החכם הגרוזי באגדת הקדושים

בפרס לפולקלור לשנת תשמ"ג, על שם עמנואל וחוה אלסבנגר זכה יונתן גורל על עבודת המחקר "החכם הגרוזי באגדת הקדושים הגרוזית".

בעבודה מקיפה, שנכתבה בהדרכת פרופ' דב נוי מן האוניברסיטה העברית, מתמקד המשורר יונתן גורל בדמות "החכם" באגדה הגרוזית. הפרס ניתן לו בזכות עבודת חלוץ ותשתית בתחום חקר המורשת העממית של יהודי גרוזיה. על פי מסורת המקובלת בידי יהודי גרוזיה, הם נמנים עם צאצאי עשרת השבטים שהוגלו ע"י שלמנאסר. כהוכחה לאמיתות המסורת הם מביאים את העובדה שאין בין יהודי גרוזיה כהנים. על-פי מסורת אחרת, מוצאם מגלות יהודה שהיגלה נבוכדנאצר.

העבודה עוסקת בין השאר בהגדרת הז'אנר "אגדת הקדושים" תוך זיקה לסיפור העם והאגדה הגרוזיים. אגב כך נבדקו כמאה סיפורי-עם גרוזיים. שלושים מהם נרשמו בשנת 1981-82 ע"י יהודה עצבה ויונתן גורל. לעבודה זו יש נספח היסטורי מפורט בן 75 עמודים, ובו סקירה מקיפה על תולדות יהודי גרוזיה מתקופת הבית הראשון ועד עצם ימים אלה.
העבודה נעשית בשני כיוונים שונים - האתנו-היסטורי והז'אנרי. היא עוסקת בהרחבה בייחודם של יהודי גרוזיה, אגב זיקות לתלמוד ולספרות הגאונים, ומדגישה את ניתוקם של יהודי גרוזיה ממרכזים רוחניים במשך שנים רבות. עם זאת מבליטה העבודה את מאבקם של יהודי גרוזיה לזהות לאומית-דתית ותרבותית, מאבק שהוכתר בהצלחה במיוחד לאור התאזרחותם של כחמישים אלף יהודי גרוזיה בארץ.

סמלי הדבר שאחד מהמספרים וה "גיבורים" העיקריים של העבודה הוא חכם יעקב דברהשווילי, החכם הראשי של יהודי קוטאיסי בעבר, וכיום החכם הראשי של יהודי גרוזיה בארץ.

יהודי גרוזיה דוברים בשתי שפות, עברית וגרוזית, ועל המחבר יונתן גורל היה ללמוד את השפה הגרוזית. אגב, הוא עצמו צאצא של יהודי גרוזיה שעלו לירושלים במאה ה-19, לפני תנועת "חיבת ציון" והעליה הראשונה. רובם הגדול של יהודי גרוזיה עלו לארץ בשנת 1972.

בין הנושאים הנסקרים בעבודה נכלל המאבק לעליה לארץ, המלווה בסבל רב, גם של ה- "גיבורים" והמספרים. ואגב, יש התאמה מסוימת בין המוטיבים שבסיפורים לבין האינפורמציה שב- "ספח ההיסטורי". אחד הביטויים למאבק יהודי גרוזיה על תוכן יהודי הוא המגע עם יהודי מזרח-אירופה, במיוחד עם חסידי חב"ד, ואכן במסורת שלהם מופיעים ר' שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר מרוסטוב, שניאורסון, הרב ד"ר חבולס, סלבין ואחרים.

השפעת הסביבה הנוצרית-אלילית על יהודי גרוזיה ניכרת בסיפורים העוסקים בדמונולוגיה - ריפוי דיבוק, רפואה עממית וכיו"ב. העבודה עוסקת, בין השאר, בזיקת הגומלין שבין "אגדה" ו "אמונה עממית" ומתקדמת בדמויות חכמים - בהשפעתם, מעמדם והשראתם, בקהילות השונות במזרח גרוזיה ובמערבה.

במיוחד מיוצגת בעבודה זו יהדות קוטאיסי, שזכתה להיקרא "ירושלים דגרוזיה". רק סיפור בודד אחד עוסק בחכם גרוזי ירושלמי (שנולד, חי ופעל בירושלים), בן-ציון בלוהשווילי. סיפור זה סופר על-ידי בנו רפי בר-לביא, כיום יושב-ראש התאחדות עולי גרוזיה, ויש בכך כדי ללמד כי צאצאי יהודי גרוזיה, שעלו לארץ באמה ה-19, כבר אינם מכירים את מסורת אבותיהם ורבים מהם התרחקו מן הדת, המסורת והמנהגים.

נגד לימוד "דף היומי" בטלפון

הרב שמחה אלברג, יו"ר הנהלת אגודת הרבנים באמריקה, מתנגד ללימוד "דף היומי" באמצעות ה ... טלפון !

"איחוד בני תורה" בירושלים החליט לפני כחצי שנה להפיץ את לימוד "דף היומי" בעזרת הטלפון, הכוונה היתה לעזור לחולים ולזקנים, המרותקים למיטתם ואינם יכולים להשתתף בלימוד ה "דף" בצוותא.

על-פי ההחלטה, יינתנו השיעורים בעברית ובאידיש, כדי שיוכלו להשתתף בהם כל הזרמים והעדות. לצורך זה מכינים מכשיר טלפון מיוחד שיוכל לקלוט מאות או אלפים שיפנו לקבלת השיעור היומי. עם התקנתו יהיה אפשר לחייג במשך 24 שעות ביום ולקבל שיעור תורני ב "דף היומי".

