80,000 יהודים בהונגריה

הקונגרס היהודי העולמי מצליח לחדור לכל פינה שבה חי ישוב יהודי. הודות לעמדתו הלא-פוליטית. בשנים האחרונות הצטרפו לקונגרס הקהילות היהודיות שמעבר למסך הברזל. גם הישוב היהודי במצרים עומד להצטרף לקונגרס זה. רק יהודי ברית-המועצות טרם עשו זאת. כפי שמוסרים, היו מגעים בנדון, אבל בגלל מזכר-ההבנה האסטרטגי בין ישראל וארצות-הברית, שהושעה בינתיים, נותקו מגעים אלה.

בימים אלה חזרה מביקור בהונגריה משלחת של הקונגרס היהודי העולמי, שבראשה עמד יו"ר המחלקה האירופית של הקונגרס ד"ר מוריס גרינפוגל וחברי המשלחת - חבר הפרלמנט הבריטי גרוויל (גבריאל) ג'אנר, המכהן כסגן נשיא הקונגרס היהודי וכנשיא הקהילות היהודיות בבריטניה, פעיל בפועלי-ציון ושולט בשפה העברית; לבוסלב קדלבורג יו"ר הקהילות היהודיות ביוגוסלביה; וכן מנהיג יהדות שוודיה ברונו קפלן.

את המשלחת קיבל שר-הדתות ההונגרי ובפגישה דנו על בעיותיהם של יהודי הונגריה. המשלחת, בליווי נשיא הקהילות היהודיות בהונגריה ד"ר אימרה הבר ומזכירת הקהילות אילנה זייפרט, סיירה בישובים יהודיים במדינה. בין היתר ביקרה בסמינר לרבנים בבודאפשט, שבו לומדים תלמידים ממדינות מזרח-אירופה - צ'כוסלוביקה, מזרח-גרמניה וברית-המועצות. בסיימם את הסמינר מקבלים התלמידים סמיכות לרבנות ומשמשים כרבנים ורועים רוחניים בקהילות שלהם. את פני המשלחת קיבל ראש הסמינר לרבנים ד"ר סנדור שייבר, ובבית-הכנסת הראשי בבודאפשט קידם את פניהם במלים חמות הרב הראשי של הונגריה ד"ר לסלו שלגו.

מן הדו"ח שמסרה המשלחת על ביקורה בהונגריה מתברר, כי בהונגריה חיים כ-80,000 יהודים, מהם 60,000 בבירת המדינה בודפשט.

לאור הצלחתו של הקונגרס היהודי העולמי בהידוק הקשרים בין יהודי מזרח-אירופה לבין היהדות העולמית, הועלתה הצעה למסור להנהלת הקונגרס היהודי העולמי את הטיפול בעליית היהודים מברית-המועצות וקליטתם בישראל, משימה שהממשלה והסוכנות היהודית יחד נכשלו בה.

מתנגדים לוועד רבני עולמי

ועד רבני עולמי לא יקום, בגלל התנגדותה החריפה של אגודת הרבנים בארה"ב, שבראשה עומד הרב הישיש משה פיינשטיין, נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארה"ב. המדובר בוועד רבני עולמי, שהרעיון על הקמתו עלה בישיבת הוועד-הפועל של אגודת-ישראל שהתקיימה לפני כחודש בירושלים. ההצעה עוררה את זעמה של אגודת הרבנים באמריקה, הנתונה להשפעתה של אגודת-ישראל. כמה מחבריה הבולטים פרשו ממנה בזמנם. בגלל השפעתו של החלק החסידי באגודה זו, והקימו לעצמם במה בשם מרכז הרבנים, שחברים בה רבנים וראשי ישיבות ליטאיות בארה"ב וראשי אגודת-ישראל שם. דומה כי על רקע הפילוג שחל באגודת הרבנים הודיעו ראשיה, כי הם מתנגדים בהחלטיות להקמת הגוף החדש ועד רבני עולמי ורואים בוועד זה "סכנה חמורה ליהדות החרדית, פריצה בחומותיה וחשש להכנסת תיקונים בחיי ההלכה".

אגודת הרבנים באמריקה מזכירה, כי לפני עשר שנים הועלתה הצעה לכנס בציריך אסיפת ראשי רבנים של אירופה כדי לדון באילו אמצעים לנקוט במאבק נגד חוק שעמד להתקבל בכנסת. כבר אז התנגדה "בני-ברק" (כלומר "החזון איש", הרב שך, והרב קנייבסקי) לכנס זה, מחשש שמא ישמש תקדים מסוכן לפריצת דרך לכינוסים אחרים, שיביאו תוצאות בלתי-רצויות ליהדות החרדית. ההתנגדות התקבלה והכנס לא נערך. ולכן גם ההצעה שהועלתה בוועד-הפועל של אגו"י - נאמר בהודעת אגודת הרבנים - היא רק להלכה ולא למעשה, ועד רבני עולמי לא יקום ולא יהיה.

מאבק למען הכרה

היהדות המסורתית (קוסרבטיבית) והרפורמית בארה"ב הגבירו מאבקם למען הכרה בזרמים אלה במדינת ישראל והשוואת זכויותיהם לאלה של הזרם האורתודוכסי.

את הפעולה הראשונה בכיוון זה נקט ארגון בתי-הכנסת המאוחדים, שהוא ארגון-הגג של בתי-הכנסת והקהילות הקונסרבטיביות באמריקה, הארגון החליט, בכינוס שקיים באחרונה, להקים ארגון ציוני עצמאי קוסרבאטיבי, שישתייך להסתדרות הציונית באמריקה ולתנועה הציונית העולמית. אחת ההחלטות של הכינוס שהתקבלה פה אחד על-ידי יותר מאלפיים הצירים, העניקה סמכות מלאה לנשיא החדש של ארגון בתי-הכנסת המאוחדים, מרשל ואלקה, לנקוט את כל האמצעים להגברת השפעתם של הקונסרבטיבים בתנועה הציונית כולה ובחיי היום-יום במדינת ישראל.

