בול סילבר עורר סערה

היהדות האורתודוכסית בארצות הברית רועשת וגועשת של שהנציחו את שמו של המנהיג הציוני האמריקאי ד"ר אבא הלל סילבר על בול-דואר של מדינת ישראל ודווקא בזמן כהונתו של מנחם בגין כראש הממשלה, בטענה כי אבא הלל סילבר היה רב רפורמי.

באחרונה הופיעו 3 בולי דואר חדשים עם דמות דיוקניהם של השר משה מונטיפיורי, הסופר ש"י עגנון והמנהיג הציוני ד"ר אבא הלל סילבר, על שני הבולים הראשונים לא קמו עוררין ואילו על הבול של ד"ר אבא הלל סילבר רוגזת היהדות החרדית של אמריקה ובמיוחד על מר מנחם בגין, למה דווקא הוא, ששם הקדוש ברוך הוא שגור בפיו, נתן את הסכמתו לכך.

המענין, הוא כי בישראל עברו הדתיים בשתיקה על הופעת הבול של אבא הלל סילבר ולא הגיבו כלל. סוף סוף הם יושבים בקואליציה הממשלתית ושר הדואר משמש גם כשר האוצר ובראש ועדת הכספים עומד איש מאנשי ר' שלמה לורנץ מ "אגודת ישראל" ...

היהדות החרדית באמריקה המשוחררת מההסכם הקואליציוני הגיבה בחריפות ובפיה היו טענות קשות: מדוע מנחם בגין כראש הממשלה, המכריז השכם והערב, כי הינו יהודי דתי ושומר מצוות, דווקא הוא נתן את הסכמתו להופעת דמות דיוקנו של הרב הרפורמי אבא הלל סילבר מעל בול דואר שגם חרדים משתמשים בו? ... וזאת חרף העובדה שלאבא הלל סילבר יש יותר זכויות בתנועה הציונית ובהקמת מדינת ישראל מאשר לחרדים, שביקרו את הופעת הבול ...

העיתונות האורתודוקסית באמריקה ש "טיפלה" בבעיה זו מצאה מוצא מן הסבך, שממשלת "הליכוד - אגודת-ישראל" נכנס לתוכו ופרסמה את ההודעה הבאה: למר מנחם בגין נודע, כי ד"ר אבא הלל סילבר היה רב רפורמי, רק לאחר שנתקבלה ההחלטה על הופעת הבול הישראלי על שמו ...

אין לי ודאות באם "תירוץ" זה יספק את היהדות החרדית באמריקה, אבל את השותפים הדתיים בקואליציה הממשלתית יספק ויספק ...

הפסל קרבל חזר לברה"מ

מעטים מאחינו בני ישראל ממלאים כיום תפקיד מרכזי בהנהגת השלטון הסובייטי - לא כתמול שלשום בימי לנין וטרוצקי. חרף זאת בשטח האמנות ממלאים היהודים תפקידים חשובים, גם כיום, ותופסים מקום מכובד ב "כותל המזרחי" של האמנות בברית-המועצות.

דוגמא מובהקת הוא הפסל היהודי הנודע אמן ברית-המועצות לב פומוביץ (לייבל בר חיים) קרבל ^{[ * ]} , שפיסל את דמות דיוקנו של המנהיג הקומוניסטי ולאדימיר איליטש לנין והקימו בהוואנה בירת קובה.

קרבל שחזר זה עתה מקובה לברית-המועצות הצהיר, כי הוא מאושר שנפל בחלקו להקים את האנדרטה הראשונה ללנין בדמות דיוקנו של המנהיג הקומוניסטי על אדמת קובה. הפסל הוצב בכיכר הגדולה על-שם לנין בהבאנה, שגובהו 9 מטר והוא מורכב מ-5 אבנים גדולות, שעל כל אחת מהן חרותות אמרותיו של לנין על נושאים שונים. זוהי האנדרטה הראשונה של לנין לא רק בקובה אלא בכל ארצות דרום-אמריקה. פידל קאסטרו בכבודו ובעצמו התעניין בפרוייקט של קרבל ובהזדמנות זו גם הונצח על-ידי הפסל היהודי קרבל.

