זבח הפסח של השומרונים

טקס זבח הפסח של השומרונים בקרית לוזה (הר גריזים) אשר בשכם, יערך השנה ב-13 באפריל, יממה לפני שאנו נשב מסובין בליל הסדר.

השנה מעיב על העדה השומרונית כולה בשכם ובחולון, השוד בבית הכנסת השומרוני בשכם. שני ספרי התורה שומרונים עתיקי יומין, בני יותר מ-800 שנים, וארון הקודש שנפרץ הוא בן כ-500 שנה שניזוק קשה. כששורות אלו נכתבות, טרם התגלתה הגניבה ואם עד טקס הזבח לא תתגלה, ידחק אסון הגניבה את כל האירועים ובפרט את הטקס של זבח פסח ואף את תשומת לב הקהילה השומרונית מן הזבח עצמו.

כי גם לפני 13 שנה העיבה על העדה השומרונית בימי חג הפסח פטירתו של הכהן הגדול אשר בן מצליח. אירועים אלה מעיבים על העדה השומרונית ועל טקס זבח הפסח, שהנו האירוע המרכזי והגדול של העדה השומרונית אליו באים אורחים רבים. במיוחד ישנה התעניינות גדולה השנה בזבח פסח מהשינוי המתרחש בימים אלה באווירה המדינית בשכם, לאור תהליך השלום והסכם האוטונומיה עם הפלשתינאים, שמקוים כי רבים יבואו אל הטקס ויתכן כי יאסר ערפאת עם פמליה שלו יכבדו את השומרונים בנוכחות בזבח פסח כפי שפורסם ב "דבר" (31 מרץ 95). יאסר ערפאת התעניין באופן רשמי בגניבת ספרי התורה והבטיח את עזרתו בגילוי הפושעים.

תושבי שכם רובם גרים בקרית לוזה (הר גריזים) והיתר אשר בשכם כבר עלו לקרית לוזה לפני כחודש ולקראת הפסח לא נותרה נפש חיה בשכם (שומרונית) והפורצים פרעו באין מפריע במשך הלילה בפריצת ארון הקודש., רק למחרת נודע על השוד, השומרונים מחולון עולים מספר ימים לפני החג לקרית לוזה.

14 ימי משמרת

ימים ספורים לפני חג הפסח השומרוני ציינו השומרונים בתפילה מיוחדת את ראש השנה כלומר: החודש הראשון לחודש השנה כפי שקבע המקרא בשמות י"ב: "החודש הזה לכם ראש החדשים ראשון לכם לחדשי השנה, דברו אל כל עדת ישראל לאמור, בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית" בתפילת ראש השנה ברכו השומרונים איש את רעהו בברכת "שנה טובה וכל שנה ואתם שלומים" ועוד באותו הערב התחילו בספירת 14 ימי המשמרת של הכבשים המיועדים להקרבה כפי שנאמר במקרא שם "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים".

במהלך 14 ימי המשמרת מתכנסים השומרונים בבית הכנסת השומרוני לתפילה מיוחדת המדברת במאורעות שעברו על בני ישראל באותם שבועיים אחרונים שלפני יציאתם ביד חזקה ובזרוע נטויה ממצרים.

40 כבשים מכינים השומרונים לזבח הפסח, בעשור לחודש איש שה לבית אבות, שה לבית כאמור ואם מועט מספר בני המשפחה מכדי אכילת כבש שלם, תצטרף אותה משפחה למשפחה אחרת, ויחלוק במחיר השה ככתוב באותה פרשת הזבח (שמות י"ב) "ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרוב אל ביתו במכסת נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה". כל משפחה משגיחה על הכבש כדי שיישמר ללא מתום (תמים) וראוי להקרבה.

ביום החמישי, יום הזבח (13 באפריל) בשעה בין הערבים 16.30 תגיע קבוצה גדולה של שומרוני שכם וחולון ובה נכבדי העדה ואורחים רמי מעלה אל בית הכהן הגדול יוסף בן אב-חסדה העבאתי הלוי, ותזמנו אל מקום הזבח. הכהן הגדול נעתר להזמנה ויבוא בראש הפמליה אל רחבת הזבח, שם ימתינו לו כל בני הקהל השומרונית של שכם וחולון המונה השנה 572 נפש, חלקם יהיו לבושים בלבוש יוצאי מצרים – מקלות בידיהם וחגורות במתניהם כמו שכתוב במקרא בהגיעו הכהן הגדול לרחבת הזבח, הוא יעלה על אבן גדולה ויפתח בקריאת פרשת יציאת מצרים (שמות י"ב).

