גרמנים - מאחורי סרוב עירית ניו-יורק להקים אנדרטה ליהדות אירופה שהושמדה

מדוע סרבה מועצת עיריית ניו-יורק לאשר את הקמת האנדרטה לזכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו ע"י הגרמנים במלחמת העולם השניה? מי פעל מאחורי הקלעים כדי לסכל את ההצעה שהוגשה לעיריית ניו-יורק להקים את האנדרטה? - שאלות אלה הטרידו כמה מארגוני היהודים בארצות הברית. רק בימים אלה נפתרה החידה.

סירובה של ועדת התרבות והאמנות שע"י עירית ניו-יורק לאשר את התכנית להקמת אנדרטה לזכרם של מיליוני היהודים, גרם להתמרמרות רבה בין האוכלוסיה היהודית בניו-יורק ובארצות הברית כולה. הצעה דומה להקמת אנדרטה לזכר קרבנות השואה הוגשה כבר בשנת 1947 לעיריית ניו-יורק ובאופן עקרוני היא אף אישרה את התוכנית להקמתה ואף נקבע מקומה בפארק ריוור-סייד אשר בניו-יורק ^{[ * ]} . במקום נערכה בשנת 1948 אסיפת זיכרון גדולה לזכר ששת מיליוני היהודים של ארופה. באזכרה השתתפו ראשי הציבור היהודי והנוצרי ובראשם ראש עיריית ניו-יורק מר רוברט ואגנר. שם אף הוקמה מצבה זמנית העומדת על תילה עד היום.

בשנת 1951 אישרה גם ועדת התרבות והאמנות של עיריית ניו-יורק את התוכנית להקמת האנדרטה בפארק ריוור-סייד, שעובדה ע"י האדריכל היהודי הנודע, אריק מנדלסון, לפי דגם של הפסל היוגוסלבי המפורסם איבאן מסטרוביץ. אולם בשל סיבות שטרם נתבררו עד עתה, לא הוגשם הדבר והתכנית יחד עם הדגם מונחים אי שם באחד המרתפים של ניו-יורק.

באחרונה הוגשו שתי הצעות אחרות לוועדת התרבות והאמנות של עיריית ניו-יורק להקמת האנדרטה. את התוכניות הגיש הפסל היהודי הנודע נתן רפופורט, שהקים את האנדרטה בוורשה. למרבה התמהון נידחו שתי התוכניות גם יחד. ועדת התרבות והאמנות נימקה את הדחייה בכך כי האנדרטה היא יותר מדי גבוהה, היא מאוד "טראגית" ... והנימוק השלישי, הקמת האנדרטה תהווה תקדים לקבוצות וארגונים שונים לבקש הקמת אנדרטאות בפארקים שבניו-יורק.

הארגונים היהודיים בניו-יורק החלו בחקירה ודרישה מה מסתתר מאחורי ה "נימוקים" הללו. מיד התברר כי שני הנימוקים הראשונים אינם רציניים. עובדה היא כי לפי התכנית הראשונה שאושרה בשנת 1951, תוכננה האנדרטה הרבה יותר גבוהה. הנימוק השני הוא מאוד ציני, כי כיצד אפשר להנציח טרגדיה של השמדת מיליונים בצורה לא טראגית. ברם הנימוק השלישי הוא שהכריע בדבר.
לעורך החדשות של סוכנות הידיעות הפולנית בניו-יורק מר גורניצקי, אף נודע, כי לאנשי משרד המודיעין של בון וכן לנציגות הבלתי רשמית של גרמניה המערבית ליד האו"ם בניו-יורק יד בדבר. הם טענו כי הקמת האנדרטה בניו-יורק לא תתן לשכוח ולהשכיח לאמריקאים ולכל הבאים לארצות הברית את אשר עוללה גרמניה. האנדרטה אף יכולה לעורר "רגשות אנטיפטיה" לכל הגרמנים, דבר שעלול להזיק ליחסים הטובים ולערער את האמון המלא בין האמריקאים לבין הגרמנים ואף לעזור להפצת תעמולה קומוניסטית.

כן פעלו מאחורי הקליעם המושבה הגרמנית בארה"ב יחד עם האינטרנאציונל הנאצי של לאטבים, אוקראינים, יוגוסלבים, הונגרים ועוד, שמצאו מקלט בניו-יורק וביתר ערי ארצות הברית. גם הערבים המתרכזים מסביב המשרד לתעמולה פרו-גרמנית בארצות הברית, שבראשו עומד דווקא, אחד גנרל יהודי אמריקאי יוליוס קליין, פעלו לדחיית ההצעה.