קרבל כאמן ידוע בכל רחבי ברית-המועצות ומחוצה לה. יצירותיו האמנותיות מתנוססות לתפארת ומקשטות את ערי רוסיה הרחבה. בשנת 1961 חנך קרבל את פסלו של קארל מרקס. עבור יצירה זו קיבל את פרס לנין. כן פיסל והקים את דמות דיוקנו של קארל מרקס בעיר הנקראת של שמו במזרח גרמניה. בין יצירותיו האמנותיות החשובות טייסי החלל הסובייטים הראשונים יורי גאגארין וניקולייב וליסייב. קרבל הנציח את לוחמי "הצבא האדום" במלחמת העולם השניה על כל חיילותיו - הים היבשה והאוויר ...

גינוי האנטישמיות בפולין

ארקאדיוש סטאשעק, חבר מרכז "המפלגה הפולנית המאוחדת" (הקומוניסטית), הצהיר כי הנהלת המפלגה מגנה את התופעות האנטישמיות וההסתה הלאומנית שקרו באחרונה בפולין. מר סטאשעק הוסיף ואמר:
הנואם סיפר על התייעצות מיוחדת, בה השתתפו מזכיר מרכז המפלגה, קאזימיזש בארטשיקובסקי, וראשי המפלגה הפולנית ובה נתקבלו החלטות חשובות בענייני חיי הישוב היהודי בפולין. בין ההחלטות: לשקם ולשפץ את בתי העלמין היהודיים עתיקי היומין, לשפץ בתי כנסת ולשחזרם, להוציא ספרים באידיש, ביניהם על תולדות אלף שנות היהודים בפולין, להרחיב את התיירות היהודית לחו"ל ומשם לפולין, לדאוג לחילופי משלחות יהודיות וכו'.

דברים אלה אמר מר סטאשעק בישיבת הועד המרכזי של האיגוד היהודי החברתי והתרבותי בפולין שנערך בחודש שעבר בוורשה,. השבועון היהודי "פאלקס שטימע", בטאון "האיגוד" המופיע בווארשה מוסר כי בישיבת הועד המרכזי של "האיגוד" השתתף נוסף למר סטאשנק גם נציג משרד הפנים סטניסלב דעמיאנעק.

סדר היום של ישיבת המרכז היה: דו"ח על פעולות האיגוד בשנת 1980, ותכנית הפעולות לשנת 1981. למרות שזאת היתה צריכה להיות ישיבה רגילה של הוועד המרכזי, בכל זאת העיבו המאורעות בפולין, והנואמים העלו את הבעיה בכל חריפותה.

בנאום המרכזי, שנשא מר א. קואטרקו מזכיר "האיגוד" וסגן עורך הביטאון של האיגוד, הוא מסר דו"ח על הפעולות בשנת 1980, ופנה אל הציבור היהודי בעולם כולו להגיש עזרה לישוב היהודי בפולין: משלוח תרופות, שקשה להשיגן במקום, משלוח ספרים עבור הספריות ומטריצות עבור הדפוס של ה "פאלקס-שטימע". מר קואטרקו הוסיף ואמר כי המוסדות היהודים בפולין עומדים בקשר הדוק עם יהדות העולם ועובדים יד ביד עם "יד ושם" בירושלים.

בתכנית הפעולות לשנת 1981, ראויים לציון האירועים הבאים:
60 שנה להולדתו של הירש גליק מוילה, הפרטיזן והמשורר, מחבר המנון הפרטיזנים הידוע: "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה, את אור היום הסתירו שמי העננה". נולד ב-24 אפריל 1921 - נפל בקרב אוגוסט 1944.