אזרח העולם

פרופסור רואלד הופמן מאוניברסיטת קורנל שבארצות-הברית בעל פרס נובל לכימיה לשנת 1981, הוא יהודי פולני, ניצול השואה, השולט בעברית ובאידיש וגא ביהדותו.

בראיון שהעניק פרופסור הופמן מייד עם קבלתו את פרס נובל, לשבועון בפולנית "פשגלונד פולסקי", המופיע בניו-יורק, סיפר את התלאות שעברו עליו, על משפחתו ועל יהדות פולין כולה במלחמת העולם השניה.

הופמן נולד ב-1937 בעיר זלוצ'וב שבגליציה, השוכנת בין למברג וטרנופול לאמו שהיתה מורה ולאביו שהיה מהנדס. שפת האם שלו היתה פולנית, אולם עם הזמן למד גם עברית ואידיש. בביתו דיברו פולנית ואידיש. בפרוץ מלחמת העולם השניה, ב-1939, נכבשה זלוצ'וב על-ידי הרוסים. ב-1941 אחרי התנפלות הגרמנים על ברית-המועצות, עברה העיר לידי הגרמנים.

הגרמנים הקימו בעיר גטו ומחנות לעבודת כפייה בשביל יהודי המקום והסביבה. גם הוריו של רואלד היו בין עובדי המחנות. בשנת 1943 הצליחו לשחרר את אמו מעבודת הכפייה והיא הסתתרה בעליית-הגג של מורה אוקראיני במשך 15 חדשים, בלי אור ובלי אוויר לנשימה. מדי פעם החדירו לעלית-הגג מעט אוויר באמצעות לבנה שהוצאה מהקיר.

רואלד היה אז רק בן חמש. אביו נשאר לעבוד עבודת כפייה במחנה העבודה ותכנן בריחה מן המחנה. התכנית נתגלתה לשלטונות המחנה והוא נורה למוות. היה זה בחודש יוני 1943. אמו של רואלד שוחררה ב-1944. כל בני משפחתו האחרים הושמדו על-ידי הנאצים.

לאחר שחרור זלוצ'וב מעול הגרמנים עברו הוא ואמו לעיר פשמישל ובשנת 1945 לקראקוב. הוא החל ללמוד בגימנסיה העירונית, אמו התחתנה בשנית ורואלד נושא מאז את שם משפחת אביו החורג, שאימץ אותו לבן.

ב-1946 יצאו מפולין לצ'כוסלובקיה ואחר-כך לאוסטריה ולגרמניה. בינתיים למד גם את השפות אוקראינית גרמנית. בשנת 1949 היגרה משפחת הופמן לארצות-הברית. רואלד היה אז בן שתים-עשרה.

פרופסור רואלד הופמן מגדיר את עצמו כ "אזרח העולם", אבל מצהיר שהוא אזרח אמריקאי והוא גא בכך. את הדוקטורט שלו לכימיה עשה באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. הוא ביקר בארצות רבות, ביניהן גם ברית-המועצות והרצה בהן על נושאים מדעיים, אולם באחת שקרובה ללבו, ישראל, טרם ביקר. כפי הנראה גם אינו עומד בקשרים מדעיים עם מדעני ישראל.

מיסיונר בירושלים

יש מישהו האוהב אותי, דואג לי ומתפלל בעדי מדי יום ביומו ואנוכי לא הכרתיו ולא ידעתי עליו מאומה, עד שיום בהיר אחד קיבלתי ממנו מכתב. האיש הוא מוריס (משה) סרולו, ובמכתבו הוא מבשר לי, כי הוא אוהב אותי ומתפלל לשלומי ולשלום ירושלים כולה ונושא אותנו, יהודי ירושלים, בתפילותיו יום-יום.

מיהו מוריס סרולו, האוהב אותי "יותר משניתן להביע במלים", כדבריו? מסתבר כי סרולו הוא פשוט מיסיונר, המייצג בירושלים את המרכז האוואנגלי העולמי, שמשכנו בסן-דיאגו, קליפורניה. על זהותו של מוריס סרולו נודע לי מתוך "בשורת שלום", המצורפת למכתב האהבה אלי, בצורת שיעור ב "כתבי הקודש", הפעם על פרשת נוח, שמוריס מטבל אותה בפסוקים מהברית החדשה.

