חסידי אומות העולם מחפשים קשר עם ניצולים

* הפולני בוריס ליס מסוסנוביץ, הגר ברחוב 3 במאי מספר 33, מספר מעל טורי השבועון כי הציל את היהודי אברהם פייגנבוים מהעיר צ'נסטוחוב, שהוא כיום כבן 73. פייגנבוים חי בגיטו סוסנוביץ ומשם הצליח לברוח. מקלט ומחסה מצא בביתו של הפולני בוריס ליס, פייגנבוים, שהשתקע בתום המלחמה בגרמניה, בפרנקפורט על נהר מיין,. המפעל שלו שכן ברחוב גרנטן 102 והוא עמד עם ליס בקשר מכתבים.
המכתב האחרון שליס קיבל מפייגנבוים נושא את התאריך 11 בנובמבר 1947. ב-1950 עזב פייגנבוים את גרמניה ועבר לארצות-הברית ומאז ניתקו הקשרים ביניהם. בוריס ליס היה מודה לכל מי שימציא לו פרטים על מקום מגוריו של ניצולו פייגנבוים.

* המשפחה היהודית אנגביר היתה גרה עד פרוץ מלחמת העולם השניה (1939) בעיר זקליקוב, ליד קראשניק. האחים אברהם ואביגדור פנו ב-1942 לפולני אופניאש מזקליקוביפורמבה, וביקשו עזרה ומחסה. אופניאש לקח אותם למשק שלו וכך הציל את חייהם. ב-1942 הצטרפו האחים אונגביר לפרטיזנים, שפעלו ביערות הסמוכים ליפסקה-יאנובה. אחד משני האחים, אברהם, נפל בקרבות בין הפארטיזאנים עם הגרמנים ואביגדור חזר למשק של מושיעו, אפניאש, שם שהה עם תום המלחמה. אחרי השחרור עזב אביגדור אינגביר את משקו אל אופניאש והתיישב בזקליקוב, משם עבר לקרשניק ומקרשניק ללודז'.

ב-1949 עזב אביגדור אינגביר את פולין, בלי להשאיר שום תעודה ומסמך המאשרים כי שהה במשקו של הפולני איפניאש וכך ניצלו חייו.

המכון היהודי ההיסטורי בוורשה פונה אל כל מי שיודע על המקרה ומבקש כי ימסור את הידוע לו, כדי שאופניאש יקבל את התואר "חסיד אומות העולם".

* כשנודע לפייגה ושמואל פארביאש, מעיר וונגרוב, על שליחת היהודים למשרפות, החליטו להציל את בתם הקטנה לוסי. הם לקחו אותה באמצע הלילה והשאירוה ליד פתח ביתה של המשפחה הפולנית פוגלגזאנג. הפולניה פלגיה פופלגזאנג התעוררה משנתה לשמע בכי של ילדה, היא הכניסה את הקטנה לביתה וגידלה אותה.

בני הזוג פוגלזגאנג כיהנו כמורים, ולאחר המלחמה החלה לוסי לבקר בבית-הספר שבו לימדו בני הזוג. ב-1946 הופיע בבית הזוג פוגלגזאנג קרוב משפחה של לוסי - הוריה נספו בשואה - והוא לקח אותה עמו כנראה לארצות הברית.

פלוגיה פוגלנזאנג היא עתה בת 87 והיא מאוד רוצה לדעת מה עלה בגורלה של לוסי. המכון היהודי מבקשר מקרובי לוסי להתקשר עמו או עם האשה.

* הנריק מאייבסקי, פולני מהעיר זארמבה-קושצלנה (בסביבות במלוליסטון), החביא בימי השואה את משפחת גרינשפיין, שמנתה חמש נפשות. הם הסתתרו אצלו משנת 1941, עת החלה המיתקפה הגרמנית על ברית-המועצות ועד השחרור בשנת 1944. משפחת גרינשטיין עזבה את פולין ועד 1961 עמדו בני המשפחה בקשרי מכתבים עם מצילם מאיבסקי אך אחר-כך נותק הקשר. בידי מאייבסקי נמצאת הכתובת של גולדה שפירא, אחת הניצולות ממשפחת גרינשטיין הנמצאת בישראל, אולם מ "יד ושם" נמסר למכון בווארשה, כי הכתובת שבידי מאייבסקי אינה נכונה. כנראה החליפה שפירא את כתובתה.

