ממשלת פולין והתנועה הרפורמית

היהדות האורתודוקסית בארה"ב זועמת על ההסכם שנחתם באחרונה בין ממשלת פולין לבין התנועה הרפורמית באמריקה. לפי ההסכם תקבל התנועה הרפורמית את הזכויות הבלעדיות לפרסום כל כתבי-היד שהשאירו אחריהם רבנים מפורסמים בדורות הקודמים ורבנים שנספו בשואה. כתבי-יד אלה שמורים בארכיונים של הממשלה הפולנית בוורשה ובערים אחרות בפולין.

עוד הוסכם בין הממשלה הפולנית והרפורמים, כי ממשלת פולין תעמיד תחת חסותה של התנועה הרפורמית באמריקה את 400 בתי העלמין היהודים שנותרו בפולין ושרבים מהם הם אתר היסטורי עתיק-יומין. לפי ההסכם יטפלו הרפורמים בשיקומם ובשיפוצם של בתי הקברות בפולין, בהקמת מצבות חדשות ובשיפוצן של אלה שנותצו בידי הנאצים. בבית הקברות המפורסם ברחוב גנשה בווארשה, למשל, טמונים גדולי התורה, וגדולי הספרות העברית והיהודית, אמנים מוסיקאים ועוד.

כשנודע בניו-יורק על ההסכם שנחתם בין ממשלת פולין והרפורמים קמה סערה בקרב היהדות האורתודוכסית ואגודת הרבנים, העומדת תחת השפעתה של אגודת ישראל ונשיאה הוא הרב הישיש משה פיינשטיין, המכהן גם כנשיא מועצת גדולי התורה באמריקה ובקנדה. באסיפת חרום מיוחדת השמיעו ראשי אגודת הרבנים וחבריה דברים חריפים נגד ממשלת פולין וגינו את הרפורמים על "החוצפה" שגילו בקבלם תחת חסותם כתבי-יד [של] רבנים וגאונים שהתנגדו לאידיאולוגיה של הרפורמים.

אגודת הרבנים עומדת לפנות אל שגרירות פולין בוושינגטון ולהביע את מחאתה על ההסכם; כן הועלתה הצעה לשגר משלחת של רבנים לפולין, כדי להשפיע על הממשלה ועל שר הדתות החדש של פולין, אנדזיי לופאטקה, לבטל את ההסכם.

כפי שנודע זועמת אגודת הרבנים במיוחד משום שבפולין מבקרות לעתים קרובות משלחות מטעם אגודת הרבנים ואגודת ישראל של אמריקה ואחד מחברי המשלחות ד"ר יצחק לוין, בנו של הרב אהרון לוין (רבה של ריישה שנבחר בזמנו כציר לסיים (פרלמנט) הפולני מטעם האגודה) הוא "יוצא ונכנס" בפולין. אף על פי כן נחתם ההסכם על כתבי-היד ובתי העלמין לא עם האגודה אלא עם הרפורמים.

בימים אלה פנה הרב זאב מורנו מניו-יורק אל שר הדתות הפולני החדש בעניין אחר. הרב מורנו, שכיהן עד מלחמת ששת הימים כרבה של לודז' ומחזיק עד עצם היום הזה בתואר "הרב הכולל למדינת פולין". מוחה במכתבו אל השר על שעומדים לקבל רב ראשי בפולין בלי לבוא בדברים עמו. לדבריו, לפי ההלכה (החוק) והמעשה הוא-הוא הרב הראשי של פולין ואין לקבל ולאשר מינויו של רב ראשי בפולין בלי הסכמתו.

שר הדתות הפולני לופאטקה השיב לרב מורנו, כי ההצעה למנות רב ראשי בפולין באה דווקא מצד המשלחות הרבניות שביקרו בווארשה והעלו את ההצעה בשיחות עם ראשי הקהילות היהודיות בפולין.

הקצוות משדרים על אותו גל

מלחמת לבנון, גרמה ל "קירוב לבבות" בין שני הקצוות ביהדות העולם - החרדית והאתאיסטית-קומוניסטית. שניהם משדרים על אותו הגל.