לכאורה טוב ויפה, אך לא כן גורס הרב שמחה אלברג, יו"ר הנהלת אגודת הרבנים בארה"ב. הוא יצא בפומבי נגד לימוד "הדף היומי" בדרך הטלפון, והוא מסתמך על הנאמר: "אין התורה נקנית אלא בחבורה" (ברכות ס"ג). לרב אלברג כואב שהופכים את דף היומי ל "פרוייקט", מלבישים אותו בגלימה מפלגתית (אגודת ישראל) והופכים אותו לסחורה או לדבר שבחולין, שאפשר ללמוד באמצעות הטלפון.

נכון, יש כאן "המצאה גאונית" - המאפשרת ללמוד את "הדף" בכל רגע ורגע דרך הטלפון. אבל יש לזכור, טוען הרב אלברג, כי נאמר: "הוי גולה למקום תורה", ויש קביעת עתים לתורה בצוותא (בחבורה). הטלפון מבטל את כל אלה, כי אינו דומה מי שלומד באמצעות הטלפון למי שלומד בבית-הכנסת או בבית המדרש. ויש עוד נימוק להתנגדותו של הרב. כאשר לומדים בצוותא, רואים את הרבי - כמו שנאמר: "והיו עיניך רואות את מוריך", שומעים אותו, ואם לא מבינים משהו שואלים; אבל בטלפון מי יענה לשאלות ...?

הרב אלברג חושש כי לימוד "הדף" בטלפון עלול להביא לידי ביטול תורה, כי כל אחד יעשה את החישוב: למה ללכת לישיבה ולשמוע שיעור מפיו של ראש הישיבה? הרי הוא יכול לשמוע אותו ב "טייפ". הרב אלברג גם חושש שמא במשך הזמן ינסו ללמוד תורה באמצעות הטלוויזיה - ואז הרבי, או ראש הישיבה, יהיה כבר מיותר לגמרי.

מהגר מברה"מ הוסמך לרבנות

לראשונה במשך מאה ושבע שנות קיום ה "היברו יוניון קולג' " באמריקה, הוסמך מהגר יהודי מברית-המועצות על-ידי הסמינר לרבנים וחזנים של התנועה הרפורמית בניו-יורק.

מיכאל מנוביץ יליד לנינגרד, שסיים בהצטיינות את המכון למוסיקה במקום והגיע לארה"ב לפני שש שנים, היה אחד משמונה הבוגרים בבית-הספר למוסיקה דתית של ה "היברו יוניון קולג' ", שהוסמך לקבל את התואר חזן.

בטקס קבלת התואר רב וחזן על-ידי ההיברו יוניון קולג', שנערך על-ידי נשיא הקולג', ד"ר אלפרד נוטשלק. ניתנו תארים ל-17 רבנים ושמונה חזנים. צויין כי זהו המחזור ה-107 של סמינר זה לרבנים וחזנים. מתוך 17 הרבנים הוסמכו שמונה נשים, והן מצטרפות ליתר 41 הרבניות שהוסמכו על-ידי קולג' זה בעשר השנים האחרונות, מתוך שמונת החזנים - שלוש נשים, ומספר החזניות בסך הכל הוא מעתה 20.

מיכאל מנוביץ, יליד ברית-המועצות שידע מעט על זהותו היהודית בארץ הולדתו, והוסמך על-ידי הסמינר לחזן, שימש כחזן ראשי בטקס ההסמכה לרבנים וחזנים, שהשתתפו בו יותר מאלפיים מוזמנים ונערך בטמפל "עמנואל-אל" בניו-יורק. הוא נתמנה כחזן בבית-הכנסת "עמנואל" בעיר ליבינגסטון בניו-ג'רסי.

"ההיברו יוניון קולג' ", שהורתו ולידתו בסינסינטי, נוסד בשנת 1875 - כלומר לפני 107 שנים - על ידי הרב יצחק מאיר וייז מהגר מבוהמיה, בשנת 1922 נוסד מוסד דומה בניו-יורק על ידי ד"ר סטפן וייז. שני המוסדות נתאחדו בשנת 1950 וד"ר נלסון גליק נבחר כנשיא המוסד המאוחד. בינתיים הקימו גם בלוס-אנג'לס ובירושלים מוסד בשם דומה.

חתן פרס "זכויות האדם"

הסופר והדיפלומט הקולומביאני חרמאן ארסינייגאס זכה בפרס "זכויות האדם" לשנת 1982, שהוענק לו מטעם הקונגרס היהודי באמריקה הלטינית.

חתן הפרס הסופר חרמאן ארסינייגאס, היה שגריר קולמביה בישראל, בין ספריו המפורסמים הספר "בין ים-סוף וים-המלח", שפירסם בעקבות שהותו בישראל. הספר נחשב לאחד מספרי המסע היפים ביותר בשפה הספרדית, העוסקים בנופי ישראל.

טקס הענקת הפרס נערך לא מכבר בבוגוטה בירת קולומביה. חתן הפרס נשא באותו מעמד נאום נרגש בשבחו של העם היהודי ובשבח מדינת ישראל.

מכתב מן העיר גורקי

מגורקי, בברית-המועצות, העיר שבה מתגורר הגולה הסובייטי אנדריי סאחארוב, נתקבלה בערב ראש השנה בישיבת "מרכז הרב" בירושלים איגרת ברכה לראש הישיבה, הרב אברהם כהנא שפירא, לבחירתו כרבה הראשי האשכנזי של מדינת ישראל.

השולח אריה וובובסקי, "סירובניק" שהוגלה לגורקי (קודם ניז'ני-נובגורוד), מברך במכתבו, שיצא בכ"ג ניסן, 6 באפריל וכתוב בעברית רהוטה, את הרב שפירא ובני משפחתו ומאחל להם חג פסח כשר (?). מר וולבובסקי כותב באיגרתו לרב שפירא: