ברכה שעוררה סערה בניו-יורק

הקראת מכתב-הברכה של ראש הממשלה מנחם בגין בוועידת "אגודת ישראל" שהתקיימה בניו-יורק ^{[ * ]} גרמה למתיחות רבה ולביקורת חריפה בצמרת אגו"י בארה"ב.
בוועידה זו שהתקיימה לפני כמה חודשים, לאחר הקראת מכתבי-הברכה של גדולי התורה וחברי מועצת גדולי התורה של אגו"י בישראל ובאמריקה קרא ח"כ אברהם שפירא, יו"ר הקואליציה הממשלתית, את מכתב-הברכה לועידה מאת ראש הממשלה מ. בגין. קריאת מכתב זה עורר את זעמו של הרב שמחה אלברג, מראשי אגודת ישראל, המכהן כיו"ר ההנהלה של אגודת הרבנים ויד ימינו של הנשיא הרב משה פיינשטיין.

הרב אלברג גינה את קריאת המכתב ויצא במלים חריפות נגד ראשי אגודת ישראל. הוא שואל אם הקראת מכתבו של בגין עולה בקנה אחד עם השקפתה של אגו"י. הייתכן כי באותו מעמד שואל הרב אלברג: "איזה מחותן הוא מר בגין לוועידת אגודת ישראל באמריקה? הלא לפני שנתיים, בעת הכנסיה הגדולה בירושלים, לא הזמינו אותו וזה ממש מדהים בארץ ישראל, שבה מר בגין הוא ראש הממשלה ואגו"י היא שותפה לקואליציה, שם פסקו גדולי ישראל מהאגודה כי אין צורך להזמינו, ואילו כאן באמריקה לוקחים במוצאי שבת, ברגע נלהב כל כך וגם מקודש, ואומרים לשלושת אלפים איש לעשות אזניהם כאפרכסת כדי לשמוע את הברכה הלבבית של מר בגין. היה בזה חילול כבודם של אותם גדולי ישראל ששמותיהם הוזכרו כמה רגעים קודם לכן.

ממשיך ואומר הרב אלברג: "שלושת אלפים יהודים צריכים להיות במצב של התלהבות לעילא בעת שמשמיעים ברכה של גדולי הדור, צדיקי הדור, ואין הם צריכים לראות שבאותו זמן קוראים גם בברכה ממי אשר בוודאי איננו לא פוסק הדור, ולא גדול הדור וגם לא צדיק הדור".

אכזבה לבגין בחזית העליה ובחזית הכספים

לאחר הרעש שהקימו היהודים בארה"ב סביב המלחמה בלבנון, התשואות שבהן קיבלו את פני ראש הממשלה מנחם בגין, הנשפים שערכו לכבודו, הכספים שאספו, רק אחד מהם קם ואמר, שהוא מוכן לעלות לישראל ולהשתקע בה ואף הוא אינו נמנה עם הצעירים שבהם.

המדובר באדמו"ר מוורקה, הרב יעקב דוד ברוך קאליש מברוקלין, שהוא בן ששים שנה ויותר. האדמו"ר נפרד מחסידיו ומאנ"ש ועולה בימים אלה לישראל להשתקע בה. בהסבירו את צעדו זה לחסידי וורקה בברוקלין אמר, כי הוא הולך בעקבות סבו הגדול, ר' שמחה בונם מאוטווצק שבפולין, שהחליט לפני כמאה שנה לעזוב את פולין לעלות לארץ ומקום קבורתו בעיר טבריה. הרבי מוורקה נשאל אם ימי מלחמה אלה הם הזמן המתאים לעלות לישראל, ואמר: דווקא כעת יש לבוא ליהודי ארץ ישראל ולעודד אותם.
אלא שלרשות הרבי מוורקה אין עומדות אותן ה "דיוויזיות" של חסידים שיש לאדמו"ר מסטמאר, הרב משה טייטלבוים מוויליאמסבורג והאדמו"ר מליובאוויץ', הרב מנחם מנדל שניאורסון.

גם בחזית השניה, חזית הכספים, לא השפיעה הרבה המלחמה בלבנון על יהודי ארה"ב; הם לא פתחו את כיסיהם הרחבים למען המדינה היהודית בת מצב חירום זה. רק 35 מיליון דולר הצליח בגין לאסוף במגבית מיוחדת שנערכה במלון "ואלדורף אסטוריה", אף שנאם לפני כ-200 יהודים מוזמנים אילי הון, בהם מיליונרים ואף מיליארדרים. סכום כזה של 35 מיליון דולאר, ספק אם הוא מממן רכישת מטוס אחד.

עורך השבועון היהודי "אלגעמיינער ז'ורנאל" גרשון יעקבסון, שאין לחשוד בו באהדה לאופוזיציה בישראל, מגלה אכזבתו הרבה מסכום של 35 מיליון דולאר. לדבריו גם בגין נחל אכזבה. הוא קיווה להרבה הרבה יותר מזה.

ספר באנגלית על חגי ישראל

"זמני שמחתנו" ספר בשפה האנגלית על חגי ישראל ומועדיה, על הדרך לחגגם ועל משמעותם. הופיע באחרונה בהוצאת הספרים "בנטם" בניו-יורק. מחבר הספר, ארתור ווסו, דמות ידועה ובולטת בזרם להתחדשות היהדות בארה"ב, נמנה עם המייסדים של כמה ארגונים יהודים חשובים. בקשר להופעת הספר פירסמה הוצאת "בנטם" פרטים על המחבר וספרו.
לדעת ההוצאה לא היה עד היום הזה ספר, המכיל בכרך אחד את כל החגים והמועדים היהודיים. חידוש נוסף בספר הוא השימוש, לראשונה, בתחריטי נייר יהודיים כעיטורים לספר. נכון, תחריטים אלה קיימים זה זמן רב אבל רק בחמש השנים האחרונות התחדשה אמנות פולקלור זו. השער מעוטר בתחריטי נייר בארבעה צבעים וכן כל אחד מפרקי הספר. המחבר ארתור ווסקו, בספרו "זמני שמחתנו" מתייחס לחגים היהודיים כשני מעגלים (מחזורים), האחד המבוסס על השמש והאחר על הירח. ארבעת החגים היהודים המבוססים על השמש עומדים כנגד ארבע עונות השנה. פסח (אביב), שבועות (קיץ), סוכות (סתיו) ושמיני עצרת (חורף).

מעגל שני מתחיל במולד הלבנה ועובר דרך כל שלבי ההתחדשות וההתמעטות של הירח כדלקמן: ראש השנה (מולד הלבנה), יום כיפור (חצי ירח), סוכות (ירח מלא) ושמיני עצרת (חצי ירח). נוסף על החגים היהודיים, חגיגתם ומשמעותם, מכיל הספר גם מתכוני בישול של מאכלים יהודיים מסורתיים, לכל חג.

הוצאת "בנטם" מבטיחה ללקוחותיה, כי בקרוב תוציא גם כמה תרגומים של סופרים ישראליים ויהודים.