אוכלים בחיפזון

אל המזבח יובאו 40 הכבשים התמימים בני השנה, בהנתן האות ע"י הכהן הגדול נשחטים כל הכבשים בידי שוחטים מומחים ודמן ייאסף אל יסוד המזבח. את שיער הכבשים ועורן פושטים בעזרת מים רותחים שהוכנו בעוד מועד בחביות גדולות בסמוך למקום הזבח. בשלב זה מנקים ומכשירים את הכבשים וממליחים אותם כשעתיים כדי שהדם ייצא, את החלקים האסורים לאכילה חותכים ושורפים, באש המזבח. ואת החלקים המיועדים לאכילה לבני הלויים (הכהנים) משחילים צעירי השומרונים על שיפודי עץ גבוהים איש איש על שיפודו, ויכניס אותם להיצלות באש התנורים הגדולים, ששה במספר, המוסקים בגזרי עצים במשך שעות רבות, ואחר כך מכסים את התנורים בעפר רטוב ובשיחים כדי שהחום יישמר עד סמוך לחצות הלילה.
לאחר צליה של ארבע שעות והבשר צלוי וראוי לאכילה, פותחים את ששה התנורים ומוציאים מהם את הבשר לקול ברכת הכהן הגדול ותוך אמירת תפילה, שירה וזמרה וסיפורי יציאת מצרים, שמים את הבשר על קערות גדולות וכל משפחה לוקחת את חלקה ואוכלת בחפזון עם מצה ומרור, כמו שנאמר במקרא, וכל הנותר ממנו יוחזר אל המזבח ויישרף עד הבוקר.

יום לפני הזבח מסיימים השומרונים את אפיית המצות מקמח שנשמר לצורך זה במשך חדשיים (מצה שמורה), המצה השומרונית היא מעיין "פיתה עיראקית". ביום הזבח עצמו נזהרים השומרונים מאכילת חמץ או מצה. דומה ליהודים. ורק לאחר שחיטת הכבים הם רשאים להביא דבר מאכל אל פיהם, כלומר על מצה בלבד. בחול המועד פסח מקיימים השומרונים את מצווה ה "חיגוג" היא הבאה ברכות החג איש לרעהו, ומדי יומיים הם אופים מצות ועורכים "פיקניקים" כלומר: סעודות מצווה משפחתיות בחורשות הגדולות אשר בקרית לוזה, למחרת הפסח הם שבים לבתיהם, אלה לחולון ואלה לשכם.

שריד עתיק

בינואר תחילת השנה היה מספר השומרונים בארץ 572 נפשות מהן 261 נשים, 311 גברים, מהם 238 נשואים, 304 רווקים, 30 גרושים, ואלמנים.

השומרונים רואים את עצמם שריד לעם עתיק יומין, חלק ממלכות ישראל הקדומה, אשר במאות ה-14 וה-15 לספירה, מנה כמיליון ומאתיים אלף נפש. הם ישבו בערים ובכפרים רבים בארץ ישראל מדרום סוריה ועד צפון מצרים. גזרות ורדיפות והמרות דת מאונס, היכו ודלדלו את שורות העם הזה, ובשנת 1917 מנה רק 146 נפשות, בשנת ה-30 למאה הנוכחית חל מפנה לטובה בתולדות השומרונים, ומאד ניכרת בה התפתחות והתרחבות אמנם אטית ומתונה.

ארבעה הם עיקרי אמונתם של השומרונים: אל אחד – אלהי ישראל; נביא אחד – משה בן-עמרם; כתב קדוש אחד – חמישה חומשי תורה, תורה משה; ומקום קדוש אחד – הר גריזים. על ארבעה עיקרים אלה נוספת אמונה ב "תהב" בן יוסף נביא כמשה, ויופיע, בדומה למשיח, באחרית הימים.

בלי פורים וחנוכה

השומרונים חוגגים את חגי התורה בלבד – שבעה מועדים מפסח ועד שמיני עצרת. שלא כאחיהם היהודים הם אינם חוגגים את פורים וחנוכה.

כדי להיות שומרוני אין צורך בהמרת הדת, אלא בקיום הכללים האלה: ישוב ארץ ישראל, ואיסור על עזיבתה לעולם; נטילת חלק בקרבן פסח על הר-גריזים; שמירת השבת ככתבה וכלשונה בתורה; (בלי לתת פירושים, השומרונים לא מדליקים אש בשבת , היו יושבים בחושך ובערב השבת מוצאים את השטקר של המקרר. ובמקרה שלא עשו זאת היו משליכים את האוכל לכלבים). שמירה קפדנית על חוקי הטומאה והטהרה במשפחה.

השומרונים מלים את בניהם ביום שמיני. ילד וילדה המסיימים את קריאת התורה, נחשבים ל"חותמי תורה" (בדומה לבר מצווה שלנו). ההתקשרות בין בני הזוג השומרונים, נעשית בשלושה שלבים: קידושין, אירוסין ונישואין .(רק השלב הראשון ניתן להתרה בלא גט). מקרי הגירושין אצל השומרונים הם נדירים ביותר, את מתיהם קוברים השומרונים בשכם בבית העלמין שלהם בהר גריזים ואילו מתי חולון קוברים בחלקה המיוחדת אשר בבית הקברות בקרית שאול.

בישיבת ההכנה שנערכה לקראת טקס הזבח השתתפו ראש המינהל האזרחי בשכם סג"א שמעון בראל וקצין המטה לענייני דתות שמואל המבורגר, ונציגי הקהל השומרונית משכם וחולון. במשך החג יוגברו סיורי האבטחה בהר, במשך כל שעות היממה. גם בחוגי האומה הפלסטינאית ניכרת התעניינות בטקס זבח הפסח וכפי שמוסרים תבוא משלחת גדולה מעזה ויתכן שגם יאסר ערפאת יבוא בראש הפמליה.