הקהילה האחרונה בסין העתיקה

העיר קאי-פנג-פו, מהערים העתיקות ביותר בסין, נמצאת בצפון מחוז הונן, במרכז המדינה, 600 ק"מ מדרום מערב העיר פקין, בעיר עתיקה סינית זו נשארו עד עצם היום שרידים מבניינים עתיקים, בהם בית כנסת ובית קברות יהודי.

לפי מקורות היסטוריים התיישבו היהודים הראשונים בעיר קאי-פנג-פו במאה השלישית, והקהילה היהודית שגשגה במקום בין המאה ה-12 עד ה-16. היהודים שהתיישבו בקאי-פנג-פו, באו מתורכיסטן ופרס. הם הקימו שם קהילה יהודית למופת. בשנת 1163, הקימו יהודי המקום בית כנסת בצורת בית מקדש סיני. ליד בית-הכנסת הקימו מקווה ובית שחיטה כשרה, בני הקהילה שמרו על מצוות מילה, על שמירת שבת וחגים יהודיים ונזהרו מאכילת חזיר ומאכילת טריפה. במאה ה-17 מנתה הקהילה היהודית בקאי-פנג-פו כ-1000 נפש.

על יהודי סין בכלל ובקאי-פנג-פו בפרט נודע לעולם המערבי מפיו של מרקו פולו (1254-1324). פולו כתב כי מצא בסין קהילות יהודיות מאורגנות וליהודי סין יש השפעה גדולה על השלטונות. אולם כל הקהילות היהודיות בסין נעלמו כלא היו והחל בשנת 1650 נשארה הקהילה היהודית בקאי-פנג-פו כשארית הפליטה. היתה זו קהילה יהודית מאורגנת, ששגשגה והגישה לתושבים היהודים את כל השירותים הדתיים. יהודי המקום היו כל הזמן פעילים בחיים הציבוריים של העיר והמדינה, הם אף הקימו "הגנה עצמית" נגד קאי-פנג-פו ועמדו על נפשם. במשך השנים סבלו יהודי המקום מרעב ומשטפונות שגרמו נזקים כבדים לרכוש היהודי.

בשנת 1427, במגיפת הרעב שהפילה חללים רבים בסין, לקחו יהודי קאי-פנג-פו חלק פעיל בהגשת עזרה וסעד לאוכלוסיה הסינית, הודות לקשרי המסחר שקיימו יהודי המקום עם הארצות השכנות והצליחו להביא שיירות של אורז וחיטה לאוכלוסיה הרעבה.

ב-1663 גרמו השטפונות לנזקים לבית-הכנסת ולבית הקברות היהודי שנסחף כולו, ויהודי המקום הצליחו בכוחות עצמם לשפצו ולהקימו מחדש.

המסמך הראשון הרשמי על הקהילה היהודית בקאי-פנג-פו הגיע למערב בצורת מכתב, שיהודי המקום שיגרו בשנת 1850 אל הקונסול הבריטי באומאן בו הם מבקשים עזרה וסעד רוחני, הם מתלוננים על מחסור בכלי קודש ומבקשים לשלוח רב, מוהל ושוחט וחזן, כי אין מי שידריך אותם בהווי היהודי ובלימוד התורה וחינוך יהודי. במכתב הם כותבים בין היתר, כי בבית הכנסת שלהם בקאי-פנג-פו ישנם 13 ספרי תורה וכתבים עבריים, אבל אין להם מי שיקרא בהם ואף אחד מיהודי הקהילה אינו יודע פירוש המלים.

בשנת 1850 מצאו מיסיונרים נוצריים בבית-הכנסת בקאי-פנג-פו 13 ספרי תורה וכתבים עבריים שלא ידעו לקרוא בהם. רוב אנשי הקהילה נטמעו. בשנת 1866 נהרס בית-הכנסת היהודי כליל, ונשארו במקום רק שני אבני-זכרון מהשנים 1489 ו-1679, והם שופצו בכנסיה הנוצרית שהוקמה על תילו של בית-הכנסת היהודי.
שרידים נוספים שנותרו הם כמה קערות אבן, ספר יוחסין סיני-עברי וכתבים עבריים, בהן מגילת אסתר מעוטרת, הנמצאים במוזיאונים שונים.

