יורדים עוזבים נשותיהם

"הסתדרות הרבנים" באמריקה מאשימה רבנים ידועי שם בארצות הברית כי הם עוסקים במתן היתר נשואין של "מאה רבנים" בסיטונות מבלי לברר סיבה המאפשרת לשאת אשה שניה על פני הראשונה מבלי לגרש אותה.

מדובר ב "יורדים" מישראל, שתהליך הירידה גובר במיוחד בשנים האחרונות, וגורם לבעיות משפחתיות הלכתיות. רבים מן היורדים משאירים את נשותיהם וטפם בארץ, ובמקום החדש שבו הם מתאקלמים, הם מתחתנים על ידי רבנים ידועי שם (לא ח"ו מהזרם הרפורמי או הקונסרבטיבי), רבנים חרדים לדבר ה' העוסקים "בתעשיית" מתן היתרים מחרם דרבי גרשום, האוסר לקחת 2 נשים. הם מפעילים "בהיתר של 100 רבנים", היתר הנהוג במקרה שהאשה אינה שפויה, ומאושפזת בבית-חולים פסיכיאטרי, אחרת אין תוקף לגט שניתן לה.

נציגי "הסתדרות הרבנים" ביקרו אצל כמה משפחות בישראל שבעליהן עזבו אותן ונישאו שנית באמריקה מבלי לתת גט פטורין בטענה כי הן חולות רוח ומאושפזות. בא-כוח "ההסתדרות" מצא שכל הטענות בשקר יסודן. הבעלים עזבו את נשיהם ואינם משלמים מזונות, הם קיבלו היתר נשואין מבלי שנותני ההיתרים בדקו וחקרו בדבר. גם טענות היורדים כי נשיהם הן "מורדות" לא התאימו למציאות. לאחר חקירה בבתי-הדין הרבניים בישראל הופרכו גם טענות אלו. הרבנים ידועי השם באמריקה הנותנים את "ההיתרים" גורמים שהנשים שרויות בעיגון כל ימי חייהן.

כדי למנוע מקרים דומים של מתן היתרים ליורדים, פנתה "הסתדרות הרבנים" אל משרד החוץ בוושינגטון וביקשה שתתן הוראות מתאימות לשגרירות בתל-אביב לבל יוציאו היתרי כניסה מישראל לאמריקה, אלא אך ורק לאחר שהבעל יביא אישור בכתב כי היא מסכימה ליציאתו מן הארץ. אולי גורם זה יעצור את הירידה התלולה מן הארץ ...

המשורר אלכסנדר בלאוסוב

[הכותרת: "מאה שנה לרבנות הרפורמית" - שגויה]
ב "סאוועטיש היימלאנד", הירחון היהודי הקומוניסטי המופיע במוסקבה בעריכתו של ארן (אהרן) ורגליס, מפרסם מדי פעם המשורר אלכסנדר בלאוסוב את שיריו. רובם על נושאים יהודיים ואפילו לאומיים, ובהם מביע המשורר את כאבו על אבדן 6 מיליון היהודים שנספו בשואה.

שיריו זוכים לפרסום גם בעתונים הפרוגרסיביים מחוץ לבית-המועצות. פרט אחד וחשוב מאוד על המשורר אלכסנדר בלאוסוב לא כל כך ידוע לרבים ומצווה לפרסמו. בלאוסוב אינו יהודי והוא יכול לשמש דוגמא ומופת לאהבת העם היהודי וערכיו, למשוררים אחרים ממשתתפי ירחון זה שהורתם ולידתם היתה ביהדות.

אלכסנדר בלאוסוב החל לפרסם באידיש לפני כ-10 שנים והוא שולט בלשון האידיש כמי שנולד בה. הוא יודע את השפה על בוריה, וגם למד עברית. לא זרים לו ביטויים תנ"כיים ותלמודיים, והוא משתמש בהם ומתבל אותם בשיריו, כגון: לפום צערא אגרא, או איסתרא בלגינא וכו'. הוא בקי גם בספרות העברית החדשה ולמד את שיריהם של המשוררים שלנו.

באחד משיריו האחרונים שראו אור בירחון "סאוועטיש היימלנד" מחודש יוני ש.ז. הוא שר על השלג והכפור בחורף, ובו הוא רב את ריבו של כבוד השלג ש "חולל" על ידי חיים נחמן ביאליק ז"ל.

"פארוואס האטער פארשוועכט דעם שניי ראביינו ביאליק: תכריכי חרף! ניט גערעכט, ניט איידל און צו גאליק". (בתרגום חפשי: למה חילל רבנו ביאליק את השלג, תכריכי חורף! בצורה בלתי עדינה ומרירה מדי הוא לא צודק).

המעניין כי אף ש "סאוועטיש היימלאנד" אינו מצטט מלים עבריות במקורן, אלא כותב במקום "תכריכים" "טאכריכים", הרי בשירו של המשורר מובאות המלים "תכריכי חורף" במקורן. מובן שישנה הערה למטה: טאכריכי כוירעף, זעה (ראה) פ.נ. ביאליק'ס המתמיד, טאכריכים פון ווינטער.
בהמתמיד של ביאליק נאמר: וכאילו מימים ימימה תכריכי חורף ובגדי קיץ.