לדוגמא: הרב שך | "הרב שך"
חפשו

בעד ונגד תפילה בבתי"ס בארה"ב


מאת: נח זבולוני
פורסם: דבר | עולם יהודי (עמוד 11) - 27/09/1983 (יום שלישי)
מיון מהיר:
בתי ספר
מאמר
עולם יהודי
1983
1. הצעה להכניס תיקון לחוקה האמריקאית כך שיהיה מותר לערוך תפילה דתית בבתי הספר, מעוררת מחלוקת, מצד אחד הרבי מלובביץ’ תומך נלהב, אך הרפורמים, בני-ברית וארגונים אחרים נגד הצעה זו. 2. רבנים דורשים חידוש הרובע היהודי בחברון - הסתדרות הרבנים בארה"ב פנתה אל ראש הממשלה מנחם בגין וביקשה כי יזרז את חידוש והרחבת הרובע היהודי בחברון 3. שובתים נגד בטלה בשבתות - פועלים לא יהודים בארה"ב הכריזו שביתה על שמכריחים אותם לא לעבוד בשבתות ובחגי ישראל ובכך הם מפסידים משכרם. 4. דרושים רבנים לקוסטה ריקה וגואטמלה - כך מדווחת משלחת סקר של הקונגרס היהודי האמריקאי שביקרה בכמה מדינות בדרום-אמריקה 5. מרכז קהילתי נחנך בסיאול - מרכז קהילתי ובו בית-כנסת נחנך בבירת דרום קוריאה. הכתבה מתארת גם את הקהילה היהודית בדרום-קוריאה. 6. מסע אנטישמי בעתוני יוון - באתונה התקיים טקס זכרון לקרבנות היוונים שנספו בשואת אירופה. למרות מספרם הקטן של היהודים ביוון, מנהלים עיתונים אחדים מסע תעמולה אנטישמי וגזעני נגד היהודים במסווה של אנטי-ציונות.

ההצעה להכניס תיקון בחוקה האמריקאית, שלפיו תותר עריכת תפילה דתית בבתי-הספר הממלכתיים של ארה"ב, שנויה במחלוקת בקרב היהודים שם.

בחוקה האמריקאית יש הפרדה בין הדת והמדינה ואסור לערוך תפילה דתית בבתי-הספר הממלכתיים. האדמו"ר מלובאוויץ' הרב ר' מנחם מנדל שניאורסון, מנהל זה שנים תעמולה רחבה למען תיקון בחוקה, שלפיו תותר תפילה בבתי-הספר הממלכתיים, גם הנשיא רייגן תומך בתיקון זה. לעומתם ארגונים יהודיים כמו בני-ברית, הוועד היהודי האמריקאי, המועצה הלאומית של נשים יהודיות ואיחוד הקהילות הרפורמיות מתנגדים לתיקון החוקה.

נציגי הארגונים המתנגדים הופיעו לאחרונה לפני ועדת החקיקה של הסנאט בוושינגטון ונימקו את התנגדותם בכך, שתיקון החוקה יעמוד בסתירה גמורה לרוח על החוק, המדבר בין היתר על חופש הדת. התיקון יהיה איום על מיעוטים דתיים במדינה.

רבנים דורשים חידוש הרובע היהודי בחברון

הסתדרות הרבנים בארה"ב פנתה אל ראש הממשלה מנחם בגין וביקשה כי יזרז את חידוש הרובע היהודי בחברון העיר ולהרחיבו. ליהודי ארה"ב קראה הסתדרות הרבנים להגיש עזרה כספית, מוסרית ומדינית, הדרושה למוסדות ולארגונים המטפלים בחידוש הישוב היהודי בחברון.

הרב גדליה קלפרמן, נשיא הסתדרות הרבנים, גילה כי בשיחה שקיים עם ראש הממשלה לפני כחודשיים, כשבא לירושלים להשתתף בוועידת הרבנים, הגיע לידי הבנה עם ראש הממשלה ושניהם סברו שיש לעשות מייד לחידוש הישוב היהודי בחברון, ויש לחזק ולהרחיב הישוב שם, כדי להקים מייד בחברון רובע יהודי, בדומה לרובע היהודי הקיים בעיר העתיקה של ירושלים.

שובתים נגד בטלה בשבתות

פועלים לא יהודים בארה"ב הכריזו שביתה על שמכריחים אותם לא לעבוד בשבתות ובחגי ישראל. סכסוך העבודה, שפרץ על רקע דתי, עלול היה להביא למסע אנטישמי בעיר בוסטון.

