קסטלר - אבי התשבץ העברי

הסופר ארתור קסטלר שהתאבד יחד עם רעייתו לפני שבועות אחדים ^{[ * ]} , נכלל כבר לפני חודשים אצל הבלשן ללשון העברית הד"ר ראובן סיוון בין אלה ש ... "יהיו נשמותיהם ... צרורות בצרור חיי הלשון העברית המתחדשת".
"בלשוננו לעם" (כסלו-טבת תשמ"ג) קונטרסים עממיים לענייני לשון, המופיעים בהוצאת המזכירות של האקדמיה ללשון עברית בירושלים, כותב הד"ר ראובן סיוון על תולדות הכנסת המדור "חידות תשבץ" לעיתונות העברית ועל המלה "תשבץ". ד"ר סיוון מגלה את שם האיש שיש לו זכות היוצרים על המדור כולו בכלל ועל המלה תשבץ, בפרט.

הסופר ארתור קסטלר באחד מגלגוליו הרבים בהיותו מספר שנים בארץ ישראל ועבד ב "דאר היום" הכניס בעיתונו את המדור חידות וקרא לו בשם "חידוד מוח". ובספרו "חץ בשמי התכלת" כתב קסטלר: "לעולם לא אחדל להתגאות בעובדה שאני הוא חלוץ חידות התשבץ העברי" ובהמשך הוא מספר על חידושו זה ב "דאר היום" בתרפ"ח (1928). ד"ר סיוון חולק ונותן את זכות היוצרים להכנסת מדור החידות בעיתונות העברית לסופר העברי דניאל פרסקי שכינה את עצמו בשם: "עבד לעברית אנוכי עד נצח". שעוד בשנת תרפ"ד (1924) כלומר 4 שנים לפני כן הכניס מדור זה בשבועון לילדים "עדן" (המו"ל בת שבא גרבלסקי) שיצא בניו-יורק, וקרא למדור בשם "שתי וערב".

שני שמות אלה "חידוד מוח" ו- "שתי וערב", נדחו מפני השם "חידת תשבץ" או בקיצור "תשבץ" שקרא הסופר קדיש יהודה סולמן במדור חידות ב "דאר היום".