ההצגה נמשכת

ההצגה, כמובן נמשכת. כוונתנו לדו-השיח הקולני והתגרני בין שני הפלגים של מפא"י. הפעם משמשים כרקע לויכוח "גילויו" של בן-גוריון שלא הוא מינה או יעץ למנות את פנחס לבון כשר הבטחון, וכן מבצע את"א (אזרחים תומכי אשכול) של "המערך".

אמרו אנשי רפ"י בגילוי-הדעת שלהם: בין ארגון אשכול יש "אנשים שיש להם עניין מוחשי מאוד בחתימות אלה".

אנשי רפ"י - נאמר בהודעה - ויתרו על עמדות שלטון כדי להילחם על עקרונות. "עם עמדות השלטון ויתרו אנשינו גם על דרכי שכנוע בלתי רוחניות ובלתי ענייניות של אנשים הפועלים תוך זיקה מתמדת לשלטון, להחלטותיו ולתקציבו".

לעומתם אמר אורי זוהר בשם ה "מערך": "רפ"י היא המפלגה המסוכנת ביותר בישראל. ההבדל בין אשכול וב. ג. הוא, שהראשון הוא שליח הציבור והשני אומר, כי אינו יודע מה הציבור רוצה אך הוא יודע מה רצוי לו".

ועו"ד סלומון הוסיף: "הערכתי בצורה עיוורת את בן-גוריון, אך עלי לציין, בצער עמוק, כי הוא איננו ראוי לשמש ראש הממשלה".

על דברי אלמוגי, בכנס מטות בחירות של רפ"י, שבהם נאמר, בין השאר כי העצומה למען המערך איננה חתומה על ידי אזרחים תומכי אשכול, אלא על ידי "אזרחים תלויים באשכול", הגיבו אנשי מפא"י: מוזר, מדוע יוסף אלמוגי דווקא, ראה זכות לעצמו ללעוג ככה על מיטב אנשי הרוח והמדע בישראל. אין אנו באים לתבוע עלבון עצמאות הכרתם וחרות רוחם של אישים אלה, שכן אין מי המטיל בהן ספק. ברם, מסקנה אחת מסתברת מדבריו אלה של אלמוגי: השקפת עולמו לא נשתנתה ולא כלום מאז אמר, לפני כ-5 שנים, "שכל הפרופסורים במדינה אינם שווים בעיני חצי מעברה".

חזקה, כמובן, על הידידים מאתמול שהם מטיבים להכיר איש את רעהו.