"תפוצות" עלון הקונגרס היהודי העולמי היוצא בירושלים, מספר על כך ומציין כי המדובר בחברה קבלנית לבניין, שבבעלותה של משפחת רייכמן מטורונטו. משפחת רייכמן ניסתה גם לפעול בישראל, אבל פעולתה לא הוכתרה בהצלחה רבה. חברה זו מקימה בניין משרדים רב-קומות (40) בעיר בוסטון.

משפחת רייכמן, שהיא חרדית, משביתה את כל פעילותה של החברה בשבתות ובחגי ישראל. פועלי החברה, המאוגדים באיגוד-מקצועי, סירבו להשלים עם ההפסד שנגרם להם בגלל סירובה של החברה להעבידם בשבתות ובמועדי ישראל, והקימו ועד פעולה בשם "ועד בוסטון נגד הטרדה מטעמי דת". העובדים הכריזו על סכסוך עבודה, והפיצו כרוזים שבהם האשימו את החברה ב "רודנות יהודית". הדברים הגיעו לידי עימותים חריפים, ארגונים יהודים בבוסטון, שחששו כי הסכסוך המתמשך עלול להביא לידי מסע אנטישמי בעיר, התערבו בעניין והגיעו לידי פשרה בישוב הסכסוך.

על דעת שני הצדדים - החברה הקבלנית והאיגוד המקצועי - סוכם כי החברה הקבלנית של משפחת רייכמן תמשיך גם להבא במדיניותה ותשבית את פעילותה בשבתות ובחגים אולם היא תפצה את הפועלים בכך, שתאפשר להם לעבוד שעות נוספות ביום ולהשלים את שכרם שהפסידו בגלל השבתות והחגים היהודיים.

נציג האיגוד המקצועי בבסוטון, שסמך את ידו על ההסדר החדש, מסך כי הודות להסכם יזכו פועלי החברה כבר בחודש בפטמבר ב-6 ימי חופשה נוספים.

דרושים רבנים לקוסטה ריקה וגואטמלה

בקוסטה ריקה ובגואטמלה, שתי מדינות בדרום-אמריקה, יש צורך דחוף ביותר ברבנים.

משלחת סקר של הקונגרס היהודי האמריקאי, שביקרה בכמה מדינות בדרום-אמריקה כדי לעמוד מקרוב על מצב היהודים, קבעה כי מצבם שפיר, אף שמספר חברי הקהילות היהודיות שם הוא קטן למדי. לגבי שתי המדינות, קוסטה ריקה וגוואטמלה, קבעה, כאמור, המשלחת כי הן זקוקות לרועים רוחניים, ובמיוחד חסרים בהן רבנים.

בקוסטה-ריקה נתקבלה המשלחת לראיון על-ידי נשיא המדינה לואיס אלברט מונחה. בקוסטה-ריקה חיים כיום כ-2,500 יהודים, בפנמה - 3,500, ואילו בוונצואלה יושבים כ-25 אלף יהודים המקיימים פעילות יהודית אינטנסיבית ורשת ענפה של מוסדות יהודיים.

מרכז קהילתי נחנך בסיאול

בסיאול, בירת דרום-קוריאה, נחנך מרכז קהילתי חדש ובו בית-כנסת מודרני, המשרת את הקהילה היהודית ההולכת וגדלה בסיאול.

עד עתה ערכו יהודי סיאול את תפילותיהם במרכז משותף לפרוטסטנטים ולקתולים, ששכן בגבולות מחנה צבאי אמריקאי בקרבת העיר. במרכז זה הוקצתה פינה מיוחדת ליהודי הקהילה לערוך את תפילותיהם, במיוחד בחגים ובימים הנוראים.

המרכז היהודי החדש שנחנך נמצא בתחומו של מחנה צבאי אמריקאי, ובראשו עומד הרב הצבאי האמריקאי, סגן-אלוף סילברסטיין. המחנה הוא מחוץ לתחום לאזרחים, אך יהודים החפצים לבקר בו, או לבוא להתפלל, מקבלים בנקל אישורי כניסה מן הרב הצבאי האמריקאי.

הקונגרס היהודי העולמי, המקיים קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית בסיאול, מוסר כי בין יהודי המקום מצויים תושבים קבועים, ישראלים, וכן יהודים שהיגרו לאחרונה מלבנון בעת מלחמת לבנון. כן מצויים שם אנשי צבא אמריקאים ועובדים יהודים מארצות-הברית, העושים בקוריאה תקופות קצרות במסגרת עבודתם.