המכון מבקש מגולדה שפירא לכתוב למאייבסקי, 10544 אולשטין וארמינסקה 3/1.

* הפולני קשישטוף דומבובסקי מהכפר דלוגאלונקה לידקריפנה בסביבות במוליסטוק, טוען כי בימי השואה מצאו אצלו מחסה ומקלט, במשך 23 חודשים, שתי משפחות יהודיות, בנות שבע נפשות, בהן ילד בן חמש: בר סלוצקי שהיה אז כבן ששים בעל טחנת קמח בעיר קנישין, אשתו פרומה גם היא היתה בת 50. חתנם, הרב אברהם קרביץ שהיה בן 30, ורעייתו שושנה שהייתה בת 27 ובחודשים האחרונים להריונה, אחיו גרשון קרביץ שהיה בן 32, אשתו ינטה בת 30 ובנם שמואל בן חמש.

המכון היהודי מבקש את כל אלה שיודעים על מקרה זה להודיע לבתו של קשישטוף דומבובסקי, הלנה קונופקה, שהייתה פעילה בהסתרת המשפחות, בהגשת עזרה ומזון. קשישטוף עצמו כבר אינו בחיים. הכתובת: הלנה קונופקה 301-15 ביאליסטור, אוליצא מאזובידקה 32/1 ברית-המועצות.

* פרידה שטרן במבזזאני שליד לבוב (למברג) וטאדאוש בראנד מביילסק שליד קאטוביץ (האחרון נולד ב-1923), מצאו מחסה ומקלט בביתם של הזוג הפולני מריה וסטניסלאב קוויאצ'ין בעיר לבוב, רחוב מילקובסקי 7/1.

לטדאוש בראנד ולאחיו היתה חנות לבגדים מוכנים, בזמן הכיבוש נשא טאדאוש בראנד תעודת-זהות על-שם מיקולאי קיסם.
מאוקטובר 1941 עד יום השחרור ב-1944 שהו השנים בבית משפחת קוויאצ'ין. בנם של מצילם מיצ'יסלב קויאצ'ין, היה אז בן 12 בלבד. אף-על-פי-כן השתתף באופן פעיל בהגשת עזרה לפרידה שטרן ולטאדאוש בראנד, וגם שימש כמקשר בין פרידה שטרן לבין בעלה, שהיה כלוא במחנה-עבודה גרמני בעיר יאנוב, ליד לבוב.
בפברואר 1944 מתה מריה קוויאצ'ין ובעלה הסתתר מפני הגרמנים, בהיותו חבר המחתרת הפולנית. משום כך נפל כל העול של החזקת היהודים על הילד מיצ'יסלאו, שהיה אז בן 14.

בקיץ 1945 חזרו פרידה שטרן וטאדאוש בראנד לפולין וגרו בקרקוב ברחוב טנצ'יסקאה. הם עמדו בקשר עם משפחת קוויאצ'ין שגרה בלבוב. במאי 1946 עזבה גם משפחת קוויאצ'ין את לבוב וחזרה לפולין ומאז ניתק הקשר בין המשפחות.

במכתב מרגש שנתקבל במכון היהודי בווארשה כותב מיצ'יסלאו: "אני מעוניין מאוד למצוא את יקירי. זכרונות ומאורעת רבים מקשרים אותנו לזה לזה". בעצם הלא הם חבים לי תודה על כי נשארו בחיים. אך לשמוע עליהם ולהיות עמם בקשר - בכך די לי".

המכון מבקש מפרידה שטרן וטאדאוש בראנד להתקשר עם המכון או ישר עם מיצ'יסלאב קוויאצ'ין, קושצושקא 43/12.