בשבועון החרדי "דער איר", בטאון "היהדות החרדית הבלתי-תלויה באמריקה", המופיע בברוקלין, סוקר אליעזר אפשטיין את מלחמת לבנון במאמר תחת הכותרת: "מי יקבל את פרס נובל למלחמה ?". המחבר מנתח את ההליכים הצבאיים והמדיניים במלחמה זו ובסיום מגיע למסקנה: "לפני שנים מספר קיבל מנחם בגין את פרס נובל לשלום. לו היו מעניקים פרס נובל למלחמה, המועמד המתאים ביותר לקבלתו היה מנחם בגין. הפעם לא צריך היה לתת את חצי הפרס לזר, כפי שעשו בחלוקת הפרס לשלום (סאדאת); את חצי הפרס היה מקבל האיש הקרוב לו ביותר, שר המלחמה שלו אריק שרון".

בקצה השני של הקשת, ב "סאוועטיש היימלנד", הירחון היהודי הקומוניסטי המופיע במוסקווה, מספר העורך כי נתקבלו במערכת מכתבי מחאה רבים "על מעשי-הרצח של הכובשים הישראליים בלבנון". אחד מהם פורסם במלואו. מחברו, יוסף וייסברוט, שהשתתף כלוחם יהודי במלחמת העולם השניה, כותב:

מהפך בהתאזרחות בארה"ב

בית המשפט המחוזי בניו-יורק פסק, כי תושב אמריקאי הבא להתאזרח ומסיבות דתיות הוא מסרב לקבל את תעודת ההתאזרחות מפני שמוזכר בה שמו של ישו הנוצרי (ליד התאריך הלועזי, המסמל את יום הולדתו של ישו, כתוב: יום השנה ללורד שלנו), רשאי שלא לקבלה ובמקום התעודה הרשמית יאשר לו בית המשפט בכתב, כי התאזרח והתעודה המקורית תהיה שמורה כהוכחה בארכיון בית המשפט.

פסק דין עקרוני זה, שהוא תקדים מהפכני בתולדות מערכת ההתאזרחות בארה"ב, ניתן על-ידי בית המשפט בניו-יורק לפי בקשת רב, שסירב לקבל את התעודה מפני שמוזכר בה שם ישו הנוצרי.

הרב זאב מורנו המתקרב לגיל השיבה, זוכה לעתים קרובות לכותרות בעיתונות האמריקאית. הרב נולד בפולין, למד בישיבות הליטאיות קמניץ - דליטא ומיר. ולאחר מלחמת העולם השניה נשאר בעיר לודז' שבפולין וכיהן כרבה הראשי על פרוץ מלחמת ששת הימים. עד עצם היום הזה הוא בעל התואר, הארוך כאורך הגלות: "נשיא המועצה הרבנית הראשית של ועד הקהילות של דת משה (אגודת הקהילות היהודיות הדתיות) ברפובליקה העממית פולין, שמצודתו פרושה (מצ"פ) בכל ארצות מזרח-אירופה, מלפנים ר"מ דישיבה הגבוהה נצח ישראל, ע"ש הגאונים והקדושים שמסרו נפשם על קידוש השם בפולניא, שכתובתו עד היום הזה היא: לודז' (פולין) רחוב קושציושקה 52 דירה 4 טלפון 364-14".

הרב מורנו התפרסם בהתקפותיו החריפות על עסקני אגודת ישראל באמריקה, על שניהלו מו"מ עם שלטונות פולין לשיפוץ בתי הקברות היהודיים המוזנחים ומינוי רבנים ושוחטים במדינה, בלי להוועץ עמו ובלי לשתפו בעניין, כרב הכולל של פולין. הוא גם קרא לכמה אדמו"רים רבנים ועסקנים בארה"ב לבוא ולהתדיין עם "קדושי השואה", שבשמם הם מופיעים.

