יתירו לחסידי ברסלב לבקר באומן

פרשת מאסרו של מאיר דויטש, חסיד ברסלב שנסע מירושלים לאומן להשתטח על קבר רבו, ר' נחמן, עשויה לחולל מפנה לטובה אצל השלטונות הסובייטיים. יש סיכויים שהרוסים יתירו להבא גם לאנשים מישראל לבקר באומן, מקום קבורתו של הרבי מברסלב, וייתכן שיקימו אוהל על קברו (האוהל נהרס בפצצה גרמנית במלחמת העולם השניה) וגם יכריזו על הקבר כעל אתר היסטורי לתיירים. חסידי ברסלב בכל אתר יוכלו איפוא לקיים את צוואת רבם לבוא ולהשתטח על קברו.

לאחר שחרורו של מאיר דויטש, שנאסר בקייב משום שנשא פספורט אמריקאי מזוייף, נכנס הרב פנחס טייץ מאליזבט שבארצות-הברית לעובי הקורה. הוא פנה אל חסידי ברסלב בירושלים והפציר בהם, שלהבא לא יסעו לאומן עם פספורטים אמריקאיים מזוייפים. דבר זה - אמר - עלול להעמיד בסכנה את עצמם קיומו של קבר רבם, שבעבר רצו השלטונות הסובייטיים בקייב להרסו ולהקים תחתיו בתי מגורים. רק תודות להשתדלויות של יהודי אמריקה בוטלה התכנית והקבר נשאר על מקומו. הרב טייץ הודיע לחסידי ברסלב בירושלים, שהוא פנה אל השלטונות בקייב וביקשם לאפשר לכל חסידי ברסלב, בהם גם תושבי מדינת ישראל, לעלות לקבר רבם כפי שהורה ר' נחמן במרסלב בצוואתו.

חסידי ברסלב בירושלים נענו לפנייתו של הרב טייץ והתחייבו בכתב, כי להבא לא יסעו לאומן בלי דרכונים אמיתיים, בהסתמכם על צוואת תלמידו של ר' נחמן, הרב נתן שטרנהארץ (1780-1845), שהיה מזכיר וסופרו של ר' נחמן ושכל ספרות ברסלב נכתבה בידיו. ר' נתן אמר בשעתו: "אף על נשגבות עניין השתטחות על ציון רבה"ק (רבנו הקדוש), אשר כל מניעות העולם לא יעכבונו - בכל-זאת ובשום אופן, בלי דרכון לא היה נוסע".

רחוב ע"ש גולדה בפורטו-אלגרה

בעיר פורטו-אלגרה, העיר השלישית בגודלה בברזיל, נחנך רחוב על שמה של גולדה מאיר, הלוט הוסר מעל שלט הרחוב ביום השנה לפטירתה.

יש לציין כי בריו-דה-ז'נרו שבבראזיל נקראת הכיכר הגדולה על שמו של דוד בן-גוריון, ושני רחובות בעיר נושאים האחד את שמו של חוזה המדינה ד"ר תיאודור הרצל והשני את שמו של יוצר השפה הבין-לאומית אספרנטו, ד"ר אליעזר לודוויג זמנהוף.

הרב כהנא פתח מערכת הבחירות

הרב מאיר כהנא, מנהיג "כך", כבר פתח את מערכת הבחירות לכנסת העשירית - בניו יורק.

במלון בילטמור, לפני קהל של 600 מוזמנים, גולל כהנא את ה "אני מאמין" שלו ותחת הסיסמה "כך בכנסת בדרך לשלטון", תקף את ראש-הממשלה מנחם בגין על אי-העקביות שלו. כהנא הבטיח לקהל הנוכחים לבטל את הסכמי קמפ-דייויד כעפרא דארעא, וללחום למען האידיאלים והעקרונות שבהם דגל ראש הממשלה מנחם בגין בהיותו באופוזיציה.
כן הכריז כי בקרוב יעלו אלפים להר הבית בחלק שהתיר הרב גורן להתפלל בו, כדי לערוך תפילות שלוש פעמים ביום, בוקר וערב וצהרים. על האוניברסיטה העברית אמר כהנא, כי היא משמשת חממה לסטודנטים ערבים, שרבים מהם אנשי אש"ף, ודרש מיהודי אמריקה להפסיק את תמיכתם באוניברסיטה העברית, אם תמשיך להבא להיות פתוחה ל "ערבים רוצחים".

