בירובידז'אן "סופח" לברה"מ

אחרי 48 שנים החילו השלטונות הסובייטיים את חוקת המדינה על "החבל האוטונומי היהודי" הידוע בשמו הקודם בירובידז'אן.

בהתאם להחלטת נשיאות הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ברה"מ הוכרז ב- 28.3.1928 על ברובידז'אן כעל איזור הגירה למתיישבים יהודים. ב-20 באוגוסט 1930 קיבלה על עצמה נשיאות הוועד המרכזי לארגן בשטח בירובידז'אן נפה מיוחדת. בשם הנפה הבירובידז'אנית. ב-7 במאי 1934 נהפכה "הנפה הבירובידז'אנית" ל "מחוז יהודי אוטונומי".

הסובייט העליון של ברה"מ, בישיבתו ב-2 בדצמבר 1981, החליט להחיל את החוקה של ברה"מ על חמישה "חבלים אוטונומיים" בברה"מ: אדיגאי, גורנו-אלטאי, חקסי, קרצ'ינוצוקסי והחבל היהודי האוטונומי. ההחלטה תיכנס לתקפה ב-1 בפברואר 1982.

החוקה, שפורסמה בכתב-העת היהודי "בירובידז'אענר שטערן", מכילה ארבעה פרקים ו-71 סעיפים, המשתרעים על 4 עמודים של הבטאון. חיפשנו בחוקה ארוכה זו את "הנקודה היהודית". שהרי סוף-סוף מדובר בחבל אוטונומי יהודי. אך כמעט לא מצאנו לה זכר. בפרק הראשון של החוקה, סעיף 6, נאמר בין היתר: "משווין זכויות ייהנו כל האזרחים הגרים בחבל האוטונומי היהודי, בהתאם לחוקה של ברה"מ ... לכל האזרחים הגרים בחכל האוטונומי היהודי, בלי הבדל גזע, לאום, מין, השכלה, שפה, וזיקה לדת, ניתנה האפשרות לדבר בשפתם ובשפה של עמים אחרים בברה"מ.

בפרק האחרון של החוקה, סעיף 68 כתוב: "בהסכם עם הסעיף 171 של חוקת ברה"מ יתנהלו המשפטים בחבל האוטונומי היהודי בשפה הרוסית או בשפה של האוכלוסיה בחבל או בשפתם של רוב האוכלוסיה של מקום בית-המשפט. ואילו לאלה שאינם שולטים בשפות אלה מובטחת הזכות להכיר את החומר המשפטי על-ידי מתורגמן ולהופיע בשפתם בבית-המשפט.

הפרוטוקולים של זקני ציון נפוצים

הפרוטוקולים של זקני ציון נפוצים עד היום הזה ב-21 ארצות, רובן ארצות המערב - מוסר הקונגרס היהודי העולמי בניו-יורק. ממחלקת המחקר במכון לעניינים יהודיים שליד הקונגרס היהודי העולמי נמסר באחרונה, כי אף שה "פרוטוקולים של זקני ציון" הם מעשי זיוף ספרותי והם מכתבי-הפלסתר האנטישמיים המובהקים (פוברקו בהם "פרוטוקולים" על דיונים סודיים כביכול של המנהיגות היהודית העולמית, במטרה לכבוש את העולם ולקעקע את המשטרים הקיימים), נפוצים הם ב-21 ארצות. השלטונות של ארצות אלה אינם נוקפים אצבע כדי למנוע את הפצתם. לפי המידע שבידי הקונגרס היהודי העולמי נפוצים הפרוטוקולים ברוב ארצות מערב, אמריקה, קנדה, פינלנד, אנגליה, גרמניה המערבית, שוויצריה, בלגיה, ספרד, יוון, וארצות ערב.

בארצות שתחת שלטון הקומוניסטים אין הפרוטוקולים נפוצים בגלוי. בברה"מ נפוצה רק העלילה של הפרוטוקולים, שמטרת הציונות היא לכבוש את העולם, אבל הפרוטוקולים עצמם אינם נפוצים.

את "הפרוטוקולים של זקני ציון" חיבר כומר רוסי בשם סרגיי נילוס, והם פורסמו לראשונה בשנת 1903 בשפה הרוסית. בשעתם לא היו הדים ל "פרוטוקולים" אלה, הם משכו את תשומת-לב העולם רק כאשר תורגמו ללשונות אירופיות, לאחר מלחמת העולם הראשונה והופצו על-ידי אנטישמים.

בשנת 1921 נתגלה שה "פרוטוקולים" הם זיוף, עיקר חלקם היה העתק מסאטירה נגד משטרו של נפוליון ה-3, שחיבר עיתונאי צרפתי בשנת 1864, חלקם זיוף של רומאן אנטישמי גרמני, שהתפרסם בשנת 1868.

עוד לפני 61 שנים הוקעו "הפרוטוקולים" כזיוף, ואף-על-פי-כן הוסיפו האנטישמיים, להשתמש בהם כמכשיר תעמולתי אנטישמי נגד היהדות.