות סוביבור.
הספר נושא אופי דוקומנטרי והוא מביא תעודות ומסמכים על מחנה המוות ועל המרד כפי שנרשמו על ידי הגרמנים ומקורות אחרים השמורים בארכיונים שונים ברוסיה ובפולין. כן מובאים בספר תיאורים על המחנה ועל המוות כפי שנשמעו מפי גיבורי המרד וכלואי המחנה שעד היום ידוע כי רק ארבעה מהם נשארו בחיים, והנמצאים בברית המועצות ^{[ * ]} . בראש המרד עמד הקצין היהודי וו. פצרסקי היושב עתה ברוסטוב והשלושה הנותרים ארקאדי ויספאפיר עתה מהנדס במכרות הפחם בדוניצק. שמעון רוזנפלד הנמצא עתה בקירובוגראד אשר באוקראינה, ויפים (חיים) ליטבינובסקי מקויבישב. ארבעה אלה מופיעים בספר ומהם נגבו העדויות על המרד בסוביבור.

זמן קצר אחרי הופעת הספר במוסקבה, נתגלה מארגן נוסף של המרד שנשאר בחיים החי עתה בנובוסיבירסק - בוריס ציבולסקי, ששימש במלחמת העולם השניה סייר בצבא האדום, באוגוסט 1941 באחת הפעולות של הצבא האדום ע"י קיוב נפצע ציבולסקי ע"י הגרמנים ופצוע קשה נלקח בשבי ותחת להעבירו לבית חולים העבירוהו הגרמנים לבית סוהר ואחרי תקופה מסויימת נשלח לסוביבור שם הצטרף למארגני המרד שעמדו בראש המחתרת שבמחנה, הצליח לברוח יחד עם 400 הבורחים. עם תום המלחמה נודע לציבולסקי שאשתו ושני בניו נספו ע"י הגרמנים יחד עם כל יהודי רובנו (ווהלין), כן נודע כי אשתו ילדה לו לפני מותה בן שלישי והפעוט נלקח ע"י אנשי מחתרת והוא נשאר בחיים; בימים אלה כשניקולי ציבולסקי, חייל בצבא הסובייטי קרא בעיתונות על מחנה מרד סוביבור ובו הוזכר השם בוריס ציבולסקי, החל להתעניין במוצאו.

ואחרי חליפת מכתבים בין בוריס ציבולסקי לבין החייל ניקולי ציבולסקי הוברר, שהם אב ובן ...

מר פצ'רסקי וחבריו מספרים כי עוד יהודי בשם לויטמן מפולין עמד בראש המרד אולם לא ידוע לו מה עלה בגורלו ואם נשאר בחיים. עם נסיגת הצבא הגרמני מפולין כשעמדו לחסל גם את מחנה סוביבור, בו נספו אלפי אסירים יהודיים ופולניים פרץ המרד של העובדים במתפרות ובבתי המלאכה השונים אף הם של המחנה. המורדים הרגו יותר מעשרה קציני ס.ס. וכן את מפקד המחנה נוימן ושלושים שוטרים גרמנים.

מתוך 554 אסירי סוביבור הצליחו להמלט 400, גורלם לא ידוע, לא כולם נשארו בחיים, האסירים המורדים היו יהודים פולנים ובראש המרד עמדו הקצינים הסובייטים, מהם, כאמור, ארבעה יהודים, הבורחים נעזרו ע"י אנשי הסביבה שהבריחום ליערות חלם.

* לעומת זה נמצאים בארץ מניצולי המחנה ומהם גם שהשתתפו במרד. כזכור נערך בישראל כנס של שרידי מחנה מוות זה ובו הוקרא מכתבו של אלכסנדר פצ'רסקי ששוגר מברית המועצות.