כפי שסבורים, בשנת 1890 נשארו בכל סין כ-200 יהודים, שהתרכזו בעיר קאי-פנג-פו, כולם הזדהו כיהודים, אף שלא ידעו הרבה על היהדות. הם ידעו כי אין לקהילה היהודית המקומית האחרונה בסין עתיד.

בשנת 1914 שוקם בית-הכנסת בקאי-פנג-פו. הידיעות על קיום הקהילה היהודית בקאי-פנג-פו הגיעו לאירופה באמצעות עיתונאי אמריקאי בשנת 1932. האיש הביא עמו מקאי-פנג-פו תצלומים המאשרים את קיומה של הקהילה היהודית במקום.

באחרונה ביקרה בסין גברת יולי קינג, מלומדת ומדענית מקנדה, שבאה בקשרים עם תושבי העיר קאי-פנג-פו והיא חקרה את קיומה של הקהילה היהודית המקומית ובאה בשיחות עם אנשי המקום, שהצהירו לפניה כי הם צאצאי יהודי קאי-פנג-פו, אבל אינם יודעים דבר על יהודים ויהדות. שמותיהם סיניים, ואין הם שומרים על מילה, על שבת, חגים וכשרות. עוד אמרו, כי אין להם ספרי תפילות ואף ספר תנ"ך הוא בל יראה אצלם, אבל הם יודעים על מדינת ישראל. לדבריהם, הם מחפשים יהודים במחוזות אחרים, כדי להגיע לשורשים שלהם, אבל לשווא.

יצויין, כי גם השלטונות בסין מודעים לקיום הקהילה היהודית בקאי-פנג-פו, שאמרו לגברת קינג כי היתה זאת עדה דתית ולא מיעוט לאומי וביקשו ממנה שתכתוב, כי בסין העממית אין בעיה של מיעוטים לאומיים והיא הארץ היחידה בעולם כולו שבה חיו יהודים יותר מאלף שנים ומעולם לא סבלו מאנטישמיות.

יתום בהיסטוריה

החיפוש אחר "שרשים" בארה"ב קיים לא רק אצל הכושים אלא אף אצל אחינו בני ישראל. כך צמח ספר בשם "יתום בהיסטוריה".

פול כהן סופר ועתונאי הוציא באחרונה ספר בשם "יתום בהיסטוריה". המניע לכתיבת הספר בשם המשונה הזה, היתה הדליקה שנספו בה הוריו של פול כהן בשנת 1976. מאז החליט פול לחפש ולחדש את שורשיו, שמעולם לא דן בהם בשיחה עם הוריו.

"יתום בהיסטוריה" הופיע בהוצאת הספרים הידועה "בנטם" בספטמבר 1983, ובה מספר פול כהן על חיפושיו אחרי עברו ומסביר את ההווה שעבר זה יצר.

פול כהן גדל כ "ווספ יהודי" (לבן אנגלו-סקסי ופרוטסטנט - ראשי התיבות המסמלים את האריסטוקרטיה האמריקאית). במשפחה חגגו את חג המולד, ואכלו חזיר בחג הפסחא. כבנו של לואיס כהן נשיא סי.בי.ס. לשעבר הפליאה את פול העבודה שאביו מעולם לא רצה לספו לו על אודות משפחתו. כאשר מתו הוריו ופול גילה קרובי משפחה שעל קיומם לא ידע כלל, החל במסע היסטורי ותרבותי שממנו לא שב מעולם.

"יתום בהיסטוריה" עוסק ביותר מאשר חיפושיו של אדם אחר עברו. הוא מעלה בעיה הקשורה לכור-ההיתוך האמריקאי. כותב כהן בספרו בין היתר:
פול כהן, אחרי שסיים את הרווארד הצטרף לחיל השלום, כתב בשנת 1970 את הספר "היצירה הלא אמריקאית". בשנות ה-60 היה פול כהן פעיל בתנועה אנטי-מלחמתית, היה כתב העיתון "ווילג' " (עיתון ידוע של אנטי-מימסד בניו-יורק), וכן השתתף במגזין של "ניו יורק טיימס".