עם ניתןק הקשרים הדיפולמאטיים בין ישראל לפולין לאחר מלחמת ששת הימים נאלץ הרב מורנו לעזוב את המדינה והוא עבר לגור בברוקלין. מדי פעם הוא "קופץ" לכמה שבועות או לכמה חודשים לפולין. גם בישראל ביקר כמה פעמים ושהה אצל בתו המתגוררת באשקלון.

באחרונה, לאחר חמש-עשרה שנות שהות בארה"ב, זכה הרב מורנו באזרחות אמריקאית, שרבים כמהים לקבלה. הרב סירב, כי התעודת האזרחות, נוסף על התאריך הלועזי המסמל את יום הולדתו של ישו הנוצרי, כתוב כאמור: יום השנה ללורד שלנו, ולורד הוא כינויו של ישו בפי הנוצרים.

הרב מורנו החזיר את תעודת האזרחות למושל ניו-יורק, בצירוף מכתב שבו הסביר, כי בהיותו איש דתי אינו יכול להחזיק בתעודה שנזכר בה שמו של ישו. הוא מציע למושל ניו-יורק לשנות הנוסח שבתעודה ובמקום התאריך הלועזי, שגם הוא מסמל את יום השנה להולדתו של ישו הנוצרי, יהיה כתוב יום השנה לעצמאות ארצות הברית או יום השנה ליסוד האומות המאוחדות. עוד כותב הרב, כי הוא מוכן לוותר על האזרחות האמריקאית, כי מבחינתו, קבלת תעודה שבה נזכר שמו של ישו הנוצרי גובלת בעבודה זרה, שהיא עבירה חמורה ונכללת בשלוש העבירות החמורות שעליהן נאמר: "יהרג ואל יעבור".

העתקים ממכתבו אל המושל שלח הרב אל נשיא המדינה רייגן, אל הסטייט-דפארטמנט, ואל היועץ המשפטי של ארצות הברית. המושל הפנה אותו אל משרד ההגירה האמריקאי.

בד בבד חיבר הרב מורנו "שאלה ותשובה" הלכתית בנדון, המתובלת במקומות מן הש"ס ומפוסקים, ושיגר אותה אל הרב הישיש משה פיינשטיין, נשיא אגודת הרבנים באמריקה ובקנדה, המוכר כגאון וכפוסק וביקש את חוות דעתו ו "חוות דעת התורה" בעניין זה.

בינתיים הגיש עו"ד יהודה דיק מניו-יורק, בשם הרב מורנו, תביעה משפטית לבית המשפט המחוזי בניו-יורק וביקש לשנות את נוסח ההתאזרחות האמריקאית ולהוציא מתוכו את התאריך הלועזי ואת המלים יום השנה ללורד שלנו. בית המשפט, כאמור, החליט כי אי אפשר לשנות את תעודת ההתאזרחות ולהכניס בה שינויים, כפי שמבקש הרב, אבל במקום התעודה הרשמית יקבל הרב אישור בכתב מבית המשפט בניו-יורק על התאזרחותו. התעודה המקורית תהיה שמורה כהוכחה בארכיון בית המשפט.

יצויין, כי זה המקרה הראשון בתולדות היהודים באמריקה, שיהודי מסרב, מסיבות דתיות, לקבל אזרחות אמריקאית.

להציל בתי-קברות יהודיים

434 בתי-עלמין יהודיים ישנם בפולין - על פי המספר הרשמי שמוסרת ממשלת פולין - רובם טעונים שיפוצים ותיקונים יסודיים.

אשתקד נוסדה בוארשה אגודה להצלת בית-הקברות היהודי עתיק-היומין שברחוב אוקופובה בעיר זו. האגודה זכתה בתמיכתו של הממונה על אתרים היסטוריים בפולין, פרופסור ויקטור זינה. בישיבתה הראשונה התקבלו החלטות ועובדו תכניות לשיקומו של בית הקברות ברחוב אוקופובה. כן נוסד בוארשה ועד ציבורי לשמירת בתי-העלמין, בתי-הכנסת ואתרי תרבות יהודיים בפולין. האגודה והוועד הציבורי קיבלו החלטות להצלת האתרים ההיסטוריים דברי התרבות היהודיים בפולין.
לפי הסטטיסטיקה הפולנית הרשמית יש בפולין 434 בתי עלמין יהודיים, רובם טעונים שיפוצים וזקוקים לשיקומם. מתוך 434 בתי-הקברות, 22 הם במצב טוב, 68 הרוסים חלקית, 137 הרוסים כמעט כליל, ו-129 נמחקו לבלי השאיר עקבות.

