"טוב שם משמן טוב"
(קהלת ז' א')
את השם
ר' ארי' לוין מירושלים שמענו בשנת תרצ"א, בהיותנו בגולה, כתלמיד ישיבה, לא כאבי האסירים, לא כמבקר בבתי החולים, לא כטוב ומטיב ועוד אלף ממידותיו הנעלות, עליהן בוודאי ירחיבו אחרים את הדיבור. אנו נעמוד על התופעה שלא נגעו בה: ר' ארי' לוין כמחנך וכמשפיע.
באחד הימים בשנת תרצ"א (1931), לפני שלושים וארבע שנים, הופיע
בישיבת קמניץ דליטא, שבסביבות בריסק, בחור ישיבה מירושלים. לישיבה זו, אשר בראשה עמד הגאון הצדיק
רבי ברוך בר (דב) לייבוביץ זצ"ל, נהרו
תלמידים מכל קצווי תבל:
מארצות הברית,
מקנדה,
מצרפת וכו'. נהירה זו לא הפתיעה אותנו, כי מוניטין יצאו לישיבה בשל ראשה הצדיק והגאון, אולם הופעתו של בחור מירושלים המלאה
ישיבות ותלמידי חכמים, בתלבושתו המסורתית ועטור זקן
ופיאות - הפליאה לא רק אותנו התלמידים שהשתוקקו כבר אז, לנסוע לארץ ישראל, אלא אף את ההנהלה ...
קראו לבחור הירושלמי חיים יענק'ל לוין, אחרי שתהינו על קנקנו נודע לנו כי אביו משמש כמשגיח ומשפיע
בישיבת "עץ חיים" בירושלים, ושמו הרב ר' ארי' לוין, ידענו כי בראש ישיבת "עץ חיים" עומד הגאון
ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל, עמיתו של ראש הישיבה שלנו, שיחד למדו אצל הגאון
ר' חיים סולובייצ'יק מבריסק (ר' חיים בריסקר). חיים יענק'ל לוין הירושלמי - כך קראנו לו - התאקלם בנקל ונוצרה חבורה של בחורי הישיבה, שעסקו בתורה ובפלפולים. על חבורה זו נמנו
הרב יהודה גרשוני (ר' יידל גרודנר) ראש ישיבות בארצות הברית וחתנו של הרב אליעזר סילבר שליט"א, חיים צימרמן (הרב ח. צימרמן ראש ישיבה ידוע בארצות הברית) וחיים יענק'ל לוין
הירושלמי (עתה הגאון הרב חיים יעקב לוין רב ידוע בניו-ג'רסי ומחבר ספרים מפורסמים על
הרמב"ם והש"ס).
אחרי שעברו כמה חודשים גונב לאזנינו כי אביו של חיים יענק'ל הירושלמי, הרב
ר' ארי' לוין הינו בעצמו תלמידו של הרב
ר' ברוך בר לייבוביץ, למד בישיבתו בהלוסק אשר
ברוסיה הלבנה וינק מגדולתו וצדקתו. רצה האב שגם בנו ימשיך במסורת אביו וישמע תורה מפיו של רבו, אותו גאון וצדיק וכן רצה האב שבנו יתאבק ברגלי רבו הגדול וכך יקיים את מאמר חז"ל "והוי גולה למקום תורה" ... אז עמדנו על גדלותו של ר' ארי' לוין
בחינוך בנים.
בשנת 1934 זכה כותב טורים אלה לעלות לארץ הקודש. ראשית הדרך הייתה - אל
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל, כדי להודות לו על אשר העמיד לרשותנו סרטיפיקט לעלייה. לאחר מכן שמנו פעמינו אל ביתו של ר' חיים יענק'ל לוין, אך יותר משביקשנו לראותו חפצנו להכיר את אביו הגדול, שכבר אז הגיע שמעו אלינו.
חלפו עתים ונשתנו זמנים ונסיבות. הגיעה שנת 1942. אז התקרבתי אליו כמטפל במשפחות העצורים וכמספק אוכל לאסירי בית הכלא בירושלים ולטרון ואסירות
בית-לחם, מטעם הצ"ח. נפגשנו עם ר' ארי' לעתים קרובות, כדי לקבל ד"ש מהאסירים והאסירות. אולם על תקופה זו כאמור, בוודאי כותבים ויכתבו אחרים. בשורות אלה ביקשנו לעמוד על ר' ארי' לוין, המחנך והמתווה דרך לצאצאיו.
במה נברכו?
במסכת תענית דף ה' עמוד ב', ישנו משל נפלא. נביא אותו כאן ככתבו וכלשונו:
אמשול לך משל למה הדבר דומה, לאדם הולך במדבר והיה רעב, עייף וצמא ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצלו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצילו וכשביקש לילך אמר: אילן! אילן! במה אברכך? אם אומר לך שיהיו פירותיך מתוקין, הרי פירותיך מתוקין; שיהא צלך נאה, הרי צלך נאה; שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך, אלא יהא רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך.
אף אתה במה אברכך, אם בתורה הרי יש לך תורה, אם בגדולה הרי יש לך גדולה, אם בבנים הרי יש לך בנים, אם בכבוד הרי יש לך כבוד, אם לאושר הרי יש לך אושר, אלא יהי רצון שיהיו כל צאצאיך כמותך ...
הערות: הכתבה במסגרת עמוד שהופיע בעיתון "
חרות" לרגל הגעת
רב אריה לוין לגבורות (80)
צולם בספריית שער-ציון, בית אריאלה - מדור העיתונות
Powered By