בתי-הקברות היהודיים ישוקמו

סגן שר התרבות והאמנות בפולין, פרופסור ויקטור זין, הודיע רשמית, כי ממשלת פולין תשקם ותשפץ את בתי-הקברות היהודיים עתיקי-היומין במדינה. בימים אלה יתחילו בעבודות השיפוץ של אחד-עשר קברים ומצבות של אישים, הטמונים בבית-העלמין היהודי בוורשה, גנשה.

"פאלקס שטימע" בטאון האיגוד התרבותי והחברתי של היהודים בפולין, היוצא בווארשה, מספר על פגישה שקיים סגן שר התרבות והאמנות ויקטור זין, הממונה על שמירת האתרים ההיסטוריים במדינה, עם אנשי מדע יהודים ולא-יהודים. בפגישה השתתפו פרופסור שמעון דטנר, זיגמונט הופמן, אדם לאקסן, אנא טאטארקביץ, אנדזיו קושניביץ, ואנטוני מאריאנוביץ. סגן השר הודיע בפגישה כי הוא מקבל מאות מכתבים וקריאות של אנשי רוח ואנשי מדיע, יהודים ולא יהודים, בהם אנשי-כמורה בכירים, כמו הארכיבישוף של קראקוב, קרדינל פרנצישק מאכארסקי, המודיעים כי הם מוכנים להצטרף לוועדה לשמירת האתרים היהודיים ההיסטוריים, לרבות בתי-העלמין ובתי-כנסת. למטרה זו הוקמה גם ועדה ציבורית לשמירת בית-הקברות היהודי בגנשה שבווארשה.

באותה פגישה מסר פרופסור ויקטור זין, כי לפי החלטת מיניסטריון התרבות והאמנות הפולני יתחילו בימים אלה בשיפוצם ובשיקומם של אחד-עשר קברים וארונות מתים (סארקופאגים) שבבית הקברות בגנשה, ביניהם הסרקופאג המפואר של ברק ברגסון, בנו של ר' יוסף שמואל זביטקובר, יהודי פולני ששימש כסוכן פיננסי של המלך הפולני האחרון סטניסלב פאניאטובק (1764-1795).

ר' יוסף שמואל זביטקובר, שהיה עשיר מופלג, נולד בשנות ה-30 או ה-40 למאה ה-18 ומת בשנת 1800. בשנת 1780 קנה רובע שלם בפרגה, פרבר של ורשה, שנקרא על שמו "שמולוביזנה". בזמן הכיבוש הרוסי, בשנת 1794, הודיע זביטקובר לקוזקים הכובשים, שתמורת כל אדם חי - יהיה זה יהודי או נוצרי - יתן להם רובל של זהב, ותמורת כל מת רובל של כסף. בדרך זו הציל מאות אנשים ממוות. בנו ברק, ששינה את שם המשפחה לברגסון, היה סבו של הפילוסוף הצרפתי היהודי הנודע אנרי ברגסון.

בין היתר ישפצו גם את הקברים והמצבות של חיים זליג סלומינסקי (1810-1904) מייסד של "הצפירה" ועורכה הראשון; את קברו של הנריק וואהל, חבר הממשלה הפולנית בעת המרד של 1863; קברו של פרופסור מאיר שמואל בלבן (1877-1942), ההיסטוריון של יהדות פולין מנהל ומייסד הסמינר לרבים "תחכמוני" בווארשה (נפטר בשנת 1942 וטמון בבית הקברות של גנשה); ושל העסקן היהודי במפלגה הפולנית הסוציאליסטית (פ.פ.ס.) סטאניסלב מנדלסון ואחרים.

התואר גאון - לשוק הסנדלרים

במלים אלה מוקיע הרב שמחה אלברג, יו"ר הנהלת אגודת הרבנים בארצות-הברית ובקנדה, את אלה המתקשטים בנוצות לא להם.

הרב מוסיף ואומר:

הרב אלברג מאשים בהמולה נוראה זו את אלה המעוניינים להפיק רווחים מתארים אלה. לדבריו, אנשי הביזנס הם המכתירים אנשים מסויימים, שאינם ראויים לכך, בתארים גבוהים אלה. הדבר גורם לכך שאנשים קטנים נהפכים לגדולים והאיש הגדול האמיתי עומד בצל הגמדים. הסובל מזה הוא כלל ישראל.

דומה כי מחלה זו נדבקה לא רק בעולם הרבני והתורני אלא גם בעולם החילוני.

מודעת-בחירות מטעם ואדוז?

אל תופתעו אם באחד הימים הקרובים תופיע בישראל מודעת-בחירות שפרסמו אנשי ואדוז, בירת ליכטנשטיין, שקוראת לנו, אזרחי ותושבי מדינת ישראל לתמוך במנחם בגין ולהצביע בעד רשימת הליכוד. שהרי בעיר ואדוז, בבנקים ובחברות הבין-לאומיות שלה, מופקד כידוע הון-עתק ישראלי, מוברח ושחור.

תקדים למודעה כזו קיים כבר. המדובר במודעה של גבריאל תמן, יו"ר ארגון יהודי-אירופי למען הליכוד, שמושבו ומרכזו בז'נבה שבשוויצריה. המודעה הופיעה ביום הזכרון, כלומר בערב חג העצמאות, בעתונות הישראלית וקראה לתושבי ישראל להצביע בעד מנחם בגין והליכוד.

ליכטנשטיין, כידוע, גובלת עם שוויצריה, וחזקה על אנשי ואדוז, הבנקאים ובעלי החברות הבין-לאומיות הממולחים, שיידעו לנצל את קוניונקטורת הבחירות בישראל. אמנם קהילה יהודית אין בארצם אבל הון ישראלי יש בה. ואם הארגון המתקרא ארגון-יהודי אירופי למען הליכוד, מסוגל להציע לנו ממרומי מושבו בז'נווה את המשטר שישלוט בישראל, למה שלא יתערבו בעניין גם אנשי ואדוז?

ועידה לזכר הרמב"ם במארוקו

ממשלת מרוקו יחד עם הקונגרס היהודי האמריקאי מכינים תכנית לוועידת הרמב"ם שתתקיים בשנת 1982 בעיר פס שבמרוקו.

הרמב"ם (רבנו משה בן מיימון), גדול הפוסקים ומחשובי הפילוסופים של ימי-הביניים, איש מדע וחוקר (1138-1204) חי שנים מספר במארוקו בעיר פס, לאחר שברח מספרד. הרמב"ם נערץ גם בעולם הלא-יהודי ובמיוחד בארצות האיסלם.

ממשלת מרוקו, הרוצה לכבד את זכרו של הרמב"ם, עומדת לקיים ועידה שתהיה מוקדשת כולה לאישיותו, לחייו וליצירותיו הספרותיות. לצורך זה פנתה ממשלת מארוקו אל הקונגרס היהודי האמריקאי והציע לו לעבד תכנית משותפת לוועידה.

בקשר לכך ביקרה בימים אלה במרוקו משלחת של חברי הקונגרס האמריקאי, בראשות הנרי סיגמן. סיגמן נפגש עם שרי ממשלת מארוקו ודן עימם בענייני הוועידה וארגונה. בעת הביקור נבחרה ועדה שבה משתתפים נציגי ממשלת מארוקו והקונגרס היהודי האמריקאי, שתטפל בכל הבעיות הקשורות לוועידה.

לוועידת הרמב"ם יוזמנו אישים, אנשי רוח ואנשי מדע מארצות שונות. מארות-הברית ואחרות, יהודים ולא יהודים.