בחור ישיבה פטור מגיוס - גם בהולנד

לית מאן דפליג ואפילו ישנו קונצנזוס בנידון, כי תדמיתה של מדינת ישראל נשתנתה באחרונה, לאו דווקא לטובה בעיני מדינות שונות ומרובות. בעבר לא רחוק הייתה אהדה למדינת ישראל ולראשיה, ואילו עתה חל שינוי ניכר בזוית של מאה ושמונים מעלות לרעה. המדובר במדינות ובארצות שאהדתן אלינו לא היתה תלויה בדבר, כגון הולנד ואחרות דומות, להוציא את גרמניה ודומות לה שאהדתה אלינו הייתה תלויה בדבר, והיא, כפרה על המעשים הזוועתיים שאחיהם עוללו לעם היהודי.

ממשלת הולנד שאהדתה אלינו היתה למופת ולדוגמא לאחרים, והמייצגת את האינטרסים של מדינת ישראל בברית המועצות עם ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם מדינה זו לאחר מלחמת ששת הימים, גם היא שינתה את דעתה על מדינת ישראל וקברניטיה והדברים ידועים ואין לדוש בהם ...

הנה לפנינו מסמך רשמי של שר ההגנה ההולנדי המעיד כמאה עדים על תדמיתה של מדינת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים. המסמך דן בשחרור משרות בצבא ההולנדי של בחור ישיבה אזרח הולנד שהיה חייב בגיוס. בחור ישיבה זו חשקה נפשו ללמוד תורה דווקא בישיבת "בית הכרם" הירושלמית, ולצורך זה היה זקוק לשחרור מן הצבא ההולנדי.

הבחור ישיבה, אזרח הולנד, פנה אל משרד ההגנה של ממשלתו וביקש שחרור מן הצבא משר ההגנה, לאחר שמצא סעיף בחוק הגיוס שלפיו אפשר לשחררו, והוא סעיף 15 מספר 1 באות כ' של חוק הגיוס, שלפיו ניתן לשחרר מהצבא מי שממלא תפקיד רוחני או הומני, או מכשיר את עצמו לתפקידים אלה, [שר ההגנה] נענה לבקשתו ושחררו מן הצבא. בתעודת השחרור נאמר כי כל זמן ששחרור זה הינו בר תוקף, אין חייב בגיוס ממשי גם לא בזמן מלחמה או סכנת מלחמה או מצבים דומים.

מסמך זה מדבר [בעד] עצמו על תדמיתה של מדינת ישראל שהיתה בעבר לא כל כך רחוק. נוסף לכך יש לציין את הערתו המעניינת של ראש מחלקת השחרורים של הולנד שהוסיף בכתב ידו בפתק שצירף למסמך את המלים הבאות: "מי יכול להילחם נגד אלוקינו - אלוקי ישראל" ...

אמנם יש להודות כי שינוי חל רק בתדמיתה של מדינת ישראל, אך האהדה לעם היהודי שרירה וקיימת, והעם ההולנדי יחד עם ראש המדינה, מוסיפים לרכוש לנו אהדה, והוכחה לכך העובדה שבימים אלה חגגו באמסטרדם את יובלה ה-50 של אנה פראנק, ובכדי לכבד את זכרה של אננה, צעדה המלכה ההולנדית יוליאנה בת ה-90, יחד עם הפמליה שלה לעבר ביתה של אננה בו היא הסתתרה עם אמה שלה ואחותה ובו כתבה את הימון שלה, וממנו נלקחה למחנה המוות ברגן בלזן, תחנתה האחרונה של חייה הקצרים.

המסמך מצד אחד, ומאידך ההתבטאויות והמדיניות של ממשלת הולנד במזרח התיכון, הוכחה שאי אפשר להתכחש לה כי חל שינוי רדיקלי ומשמעותי בהולנד, והחובה מוטלת עלינו לחפש ולפשפש במעשינו. ונסיים במאמר חז"ל שאקטואליותו של פגה עד היום הזה, מובא במסכת ברכות דף ה' ע"א: "אמר רבא ואיתימא רב חיסדא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו" ...

משרד ההגנה
מחלקת גיוס חובה, משרד השחרורים
הנושא: שחרור מוחלט (תפקיד רוחני) צירוף לצבא ר.ב.ד.
נא לציין בדייקנות מספר ותאריך מכתב זה

לכבוד
ישיבת בית הכרם
רחוב ביאליק 1 ירושלים, ישראל
האג, 14 יולי 1967
מס. 46.06.14.238

בזה הנני נותן לך כנרשם לגיוס חובה בעיר האג, החל ב-1 בספטמבר 1967, שחרור לתמיד כמחוייב בגיוס רגיל, בהיותך במצב המכוון מסעיף 15 מס. 1 באות כ' של חוק גיוס החובה (לפי נקודה זו ניתן שחרור עקב מילוי תפקיד רוחני או הומאני או הכשרה לתפקיד כזה).

להחלטה זו יכול להתנגד כל מי שנוגע [בדבר], עד עשרה ימים אחרי היום שבו יכריז ראש העיר בפומבי להתנגד. כתב ההתנגדות צריך להיות מנומק ויוגש לרישום אצל ראש העיר, אשר ידאג לשלחו למלכה. לפי שחרור זה הרי אתה נחשב למחוייב גיוס מיוחד ובתאריך ההחלטה הזו הרי אתה מצטרף לכוח הצבא בתור כזה.

כל זמן ששחרור זה בתוקף, אינך מחוייב בגיוס ממשי גם לא בזמן מלחמה, סכנת מלחמה או מצבים אחרים.

שחרור זה מפסיק להיות בתוקף בו בזמן שאתה מפסיק להיות במצב עבורו ניתן לך שחרור זה. לכשיגיע מצב כזה, אתה אמור להודיע על כך בכתב לראש העיר האג.

שר ההגנה
בשם השר
ראש מחלקת השחרורים.

פתק מצורף של ראש מחלקת השחרורים: "מי יכול להלחם נגד אלוקינו - אלוקי ישראל".