ה "ג'וינט" חידש פעילותו בפולין

לאחר 14 שנות הפסקה, שוב חודש הקשר בין ארגון ה "ג'וינט" באמריקה לבין "שארית הפליטה" של הישוב היהודי בפולין.

משלחת של הג'וינט בראשות הנשיא מר הנרי טאוב, סגנו מר רלף גולדמן, ונציג ה "ג'וינט" באירופה ד"ר עקיבא כהנא, ביקרה לפני זמן מה בפולין לפי הזמנת ועד הקהילות החרדיות היהודיות בפולין. ביקורה הראשון היה באושוויץ ובבית הקברות היהודי בלודז' (עירו של מר הנרי טאוב), ואצל אנדרטת הגבורה שהוקמה בוורשה לזכר גיבורי מרד ורשה, בכל מקום שביקרו הניחו חברי המשלחת פרחים והתייחדו עם זכר היהודים שניספו בשואה.

על אף שהוזמנה על-ידי "ועד הקהילות", היתה המשלחת אורחת רצויה של כל הישוב היהודי בפולין. את פניה קידם במלים חמות מר אדוארד ריינר יו"ר האיגוד החברתי היהודי של היהודים בפולין; ומר א. קוואטרקה, מזכיר "האיגוד" וסגן עורך ה "פאלקס שטימע", קידם בברכה את בואה של המשלחת לפולין, והדגיש כי המשלחת היא אורחת חשובה של כל הישוב היהודי בפולין בלי הבדל השקפות עולם כלכליות ודתיות ... מר קואטרקה גולל בפני חברי המשלחת את פעולות ה "ג'וינט" לפני השואה ובזמן השואה, והזכיר כמה מבין ראשי ה "ג'וינט" בפולין, יצחק גוטרמן ודוד גוזיק, שמצאו את מותם יחד עם המליונים היהודים שניספו בשואה. כן העלה על נס את פעולות הג'וינט בשיקום הישוב היהודי לאחר השואה. לאחר שחרור פולין מעול הגרמנים, בא ה "ג'וינט" לעזרת ניצולי השואה והקים מוסדות צדקה וחסד, בתי ספר, תמחויי חינם; כן עזר בהקמת מוסדות חינוך, וסייע בהקמת העיתון היהודי והוצאות ספרים באידיש.

לאות הוקרה על פעולות הומניות אלה, קיבלו עובדי ה "ג'וינט", יוסף שווארץ, ויליאם ביין והמנהל הכללי יוסף גיטלר-בארסקי, אותות הצטיינות פולניים גבוהים שהוענקו להם על-ידי נשיא המדינה הפולנית דאז, בולסלב ביירוט. השנים 1956-1967, היו 11 השנים הפוריות בפעולות ה "ג'וינט" בפולין. הג'וינט הקים בתי-אבות לזקנים ובתי תרבות ליהודי הישוב בפולין. מאז חלה הפסקה בפעולות ה "ג'וינט", אבל זו לא הייתה באשמת יהודי המקום.

מר קואטרקה הביע את תקוותו ומשאלתו שה "ג'וינט" יחדש את פעולותיו ההומאניות בפולין ליהודי המקום, הזקוקים לעזרה דחופה למטרות קונסטרוקטיביות.

מר שמואל נטטבלאט, עורך השבועון היהודי וסגן "האיגוד", הרחיב את הדיבור על המאורעות הטראגיים של שנת 1968 שגרמו לניתוק הקשר בין ה "ג'וינט" לבין הישוב היהודי בפולין, והדגיש כי ליהודים בפולין לא היה חלק מאורעות אלה; היהודים העריכו מאוד את העזרה שהגיש להם ה "ג'וינט".

מר יוסף גיטלר-בארסקי, סגן מנהל המכון היהודי-ההיסטורי בורשה, ולשעבר מנכ"ל ה "ג'וינט" בפולין בשנים 1956-1967, העלה על נס את העזרה והסיוע שהג'וינט הגיש ליהודים בפולין בתקופות השונות והקשות לעם היהודי, והדגיש כי גם השלטונות הפולניים הוקירו פעולות אלה ולאות הוקרה העניקו אותות הצטיינות פולניים גבוהים לאנשי ה "ג'וינט", שניתנו על-ידי הנשיא הפולני בולסלב ביירוט.

מר הנרי טאוב, ראש המשלחת, הודיע באופן רשמי כי מטרת בואה של המשלחת הוא לשמוע וללמוד את הבעיות העומדות על הפרק אצל היהודים בפולין, והבטיח כי בקרוב יבואו לפולין אנשי ה "'ג'וינט", בעלי מקצוע, לדון עם הישוב היהודי במה שיש לעזור להם.

ההיסטוריון היהודי שמעון דאטנר מהמכון היהודי ההיסטורי בורשה, אמר כי הישוב היהודי בפולין אינו מייצג רק את ניצולי השואה, כי אם את כל יהדות פולין שהושמדה על-ידי הנאצים. וביקשר מחברי המשלחת לעזור להם להמשיך את השרשרת היהודית בפולין שלא תינתק ...

