כתלי בית-הכנסת בפראג מספרים את סיפור טרזינשטדט

77,278 שמות מזהירים בזוהר הרקיע מעל כתלי בית הכנסת - פנקס בפראג. אלה הם שמותיהם של יהודי צ'כוסלובקיה שרוכזו ע"י הגרמנים בגטו טרזיינשטט (טרזין) ואחרי כן הושמדו במחנות מוות ובתאי הגזים של אושוויץ מיידאנק, חלמנו, סוביבור, ברגן-בלזן ואף לפונר של וילנא הגיע ....

גיטו טרזנשטאט היה כעין מחנה מעבר ליהודי צ'כוסלובקיה. בו ראו הגרמנים כעית "בית הבראה" ו "גן עדן" עלי אדמות, לעומת יתר הגיטאות שהגרמנים הקימו במקומות שונים; על גטו טרזינשטט הפיקו הגרמנים סרטים ששימשו להם כתעמולה. בגיטו טרזנשטאט היה קיים "שלטון יהודי", משטרה יהודית, כסף יהודי, אף תזמורת סימפונית הייתה קיימת בגטו זה, שהייתה מקבלת את פני הבאים אליו בקרונות של בקר מכל קצווי צ'כוסלוביקה. תזמורת זו הייתה גם מלווה את הנשלחים מגיטו זה למחנות המוות.

בגטו טרזנשטאט כמו ביתר הגיטאות היה קיים גם "יודען-ראט", אחד מפקידיו יוסף פולאק, היה נוהג מדי יום ביומו לערוך רשימות ולרשום בדייקנות את כל שבאו לגטו ואת אלה שנשלחו ממנו. הוא רשם את הפרטים האישיים של הבאים והיוצאים ממנו, שבסוף הסתכמו ב- 77,278 אנשים נשים וטף. כל אלה שעברו את מחנה המעבר של טרזנשטאט לא חזרו עוד. כולם כולם הושמדו ע"י הגרמנים במחנות המוות והכבשנים של הגרמנים. גורלו של פקיד היודנראט בטרזינשטאט יוסף פולאק לא היה שונה מגורלם של קרוב לשמונים אלף יהודי צ'כוסלובקיה, שעברו גטו זה; גם הוא מצא את מותו באחד ממחנות המוות הגרמניים, אולם לפני שנשלח לשם הצליח לרכז את כל הרשימות של יהודי צ'כוסלובקיה, שעברו את "פרוזדור המוות" של טרזינשטט, והחביאן בבור שחפר בגטו.

רק אחד ניצל

עם שחרור טרזנשטאט ע"י הצבא האדום, נמצאו גם רשימותיו של יוסף פולק ושארית הפליטה מיהודי צ'כוסלובקיה דאגה בסיוען של הממשלה הצ'כוסלובקית ועיריית פראג, לחרוט על כתלי בית-הכנסת בפראג את 77,278 שמות הקדושים. בית כנסת זה אינו משמש כבר כבמת תפילה, אליו לא באים יהודי פראג לשפוך את שיחם לפני הבורא, דממת מוות שוררת בבית. על כך מעיד סופר העיתון היהודי "פאלקס שטימע" המופיע בוורשה. סופר זה מספר כי מתוך 77,278 יהודי צ'כוסלובקיה שהושמדו ע"י הגרמנים וששמותיהם מתנוססים מעל קירות בית-הכנסת, ביקש רק אחד, אייזשן הילאר, למחוק את שמו מעל כותל קדוש זה, הוא היחידי שנותר בחיים, וכשביקר במקום וראה גם את שמו בין שמות הקדושים ביקש לתקן את הטעות. רק אחד מתוך קרוב לשמונים אלף יהודי צ'כוסלובקיה שרוכזו בגיטו טרזנשטאט שרד בחיים ...

טרזיינשטט, לפנים טרזין, היא עיירה קטנה בצ'כוסלובקיה שמנתה כחמשת אלפים תושבים. היא נוסדה בשנת 1780 ובה הקים המלך יוזף השני, מצודה, על שם אמו מריה טרזה. אחרי כיבוש צ'כוסלובקיה ע"י הגרמנים במלחמת העולם השניה, פונו תושביה הצ'כיים ובעיירה רוכזו יהודי צ'כוסלובקיה. מטרזנשטאט נשלחו ע"י הגרמנים רק לאושוויץ למעלה מ-42 אלף יהודים. 15 אלף ילדים עברו דרך טרזיינשטט בעוד פחות ממאה מהם נותרו בחיים.

טרנזשטאט נקראה בפי הגרמנים "גן העדן". כאן לא רצחו, כאן מתו היהודים ברבבותיהם ממחלות מדבקות ומרעב ואחרי כן נשרפו גופותיהם בקרמטוריום ענק, שהגרמנים הקימו במקום באופן מיוחד למטרה זו. בגטו זה לא רחוק מהקרמטוריום היה קיים גם "חדר ניתוח" מודרני ובו כל מכשירי ניתוח, גם בית מרקחת. עד היום אפשר לראות את כפפות הגומי של "המנתחים" הגרמניים, כשהן תלויות על ווים ומוכנות לניתוחים ...

ההתקפה הפתאומית של הצבא האדום על טרזנשטאט מנעה מהגרמנים להרוס את הקרמטוריום וכן את יתר המבנים על מתקניהם והם עומדים עד היום במקום כעדות לזוועותיהם.

בגיטו טרזנשטאט מחוץ ל "מצודה הגדולה", שהקים המלך יוזף השני, עומדת עוד "מצודה קטנה" זהו חדר העינויים והחקירות שבו הוצאו לפועל גם פסקי דין על צ'כים ויהודים, חברי המחתרת. המקום משמש כיום כמוזיאון, בו נאספו כל התעודות והמסמכים שמעידים על פשעי הגרמנים, אף עמוד התליה נשאר על כנו וכן קיר המוות שעל ידו נורו הנידונים. ע"י המצודה הקטנה קיים גם "תיאטרון" בשם זה נקרא המקום בו ישבו הקצינים הגרמניים ואנשי "הגסטפו" והסתכלו להנאתם בהוצאות להורג.