הקהילה בסיאול מונה מספר גרי צדק קוריאנים - ביניהם צעיר בן 18, שהתעניינותו ביהדות החלה כאשר הגיעו לידיו ספרים בנושאים שתורגמו מעברית לקוריאנית. הצעיר מתכונן לעבור גיור אורתודוקסי ולהמשיך ללמוד בישיבה. כנראה הגיעו גם אל הצעיר בקוריאה הרחוקה ידיעות על הקשיים שעושים בישראל למתגיירים בגיור רפורמי או קונסרבטיבי.

מסע אנטישמי בעתוני יוון

הקהילה היהודית באתונה, בירת יוון, קיימה ביום השואה טקס זכרון לקרבנות שנספו בידי הגרמנים במלחמת העולם השניה.

רבים מיהודי יוון מצאו את מותם, יחד עם אחיהם היהודים מאירופה, בכבשנים הגרמניים ובתאי הגזים של אושוויץ ומחנות מוות גרמניים אחרים. טקס הזכרון נערך בבית-העלמין היהודי המקומי, והשתתפו בו - השר לענייני חינוך ודת אפוסטולוס קלמאניס, שייצג את ממשלת יוון, חברי פרלמנט יוונים, הנציג הדיפולמטי של ישראל, שגרירי גרמניה המערבית ביוון.

השר היווני היה הראשון שהניח זר של הממשלה על המצבה שהוקמה לזכר קורבנות השואה. מעריכים את מספר יהודי יוון שנשלחו למוות ב-65,000 - כ-88 אחוז של כלל האוכלוסיה היהודית.

כלי התקשורת המשודרת הממלכתית, הרדיו והטלוויזיה, דיווחו בהרחבה על הטקס. באתונה חיים כיום כ-2,500 יהודים שהם מחצית מכ-5000 היהודים החיים במדינה. עד לכיבוש הנאצי חיו ביוון כ- 77,000 יהודים.

חרף המספר הקטן של היהודים ביוון, מנהלים עיתונים אחדים מסע תעמולה אנטישמי וגזעני נגד היהודים במסווה של אנטי-ציונות וביקורת על מעשיה ומדיניותה של הממשלה בישראל. ציר הפרלמנט האירופי היהודי רג'ה גרר שוארצברג, המייצג את המפלגה הרדיקאלית הצרפתית, פנה אל הפרלמנט וביקש את התערבותו כדי להפסיק את המסע האנטישמי המתנהל מעל דפי העתונות היוונית.

© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By Click for details


דבר עולם יהודי 1983

לחצו על המפה לתצוגה מדוייקת ואפשרות לצפייה בכתבות מאותו אזור.
במפה זו מופיעות הכתובות הבאות: חברון, פלשתין (בית הדסה - הרובע היהודי בחברון) | 305 Seventh Avenue, ניו יורק, ארצות הברית (הסתדרות הרבנים דאמריקה) | 3rd Cemetery of Athens Nikea Piraeus, אתונה, יוון (בית הקברות היהודי) | Park Ave. 1, ניו יורק, ארצות הברית (הקונגרס היהודי העולמי בשנות ה- 80) | 104, סן חוסה, קוסטה ריקה (Centro Israelita Sionista de Costa Rica - הקהילה היהודית) | בוסטון MA, ארצות הברית | 7A Avenida 13, Zona 9, גואטמלה סיטי, גואטמלה (Comunidad Judia Guatemalteca - הקהילה היהודית) | רחוב ז’בוטינסקי 21, ירושלים (מערכת עלון בתפוצות) | Yongsan Military Garrison, סיאול, קוריאה הדרומית (South Post Jewish Chapel - בית הכנסת) | Constitution Ave NE & First St NE, וושינגטון, ארצות הברית (הסנאט של ארצות הברית - הקפיטול)
 

ייזום והקמת האתר - אלי זבולוני - עולמות אפשריים בע"מ עולמות אפשריים בע"מ © 2010-2024 - עיצוב: סטודיו פיני חמו

© האתר ranaz.co.il והתוכן המצוי בו מוגנים בזכויות יוצרים. כל זכויות היוצרים על תוכן האתר שייכות לילדיו של נח זבולוני
כל התמונות באתר (אלא אם כן צוין אחרת) הן פרי יצירתו של אלי זבולוני בעל הזכויות בהם. אין לעשות בהן כל שימוש או לשנותן ללא הרשאה מפורשת מיוצר התמונות.
אין להעתיק, לשכפל, לחקות או לעשות כל שימוש בתוכן שבאתר ללא רשות בעלי הזכויות.
בקשות לשימוש בתוכן כלשהוא מהאתר יש לשלוח דרך דף צרו קשר.
הצהרת נגישות