ישיבה מסרבת לקבל מענק

ישיבת קמניץ בירושלים מסרבת לקבל את המענק שמשרד-האוצר הקציב לישיבות ולתלמודי תורה בארץ. את הסכום בסך 361,200 ל"י החזירה לבנק ישראל שיעביר אותו לחשב הכללי של האוצר.

ידוע, כי הישיבות ותלמודי-תורה עומדים ברובם תחת השפעה של אגודת-ישראל ומקבלים הקצבות ומענקים ממשלתיים ועירוניים. בנושא זה פרצה המחלוקת החריפה בין העדה החרדית מצד אחד לבין אגודת ישראל ובלז מהצד האחר. בשעה ש "העדה" ונטורי-קרתא מסרבים לקבל כספים ממדינת "הציונות הכופרת" ומנהלים מלחמת-חרמה במקבלי ההקצבות והמענקים הממשלתיים והעירוניים, הרי רוב הישיבות שאינן משתייכות לנטורי-קרתא, כמו חברון, פוניבז', מרכז הרב ועוד ועוד, נהנות מהתמיכה הממשלתית והעירונית.

ביום בהיר אחד קמה ישיבה גדולה שאינה משתייכת לעדה החרדית או לנטורי-קרתא ומרדה במוסכמות. כשנודע להנהלת הישיבה, ישיבת קמניץ, כי הוכנס על חשבונה בבנק דיסקונט שבסניף גאולה, הקרוב למשכנה, סך של 361,200 ל"י כמענק מטעם האוצר, בלי שביקשה לעשות זאת. מייד נתנה הוראה בלתי-חוזרת להנהלת הבנק להחזיר את הסכום הנ"ל לבנק ישראל, כדי שיעביר אותו לחשב הכללי של האוצר. הבנק ציית להוראה והוסיף מצידו את המלים הבאות: "הלקוח מסרב לקבל".
כפי שנודע נעשה נסיון שני וגם הפעם הוכנס סכום דומה לאותו הבנק, על חשבון הישיבה, אך גם במקרה זה הוחזר הסכום.

ישיבת קמניץ, ששמה כנסת בית-יצחק, על-שם הגאון הנודע ר' יצחק אלחנן ספקטור, שבה עשיתי את מיטב שנותי, נוסדה בסלובודקה בשנת תרנ"ז. מאז עברו עליה גלגולים שונים - היא עברה למינסק, לקרמנצוג (ירושלים דאוקראינה), לווילנה ולקמניץ דליטא, הקרובה לבריסק, ועתה היא שוכנת בירושלים.
ראש הישיבה שלה, מאז היווסדה ועד שחוסל רוב יהדות אירופה על-ידי הנאצים, היה הגאון הצדיק ר' ברוך בר (דוב) לייבוביץ ז"ל, תלמידו של הגאון הנודע ר' חיים סולובייציק (בריסק) ז"ל. ברוך בר, שהתפרסם כאישיות מוסרית למופת, היה מהמתנגדים לציונות. אך אהבתו לארץ ישראל לא ידעה גבול. אלפי תלמידיו המפוזרים ברחבי העולם ובארץ, גם בין עובדי הוועד-הפועל של ההסתדרות.
נראה שיושרו ועקביותו דבקו גם בתלמידיו ובממשיכי דרכו.