ראשי הקונסרבאטיבים רואים בהחלטה זו צעד היסטורי, שעשוי להשפיע על כל התנועה הציונית. הם מזכירים כי בוועידות הקודמות, שהתקיימו בשנים 1959 ו-1979, נדחו הצעות דומות. לפי החלטה זו ישתייכו אוטומטית כל חברי הקהילות הקונסרבטיביות לתנועה הציונית, חוץ מאלה שיודיעו במפורש כי אינם חפצים בכך.

הרב סטנלי רבינוביץ, מראשי הקונסרבטיבים באמריקה, הודיע בכנס זה כי בישראל פעילים 40 בתי-כנסת וקהילות קונסרבאטיביות מסודרות.

הרב סיימון שוורץ, נשיא איגוד בתי-הכנסת היוצא, הכריז כי הפעילות שמקיים הזרם הקונסרבאטיבי מטרתה לחזק את התנועה הציונית ולסכל את תיקון חוק השבות.

גם התנועה הרפורמית בארה"ב אינה טומנת את ידה בצלחת. הרפורמים הודיעו כי בפגישה שקיימו עם ראש הממשלה מנחם בגין התרשמו, כי יש סיכויים טובים שתיקון חוק השבות בעניין ,גיור כהלכה" לא יתקבל בהצבעה בכנסת והפתרון לבעייה זו יימצא על-ידי הידברות בין שלושת הזרמים - האותודוכסי, הקונסרבאטיבי והרפורמי.

כפי שנמסר אין ראשי הרפורמים, ובתוכם רביי שינדלר, מאמינים כי הפתרון יימצא בהידברות בין שלושת הזרמים והם מזכירים כי כבר בשנת 1977, בהגיע בגין לשלטון, קיימו הרפורמים פגישה עם ראש הממשלה ודובר על פתרון זה ומאז עברו יותר מארבע שנים ולא נעשה דבר בנידון.

במה זה טוב ליהודים?

החלת חוק הגולן מוסיפה להעסיק את היהודים בעולם - מי בעד ומי נגד, איש-איש לפי השקפת עולמו.

אגודת-ישראל באנגליה, שחבריה בכנסת לא תמכו בהחלת החוק ונמנעו מהצבעה, למורת-רוחו של ראש הממשלה, הגיבה על החוק בבטאונה "ג'ואיש טריביון". תחת הכותרת "פרובוקציה מיותרת" כתב עורך הבטאון, בין היתר, כי "כל הרעש הזה היה מיותר לגמרי. אמת, ראש הממשלה מנחם בגין הצליח, בטריק פוליטי מתוחכם, לפצל את האופוזיציה בהצבעה בכנסת על חוק זה ובחר בעיתוי שבו הייתה ארה"ב עסוקה בענייני פולין ומצרים מחכה בכיליון-עיניים לנסיגה הישראלית מסיני; בייחוד רצה להוכיח כי חרף מחלתו, ואף כשהוא מרותק למיטתו בבית-החולים, הוא מחזיק בשתי ידיו ברסן השלטון.

"השמחה ההמונית שפרצה בארץ ישראל עם החלת החוק היתה גדולה", מציין עורך ג'ואיש טריביון במאמר-המערכת, "אבל השאלה בעינה עומדת: לשמחה מה זו עושה? במה הוטב המצב עם החלת החוק. ובמה הוא השתנה? כי בין כה וכה מדינת ישראל מחזיקה בגולן ואף פעם לא חשבה להחזירו או אפילו להתמקח עליו. לשם מה היה נחוץ כל הטארארם הזה, שהעולם הגדול אינו מכיר בו? אפילו ידידי מדינת ישראל הביעו ביקורת והתנגדות להחלת החוק והאו"ם החליט להאשים את ישראל. אגודת-ישראל לפי הוראות מועצת גדולי התורה לא תמכה בחוק (לאכזבתו של בגין). הגר"א שך הכריז כי זו פרובוקציה והתגרות באומות העולם. ייתכן - מסיים העורך את מאמרו - כי זה היה צעד פוליטי מתוחכם של בגין, אבל השאלה היא, במה זה טוב ליהודים? "

תלמידו של מיכאלס

גריגורי ליאמפה ולאוניד קנייבסקי, שחקני התיאטרון המוסקוואי, מופיעים ב "חבל היהודי האוטונומי", הידוע בשמו הקודם בירובידז'אן. הם נוסעים מעיר לעיר ומכפר לכפר ב "חבל", וזוכים כפי שמדווחת העיתונות - לקבלת-פנים חמה.

השחקן היהודי גריגורי ליאמפה הוא תלמידו וחניכו של שלמה מיכאל'ס (1890-1948), השחקן והבמאי היהודי הדגול, שהוכתר בתואר "שחקן העם" של ברית-המועצות, זכה באות לנין ובשנת 1946 גם בפרס סטאלין על בימוי המחזה "פריילכס". שלמה מיכאל'ס, כיתר הסופרים והאמנים היהודים, חוסל על-ידי סטאלין. על-פי ההודעה הרשמית הוא "ניספה" בתאונת-דרכים. תעלומת "התאונה" לא נפתרה עד היום הזה.

גריגורי לאימפה הוא שחקן ידוע המופיע בתפקידים ראשיים על במת התיאטרון הגדול במוסקווה ובסרטי קולנוע.