את בגין תקף כהנא, בהחזיקו בידו האחת תצלום שנעשה בעת ביקורו הראשון של בגין במצרים ושבו נראה בגין כשהוא מתקבל על-ידי משמר כבוד של חיילים מצריים, הצועדים בצעדת "היונקרים" הגרמנית המפורסמת. כהנא אמר שביקור זה הוא "אות-קלון לשר יהודי". בידו השניה החזיק תמונה שבה הונצח ביקורו של פרנץ יוזף שטראוס בלשכתו של ראש הממשלה מנחם בגין. כהנא הזכיר לנוכחים, כי גם בשנת 1962 עמד שטראוס לבוא לישראל, אבל אז היה בגין אופוזיציה ומעל במת הכנסת קרא לתושבי ישראל, בפאטתיות דראמטית, לצאת לחוצות ולמחות נגד ביקורו של שטראוס. ואכן, בשנת 1962 לא יצא הביקור לפועל.

כהנא אמר עוד כי לפי דעתו פרס טוב לישראל יותר מבגין, כי לו היה פרס בשלטון לא היה מוותר על סיני ולא היה עוקר ישובים יהודיים, ואילו עשה זאת היו מטילים עליו חרם ונידור.

כהנא הזכיר לנאספים שבגין, מייד עם עלותו לשלטון, בא לקדום ובדיו ספר תורה והכריז הכרזה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי מעתה רק חוק ישראל וחוק ההלכה הם שישלטו בשטחים. כהנא הצליח לאסוף באסיפות הבחירות בניו-יורק 13,500 דולר, טבין ותקילין, לקרן הבחירות שלו.

עיתון "דבר" מוזכר בפולין

עיתון "דבר" הוזכר בדיון שקיימו בוורשה חברי האיגוד החברתי והתרבותי של יהודי פולין, במלאת 30 שנה לקיום האיגוד הדיון נסב בין היתר על בעיות בטאון האיגוד, "פאלקס שטימע". צויין כי "פאלקס-שטימע" נוקט עמדה בכל נושא לגופו של עניין, ואף בעניין מדינת ישראל הוא נוקט עמדה שקולה.

כאן הזכיר מאוריצי וינר מקראקוב, מפעילי האיגוד את עיתון "דבר". הוא סיפר על ביקורו של גדעון קוץ, סופר "דבר", בקרקוב ועל שיחה ממושכת שקיים עמו. קוץ עיין באוסף של "פאלקס שטימע" ואמר לווינר כי התרשם מתכנו העשיר של העיתון ומעמדתו האובייקטיבית. אחרי שחזר קוץ מביקורו בפולין פירסם ב "דבר" רשימה מעניינת על החיים היהודיים בפולין וכן על העתון "פאלקס-שטימע" - אמר וינר.

חוללה מצבת גולדפאדן

המצבה שעל קברו של אבי התיאטרון היהודי אברהם גולדפאדן חוללה ונעקרה ממקומה בבית הקברות בברוקלין, והיא מתגוללת תחת רגלי אדם ובהמה. מתברר שגם בארצות הברית אין נותנים האנטישמים מנוח לשוכני עפר יהודיים, שמצאו את מנוחתם בבית הקברות שבשדרות מקדונלד בברוקלין, ניו-יורק.

באותו בית-קברות טמונים מייסדי התיאטרון היהודי ושחקנים, ביניהם אברהם גולדפאדן (1840-1908). המצבה שלו ושל רעייתו פרל נעקרו ממקומם והן מתגלגלות. כאמור, בשטח בית הקברות. כמו כן חוללה המצבה של המחזאי היהודי יעקב גורדין (1853-1909), שחיבר כ-50 מחזות, רבים מהם, כמו "אלקים, אדם ושטן", "מירלה אפרת", "חסיה האלמנה", הועלו על במות התיאטרון האידי וגם העברי. כן נעקרו מצבות של שחקנים באותו בית קברות - בהן של מייקל מינץ, של בני ליפצין ואחרים.

האוהל העומד על קברם של הסופר האידי והעברי אליקים צונזר (1840-1913) ורעייתו פויגל, נשאר על תילו. מפאת משקלו הכבד והיקפו הרחב לא עלה בידי הפורעים לעקרו, אך הם ליכלכוהו בסיסמאות אנטישמיות.

כפי שנמסר, אין זו הפעם הראשונה שפורעים משתוללים ומחללים מצבות בית-עלמין זה. לפני שנים כבר קרו מקרים דומים, אך הפורעים לא באו על ענשם וזה נתן להם אור ירוק לחזור על מעשיהם.