בלשון חלקלקה פונה מוריס סרולו אלי ומזמין אותי "לקבל את המשיח", אם עדיין לא עשיתי זאת, בשעה זו ממש, בעודי מחזיק בשיעור שבידי. במכתבו אלי, וודאי לרבים אחרים שכתובתם לקוחה מספר הטלפונים, הוא קורא לי "חבר יקר" ומבקש ממני לשטח בפניו את צרכי ובעיותי ואז יתפלל למעני, כי הוא מאמין בניסים ומצפה להם.

על מכתבו אלי ואל אחרים הוא חותם: "עובד האלוהים וחברך מוריס סרולו".

מחסור בכלי קודש

בשעה שעברה יצאו מרומניה 700 יהודים. רובם עלו לישראל - זאת אמר רבה של יהדות רומניה, הרב ד"ר משה רוזן במסיבת עיתונאים שקיים בניו-יורק.

הרב רוזן, העושה עתה בארצות-הברית, התריע באותה מסיבת עתונאים על המחסור החמור ברבנים, בשוחטים, במוהלים ובמורים ללימודי-קודש בארצו. הוא פנה אל יהדות אמריקה בקריאה נרגשת למלא את החלל שנוצר ברומניה בתחום זה, בגין עלייתם של כלי הקודש לישראל ולשגר רבנים ומורים לרומניה.

במסיבת העיתונאים שנערכה במשרדי ג'וינט בניו-יורק, העלה הרב רוזן על נס את העזרה שהג'וינט מגיש ליהודי רומניה, המונים יותר מ-30,000 נפש. הרב הדגיש כי היהודים ברומניה נהנים משוייון זכויות מלא.

כידוע מופיע ברומניה בטאון של איגוד הקהילות היהודיות בשם "כתב עת" בשלוש שפות - עברית, אידיש ורומנית. מתוך "עם וספר", בטאון ברית עברית עולמית בירושלים מתברר, כי ברומניה לומדים עברית כ-400-500 תלמידים, באמצעות בתי הספר הדתיים "תלמוד תורה". בין התלמידים הלומדים עברית גם מבוגרים, המתכוננים לעלות לישראל, את חומר הלימוד שולחים מישראל, ביוזמתה של הברית העברית העולמית, לרב רוזן והוא מפיץ אותו בין התלמידים בבתי הספר "תלמוד תורה".

מכללה להכשרת מורים

בכינוס לחינוך יהודי, שנערך באחרונה בדרום-אמריקה הוחלט על הקמת מכללה להכשרת מורים יהודים ללימודי עברית ומחשבת ישראל בבתי-הספר היהודיים בארצות אמריקה הלטינית.

הכינוס נערך בחודש שעבר בריו דה-ז'נרו שבברזיל, מטעם ראשי הקהילות היהודיות בדרום-אמריקה. היה זה הכינוס הראשון לחינוך יהודי בדרום-אמריקה והשתתפו בו מנהלי בתי-ספר, מורים ושליחים, שייצגו 40,000 תלמידים ו-120 בתי-ספר וגני-ילדים יהודיים הקשורים במחלקת החינוך בהסתדרות הציונית. בכינוס השתתף גם נציג ההסתדרות הציונית מירושלים.

באי הכינוס החליטו לפעול למען הגדלת מספר המורים והשליחים מישראל, לקידום החינוך היהודי באמריקה הלטינית. כן הוחלט לנסות ולהגדיל את מספר התלמידים והמורים המגיעים מארצות אמריקה הלאטינית לישראל במסגרת המחלקה להשתלמויות.
בדיונים דובר על העמקת הוראת העברית כשפה שניה בבתי-הספר והוצע להשתמש בה בבית, ברחוב ובחיי היום-יום. הוחלט להדגיש את מרכזיותה של מדינת ישראל, וירושלים בירתה, בחיי העם היהודי ובכל תכניות הלימודים בבתי-הספר.

בכינוס זה, שהיה הראשון מסוגו בארצות דרום-אמריקה ומעתה יתקיים פעמיים בשנה, הוחלט להקים במקסיקו מכללה להכשרת מורים יהודיים ללימודי עברית ומחשבת ישראל בבתי-הספר בארצות אלו, נוסף על המכללה הקיימת כבר בארגנטינה.

כפי שנודע, מוכנה הברית העברית העולמית להגיש את כל העזרה הדרושה במשלוח חומר-לימודים לארצות דרום-אמריקה, באמצעות הסניף של הברית באמריקה הדרומית.