בחוגים היהודיים בפולין גורסים, כי המספר הרשמי אינו מדוייק ואינו מכיל את בתי-הקברות היהודיים בערים הקטנות ובכפרים. רבים מהם נשארו בחלקם שלמים ואחרים נמחקו כליל. על בתי-קברות יהודיים נוספים יש ידיעות ועובדות מתוך מכתבים, המתקבלים במוסדות ובארגונים שמטפלים באתרים היסטוריים ובדברי תרבות יהודיים.

ברשימת האתרים ההיסטוריים המוגנים על-ידי החוק הפולני רשומים 15 בתי-עלמין יהודיים; 63 בתי-עלמין רשומים כאתרי תרבות.

משרד הדתות הפולני סובר שכל בתי-הקברות היהודיים בפולין רשאים ליהנות מהזכויות שהוענקו לממונה על שמירת אתרים היסטוריים ודברי תרבות.

ד"ר עקיבא כהנא [נציג הג'וינט באירופה], בביקורו בפולין, הודה לממשלת פולין על החלטתה לשקם את בית-הכנסת נוזיק, שגם להבא ישמש כאתר היסטורי ומוקד לתיירים יהודים הבאים מחוץ לפולין. כן הדגיש כי בשיקומו של בית-הכנסת יש חלק מירבי לשר הדתות הפולני קוברסקי ולמנכ"ל שלו טדאוש צושיק.

ד"ר כהנא הבטיח לעמוד בקשר הדוק עם היהודים בפולין ולעזור להם במשלוח חבילות מזון, תרופות, מזון רוחני, תקליטים בשפות עברית ואידיש, פרקי חזנות וסרטים על נושאים יהודיים. כן הבטיח להמציא לקהילה היהודית בפולין מכונות-כתיבה, מכונות דפוס, נייר וכל יתר אביזרים בשביל הוצאת השבועון, עתונים ספרים וביוליטינים באידיש. הוא אמר כי ידאג גם להתקנת מטבחים כשרים לאלה הרוצים במאכל כשר.

ישוקם בית-הכנסת נוז'יק בוארשה

בית-הכנסת על-שם נוז'יק בוורשה, שנוסד לפני 80 שנה (1902), היחיד שנשאר לפליטה לאחר השואה מתוך מאות בתי-כנסת שהיו בעיר, שופץ וישוקם על-ידי ממשלת פולין. הוא יהיה מוכן בסוף מארס 1983, לעריכת טקס האזכרה ביום השנה ה-40 למרד גטו ורשה - על כך מוסר השבועון היהודי "פאלקס שטימע" המופיע בפולין.

בית-הכנסת על-שם נוז'יק, שהיה השני בגודלו בווארשה לאחר בית-הכנסת הגדול ברחוב טלימאצקה, נשאר שלם משום שהכובשים הגרמניים הפכוהו לאורוות סוסים.

כיום יש בו בקושי מניין מתפללים בימי חול. השומר הוא לא-יהודי והבניין מוזנח.

בוועדה הציבורית לשיפוצו ושיקומו של בית-הכנסת משתתפים גם נציגי הממשלה (מיניסטריון התרבות והדת) והיא מורכבת מאישים יהודיים ופולניים.

בדיונים על שיקומו של בית-הכנסת נוז'יק הועלו כמה רעיונות אך התקבלה הצעתו של ד"ר כהנא, נציג הג'וינט באירופה. שהוא יליד פולין. כהנא הציע להחזירו למתכונתו המקורית.