באחרונה מורגשת מתיחות בין
השומרונים לבין
המתנחלים בהר ברכה שליד
שכם.
השומרונים, כזכור, היו הראשונים שבישרו כי בעצרת המרכזית של
יום העצמאות ה-35, שתתקיים על הרכס הדרומי של
הר-גריזים, ישתתף ראש הממשלה
מנחם בגין וישמיע את ברכתו להקמת ההתנחלות במקום. מתוכנן היה כי במהלך העצרת יקבע ראש הממשלה
מזוזה באחד הבתים החדשים שקמים שם, ולשכת ראש הממשלה אישרה עקרונית את השתתפותו של ראש הממשלה בעצרת יום העצמאות על הר-גריזים.
השומרונים מצדם הבטיחו כי במקום יהיו מאות בני העדה, אשר בגלל חג
הפסח שלפי הלוח השומרוני חל ב-26 באפריל, יגיעו רוב השומרונים משכם
ומחולון לקריית לוזה אשר בהר גריזים הסמוכה להר-ברכה, כדי לעלות, כבר ב-18 בחודש, יום העצמאות, שבועיים לפני
זבח הפסח, על ההר.
מארגני העצרת בהר ברכה ביום העצמאות הודיעו, כזכור, כי שר הבטחון החדש
משה ארנס ישתתף בטקס ההתנחלות בהר גריזים והם פירסמו מודעות-ענק, שהשתרעו על עמודים שלמים, על הטקס ועל הסעה מאורגנת להר-גריזים.
אבל הדברים כידוע התפתחו אחרת. דעת הקהל לא היתה נוחה מן העיתוי של ההתנחלות השנויה במחלוקת. ובממשלה החלה נסיגה. משרד ראשי הממשלה אמר כי לא עלה בדעתו של ראש הממשלה להשתתף בעצרת יום העצמאות בהר ברכה. שר הבטחון משה ארנס מצא באותו יום "תחליף" להופיע, ואת כל העבודה השחורה הטילה הממשלה על שר העבודה לשעבר, המכהן כיום כשר השיכון והבינוי
דוד לוי. על מה שהתרחש ביום העצמאות בטקס ההנחלות של
גוש-אמונים בהר-ברכה כבר נכתב הרבה, לא ברכה היתה שם אלא ברוֹך גדול.
מדוע נזכרנו בטקס אומלל זה? באחרונה גם
השומרונים החלו לשיר "זמירות חדשות". רק חודש עבר וכבר ניכרת מתיחות ותסיסה בין המתיישבים
בהר ברכה לבין השומרונים
בשכם ואף בחולון. האחרונים מתריעים מפני הרחבת הישוב ברכה על חשבון פיתוח קריית לוזה והם משמיעים דברים חריפים נגד
ההתנחלות בהר ברכה, כגון: "
הר גריזים הוא חלקת האלוקים הקטנה שלנו", "קריית לוזה היא המקום היחיד בארץ שהשומרונים יכולים לומר כי שלהם הוא", "אנחנו רוצים שתהיה לנו ברכה, מהישוב ברכה, ולא חלילה קללה".
מה קרה? מתברר כי מאז
יום העצמאות ועד היום חשים בני העדה השומרונית בהתפשטותם ובהתרחבותם של מתנחלי הר-ברכה, הסמוך לקריית-לוזה של השומרונים, ששוהים במקום שבועיים לפני זבח חג
הפסח שלהם. המתנחלים טוענים כנגד השומרונים: הלא אתם משתכנים בלוזה רק תקופה קצרה, כלומר שבועות מספר, ורוב ימות השנה אתם חיים בשכם
ובחולון. השומרונים דוחים טענות אלו ומכריזים, כי הר גריזים וקריית לוזה הם מקומות המיועדים לעליות לרגל לשומרונים ולקיום מצוות
זבח הפסח המסורתי, ולמקומות מקודשים אלה בעיני השומרונים נשואות עיניהם כל השנה. ועוד אומרים השומרונים, כי מדובר באדמות שעליהן עתידים להקים צעירי העדה בשכם ובחולון את בתיהם, מחוסר מקומות דיור מתאימים בשני מרכזי השומרונים, חולון ושכם.
השומרונים מתריעים מפני הרחבת הישוב ברכה על חשבון פיתוח קריית-לוזה הסמוכה, מה שישבש את היחסים בין תושבי ברכה למשתכני קריית-לוזה. לדברי השומרונים, האדמות שעליהן בנויה קריית לוזה נקנו במחצית השניה של המאה ה-18 (ב-1780 בערך) ושילמו תמורתן טבין ותקילין. יש עוד קרקעות שרכש
המלך חוסיין מערביי הסביבה ושנרשמו בטאבו על שם
השומרונים. כל נסיון להרחיב את הישוב ברכה לצד צפון, יהיה רק על חשבון השטח אותו רואים השומרונים כמיועד להרחבת קריית לוזה. "לא יתכן שהישוב ברכה יבלע את קריית לוזה השומרונית", הם טוענים. השומרונים חוששים גם מפני התנגשות אפשרית עם המשתכנים היהודים, שהם בעלי דעות דתיות קיצוניות. בקרב העדה השומרונית
בשכם ובחולון עוקבים בחרדה אחרי דברים שמשמיעים אחדים מראשי
המתנחלים החדשים בברכה, המכריזים כי ישוב
הר גריזים היה מאז ומתמיד משאת נפשם. בתשובה אומרים השומרונים, כי לא ירשו את דחיקת רגליהם מן ההר, וכי מנוי וגמור איתם לקדם פני הרעה.
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By