חזן-יורד מחפש עבודה

מתוך מודעה שפורסמה בעתון בארה"ב אפשר היה ללמוד, כי מישה אלכסנדרוביץ ירד מן הארץ והוא מחפש במקום מגוריו החדש עבודה. וכך נאמר במודעה בין היתר:

מישה אלכסנדרוביץ הגיע לארץ לפני כעשר שנים מברית-המועצות ופה קבעו לו מקום מכובד בכותל המזרח של משפחת האמנים. הוא הופיע לעתים קרובות בטלוויזיה וברדיו ולפתע נעלם מן האופק הישראלי. עתה התברר כי גם הוא בין היורדים.

מישה נולד לפני 61 שנה בריגה בירת לטביה, ותיקי ריגה המתגוררים בישראל מספרים, כי מישה היה ילד-פלא. אביו דוד אלכסנדרוביץ, שהיה יהודי פיקח וממולח, שימש לבנו בן השש כאימפרסריו ויצא עמו להופעות מוסיקאליות בערי לאטביה, ליטא וגרמניה. בהיות מישה בן 11 ושמו הלך לפניו, הוזמן להופעות בארה"ב על-ידי האימפרסריו הנודע יורוק, אך הוא ואביו הגיעו רק עד אליס איילנד, כי לפי החוק האמריקאי אסור למי שלא מלאו לו 16 שנה להופיע בקונצרטים פומביים, למעט כמה כנרים ופסנתרנים מחוננים.

מישה אלכסנדרוביץ זכה לשמוע את גדולי החזנים בדורו, בהם ברוך לייב רוזובסקי, שהיה תלמידו של רימסקי-קורסקוב הרוסי, הרמן ידלובקר ואחרים, וירש מהם את הנוסח. כבר בהיותו בן 18 הופיע בסדרת קונצרטים באנגליה והוזמן לכהן כחזן בבית הכנסת הכוראלי בקובנה, בירת ליטה. הוא כיהן שם זמן קצר, כי רצה להשתלם בקונסרבטוריום של ריגה.

במלחמת העולם השניה הגיע מישה למוסקבה והופיע ברחבי ברית-המועצות. הוא הגיע עד הרפובליקה הקווקזית, גר בעיר טביליסי ובשנת 1943 חזר מגרוזיה למוסקווה והופיע במחנות הצבא האדום ובחזית. לאחר המלחמה חזר לריגה עיר מולדתו, אך את הקריירה המוזיקלית שלו קשר עם הפילהרמוניה של מוסקווה. הוא היה מופיע לעתים קרובות בתכניות מגוונות והיה משבץ בתכניותיו, נוסף על השירים הרוסיים והלאטביים, גם שירים באידיש.

באחת ההופעות שלו בקייב בירת אוקראינה שיבץ בתכנית גם שני שירים באידיש. כשנודע לשלטונות על כך הם הביעו את התנגדותם החריפה, אך מישה עמד בשלו ולא היה מוכן לוותר. באין ברירה, לאחר שכל הכרטיסים להופעה זו נמכרו, נאלצו השלטונות לתת למישה לשיר לפי התכנית שקבע. אך בגלל התקרית הזו מנעו ממנו להבא להופיע בקייב.

באחת ההופעות שלו בעיר הקיט טאטשי שעל-יד הים השחור היה נוכח גם סטאלין ומאז היו מזמינים את מישה להופיע בחגיגות סובייטיות רשמיות. אחר-כך הוענק לו פרס סטאלין והתואר "אמן מהולל של ברית-המועצות".

מתחילת מלחמת העולם השניה עד שנת עלייתו לישראל, ב-1971, ערך מישה 500 הופעות מוסיקאליות בברית-המועצות ושני מיליון עותקים של תקליטו נמכרו בתקופה הזו. בישראל קיבל מישה משרה כחזן בבית-הכנסת הגדול ברמת-גן, אך לא לאורך ימים. במלחמת יום-הכיפורים היה כבר באמריקה ובעברו לפני התיבה קיבל את הידיעה על פרוץ המלחמה.

באמריקה אין מישה מלקק דבש. אין לו שם משרה קבועה. מקצוע החזנות ירד פלאים. הגבאים של בתי-הכנסת מתייחסים לחזנים כאל פקידים וגם הדור החדש אינו מתלהב מהחזנות של הדור הישן. את כוחו בזמרה המודרנית אינו יכול להבליט, כי הנוער מדיר את רגליו מבית-הכנסת ואין הוא נוטה להתפלל ולהאזין לחזנים, אפילו בנוסח המודרני ביותר. במות לקונצרטים או בתי-כנסת לעריכת תפילות יכול היה החזן המהולל לחפש בישראל.




[פורסמה בעיתון "דבר" מדור "מכתבים למערכת" ביום 17.3.1981]

החזן שיצא לרעות בשדות זרים
ברשימתו של נח זבולוני ("חזן-יורד מחפש עבודה", "דבר" 9.3) חלו אי-אלו אי-דיוקים. ברשימה נאמר, כי מישה אלכסנדרוביץ, בן 61 זכה לשמוע את שירת לייב רוזובסקי. ולא כן. ברוך-לייב רוזובסקי נפטר בריגה ב- 1919. נכון הוא כי בנו של ברוך-לייב שלמה רוזובסקי, היה מורו ומדריכו של אלכסנדרוביץ.

נפגשתי עם מישה במוסקווה ב- 1956 בעת קונצרט שערך באולם ע"ש צ'ייקובסקי. משנודע לו שאני מישראל ביקש ממני למצוא את מורו, שלמה רוזובסקי (שהיה אותה עת בארצות-הברית) ולספר לו על התהילה לה זכה ועל פרס סטאלין שקיבל כ "אמן מהולל של ברית המועצות". את בקשתו מילאתי וצר לי על כך שמישה, אשר חלם על ישראל, יצא לחפש מזלו בשדות זרים.

רעיה הלוי - רוזובסקי
קיבוץ אפיקים

ספר השנה של יהודי הונגריה

ספר השנה הדו-שנתי (1979-1980), היוצא לאור מטעם הקהילות היהודיות בהונגריה הופיע בימים אלה, בעריכתו של פרופסור שנדור שייבר, ראש בית-המדרש לרבנים בבודאפשט.

זהו ספר עשיר בכתבות, בסיפורים, בזכרונות, במכתבים, בדיווחים על אירועים לאומיים היסטוריים ובעבודות מחקר בלשניות. הספר מכיל כ-600 עמודים, בהם תמונות וציורים. במיוחד מעוררת עניין עבודתו המדעית של העורך פרופסור שייבר, על הפולקלור היהודי. על-פי חיבוריו של הסופר היהודי-הונגרי פטר אויארי (1869-1934) באותו נושא. פטר אויארי, ששמו בישראל גרוסמן ושאביו הרב וולף גרוסמן כיהן כרב בעיר ארשקאיואר, למד בישיבות הונגריה ובשנת 1889 פרסם את חיבורו הראשון. הוא היה הראשון למניחי היסודות לספרות היהודית בלשון הונגרית. בשנת 1920 הוזמן להשתתף בעיתון הציוני "אוי קלט", של יהודי זינבירגן, שיצא בקלויזנבורג.
בחיבוריו בעתון הטיף לציונות ורבים מספריו תורגמו לגרמנית בידי אדולף קוהוט וכן ליידיש בידי המשורר היהודי יוסף הולדר, שנספה בשואה ב-1945.

על המשורר והמתרגם יוסף הולדר, שתרגם את המחזה של הסופר ההונגרי הונדע אימרה מודאטש "הטרגדיה של האדם" (1924), כתב באותו ספר-השנה פרופסור ד"ר י. ביהארי. נוסף על הסופרים הבולטים האלה מופיעות בספר עבודות מדעיות של פרופסור י. שוויצר, איטשואן קעטשקאמעט, בענצי סאבולצ'י, אימרה מאדיאר, לאסלו קרדוש, רוברט דן ואחרים.

פרופסור י. שוויצר, הרב הראשי של פשט ופרופסור בסמינר לרבנים בבודאפשט, כתב על הפעילות התרבותית בשפה העברית שניהל הומר מיחאי וינקלר במאה ה-18. בספר משתתפים גם סופרים ידועי שם לא-יהודיים.

ספר השנה זכה לביקורת חיובית בעיתונות ההונגרית.

סרט יהודי ביוגוסלביה

ביוגוסלאוויה מכינים סרט על חיי היהודים בגטאות בתקופת רוסיה הצארית בסוף המאה הקודמת. הסרט נעשה על רקע ספריו של שלום עליכם. בראש החברה עומד המפיק היוגוסלאבי אלכסנדר פטרוביק ומשתתפים בה גם מפיקים וחברות צרפתיות.

הסרט היוגוסלאווי יהיה ה-11 במספר הסרטים נעשו עד כה על-פי יצירותיו של שלום-עליכם. הראשון הופק עוד ברוסיה הצארית: "אני רוצה להיות רוטשילד" (1917). אחר-כך הופקו בארצות הברית הסרטים "חיה" (1919) ו- "טוביה" (1938). בישראל הופקו "כנר על הגג" (1960), "טוביה ושבע בנותיו" (1968), ו - "נס העיירה" (1960). בברית-המועצות הופקו "המבול" (1925), "אידישע גליקן" (אושר יהודי, 1925) "החייט המוקסם" (געלעכטער דורך טרערן 1927) ו- "כוכבים תועים" (1927).

נודע כי עוד בחייו חיפש שלום-עליכם שחקן שיגלם את הילד בן ה-13 או ה-14 "מוטל בן פייסי החזן" ואף עמד בקשרים עם חברת סרטים בנדון.

אופים מצות בברה"מ

בברה"מ כבר החלו באפיית מצות לפסח. השנה עלה מחיר המצות פי כמה וזאת בגלל מחסור בחיטה ברוסיה עקב האמברגו שהטילה ארה"ב על ברה"מ עם פלישתה לאפגניסטן.

בחמש הערים המרכזיות של ברה"מ (מוסקבה, לנינגרד, ריגה, וילנה וקייב), קיימות מאפיות שהוכשרו לאפיית מצות המספקות את הצרכים של היהודים הרוצים באכילת מצות בפסח ובערים אלו כבר החלו באפייה.

על אפיית המצות בברה"מ נודע בירושלים משיחה טלפונית שקיים הרב פנחס טייץ מארה"ב עם קייב. בשיחה זו נתבקש הרב טייץ' לערוך תפילות ולומר תהלים ל "רפואה שלימה" לחולה הרב יעקב לבוב מאחרוני השרידים השומרים על הגחלת היהודית המסורתית בקייב. תלמיד חכם המרותק למיטתו וזקוק לרחמי שמים.

כ-3000 נושרים בקנדה

מה מספר היהודים שנושרים מברה"מ החיים כיום בקנדה ?

לפי המספרים שפירסם ה "היאס" בקנדה, חיים במדינה 2912 יהודים שהגיעו לקנדה ישר מברה"מ.
"הנושרים" מרוכזים בעיקר בערים הגדולות של קנדה, אך אפשר לפגוש אותם בכל עיר ואף בכפרים של קנדה. הם מפוזרים ב-33 ערים עיירות וכפרים. בטורונטו חיים 1477 נושרים, במונטריאול - 329, בוויניפג - 236, בעדמנטון - 202, בוונקובר - 102, בקאלגאר - 164, בהמילטון - 136, היתר מפוזרים ומפרדים בערים הקטנות ובכפרי קנדה. אחד בעיר ושנים במשפחה.