ד"ר עקיבא כהנא, נציג ה "ג'וינט" באירופה, גילה כי בתכנית הג'וינט היה להקים בתים בקרקוב, זאקופנה ובמקומות אחרים, אך לא בהם היתה האשמה שהתכנית לא מומשה ...

משלחת ה "ג'וינט" נתקבלה על-ידי שר הדתות הפולני וז'י קוברסקי וכן ביקרה בבית-הקברות ברחוב גנשה בוורשה. הם אכלו ארוחת צהרים במסעדה הכשרה היחידה בווארשה ברחוב טווארדה 6 (לתשומת לב מבקרים דתיים ...).

חסידי ברסלב יצאו לאומן

קבוצה גדולה של חסידי ברסלב מאמריקה יצאה בימים אלה לברית המועצות להשתטח על קברו של רבם ר' נחמן - בעירו של רבם ר' נחמן - בעיר האוקראינית אומן.

בידיעה שנתקבלה אצל ישראל ליפל, מנהל "מכון ירושלים ליחסים עם דתות" ולשעבר מנכ"ל משרד הדתות, נאמר כי קבוצה המונה 45 חסידי ברסלב מאמריקה ביניהם גם נשים וילדים יצאה לבקר באומן ולפקוד את קבר רבם.

זו הפעם הראשונה שאשרות הכניסה שניתנו לחסידי ברסלב מאפשרות להם גם לבקר באומן. עד עתה ניתנו אשרות-כניסה רק לעיר קייב ולמספר ימים, החסידים היו בחשאי (לאחר שהרוסים היו עוצמים עין) מבקרים באומן. נוסף לזה המספר של 45 איש מוכיח כי משהו זז בעניין הביקורים באומן, עד עתה היה מספר המבקרים בקבוצות קטן בהרבה.

ישראל ליפל נפגש לפני כמה שבועות עם המשלחת הרוסית הדתית מברית-המועצות שביקרה בישראל. חברי המשלחת הבטיחו לו, כי יעשו הכל אצל השלטונות הסובייטים כדי להקל על אלה הרוצים לבקר באומן ולפקוד את רבם. ביניהם גם אזרחים ישראליים.

בין ל"ג בעומר לט' באב

בימים אלה מסתיימים 80 ימי החינוך, שעליהם הכריזה עיריית ניו-יורק לציון יום הולדתו ה-80 של האדמו"ר מליובאוויטש, הרב מנחם מנדל שניאורסון.

ראש עיריית ניו-יורק אדוארד קאטש הכריז על 80 ימי חינוך בניו-יורק, כאות הוקרה לאדמו"ר מליובאוויטש שמלאו לו 80 שנה. ימי החינוך התחילו בל"ג בעומר ונגמרו בערב תשעה באב.

מעניין לעניין כמעט באותו עניין:
לחסידי חב"ד באמריקה יש חלק רב במתן חינוך תורתי לילדי "הנושרים" שיוצאים מברית המועצות לישראל ומגיעים לארצות הברית.

לאחרונה נחנך בלוס אנג'לס מוסד בשם "מרכז חב"ד לנוער רוסי - צבאות השם", הבניין המפואר יכיל יותר מאלף ילדים שהיגרו עם הוריהם מרוסיה לאמריקה. נוסף ללימודי קודש יתקיימו במוסד זה פעולות תרבות - ילמדו מוסיקה, קיימת ספרייה גדולה וכו', כמובן הכל על טהרת הקודש וגם על טהרת השפה האנגלית. בשלט המוסד שנקבעו בחזית הבנין בשפה האנגלית כתוב: "אנו רוצים שיבוא המשיח בימינו - מרכז חב"ד לנוער הרוסי - צבאות השם".

מבוקשים עדים לפשעים נאצים

הקונגרס היהודי העולמי באמריקה מחפש את מקום מגוריהם של הגב' אלמליח רכטשפן מבית גליקסמן, היתה גרה בברוקלין נ"י; איגנאץ הורוביץ גר בפילדלפיה; אי. יוסף בוזינסקי, רופא שיניים, נולד בשנת 1905 בווינה היה גר בישראל, בשנת 1962 היגר לארצות הברית; חיים פיינגולד נולד בשנת 1905 בזשוזוב, פולין, היה גר בברוקלין.

אנשים אלה מבוקשים כדי להעיד במשפטם של נאצים, ובראשם איש הס.ס. שטנמן, הנערך עתה בהמבורג. הם נאשמים בהשמדת האוכלוסיה היהודית בפשמישל ובסביבה במלחמת העולם השניה.

כל מי שיודע את הכתובת המדויקת של האנשים המבוקשים, יודיע לקונגרס היהודי העולמי בניו-יורק לפי כתובת זו:

World Jewish Congress
1 Park Ave
New York N.Y. 10016