מי חיבר את ההגדה?

מי חיבר את ההגדה לפסח ומתי? קושיה זו ניצבת לפני קורא ההגדה עוד לפני שהוא שואל בליל הסדר את ארבע הקושיות הנצחיות.

תשובה אחת ברורה על השאלה לא ניתנה עד היום הזה; החוקרים אומרים, כי אנשי כנסת הגדולה, שמייחסים אותם לבית דין שיסד עזרא בזמנו, הם-הם שלקטו מן המקרא, מן המשנה ומהמדרשים ובמשך דורות רבים הוסיפו עוד סיפורים, מזמורים ושירים עד שנתקבלה ההגדה המושלמת שבידינו. יש משערים כי ההגדה היתה כתובה על ספר בזמן האמוראים. לדעתו של ר' דוד אבודרהם, מחבר הספר הידוע בשם "ספר אבודרהם" (1340), נקבע נוסח ההגדה אחרי אביי ורבא, שלכל אחד מהם היה נוסח שונה ומשני הנוסחים הרכיבו נוסח שלישי אחיד, זה שבידינו.

מהתלמוד אפשר ללמוד, שבימי רב ושמואל טרם היה נוסח קבוע ואחיד של ההגדה, וזו היתה לובשת ופושטת צורה בלי-הרף. ההגדה העתיקה ביותר היא שבסידורו של ר' סעדיה גאון (המאה ה-10) ואחריה ההגדה בנוסח הרמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ז' (יד חזקה) ובמחזור ויטרי (המאה ה-11 וה-12). ר' דוד אבודרהם הירבה בספר שלו להשתמש בסידור של סעדיה גאון.

ההגדות המצויירות העתיקות ביותר הן: הגדת סראייבו (המאה ה-13), הגדת קופמן (המאה ה-14), נירנברג א' וב' (מאה ה-15), דארמשטאדט (המאה ה-15), הגדת יהודה (המאה ה-15), הגדת המילטון (המאה ה-14), הגדת רוטשילד (המאה ה-15), הגדת ויניציא (1609), אמשטרדם (1695) והגדת פראג (פרג 1526). ההגדות תורגמו לשפות רבות - אידיש, לדינו, אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ערבית, יוונית, פרסית ועוד. מאז המצאת הדפוס העברי נדפסו יותר מ-2000 מהדורות של הגדות מצויירות - יותר 700 מהדורות.
גם הקראים חיברו הגדה משלהם, שונה משלנו, המורכבת מפסוקים מהמקרא, מהתנ"ך ומתפילות וברכות. הגדת הקראים נדפסה בפטרסבורג בשנת תרל"ט, באודיסה (תרמ"ט), וילנא (תר"ס) מצרים (תרס"ג) בישראל (רמלה) תשי"ג.

יצויין כי הציורים והצילומים שבהגדות לא נתקלו בהתנגדות הרבנים בשעה שבמחזורים ובסידורי תפילה לא היתה דעת חכמים נוחה מהדפסת ציורים, כי המסתכלים בצורות העופות או החיות אינם מכוונים לבם לשמים, אבל בהגדות הדבר שונה - ציורי ההגדות מעוררים את בני הבית לשאול וזה העיקר בהגדה, המתחילה במה נשתנה.

דווקא ההגדה המפוארת, הידועה בשם "הגדת פראג", שהופיעה לפני 458 שנה ונמכרה לאחרונה בסכום של 143,000 דולר מוחרמת על-ידי הנשים הפמיניסטיות, בגלל הערתו המעליבה של גרשום כהן המדפיס והצייר של ההגדה, הפוגעת בנשים.

לפני שנתיים נמכרה במכירה פומבית, בחברת "סותבי" בניו-יורק הגדה של פסח (הגדת פראג), במחיר 143,000 דולר. זה המחיר הגבוה ביותר ששולם עד כה בעד ספר עברי.

הגדת פראג נדפסה בשנת רפ"ז 1526 בעיר פרג, בדפוס של גרשום כהן ובנו, הנחשבים בין המדפיסים העבריים הראשונים. את ההגדה רכש במכירה הפומבית ג'ק לונצר מלונדון, המייצג את הספריה הנודעת היהודית של ואלדאמונה. שהחלה באיסוף כתבי-יד וספרים עבריים עתיקים מיוחדים עוד באיטליה, מקום הולדתה; הספריה הייתה שייכת למשפחת רעייתו המנוחה של לונצר, שרכש את ההגדה בשביל הספריה הנמצאת בלונדון, מידי הבעלים הקודמים שלה, ראשי הקהילה היהודית "קהל קדושים בית אלוקים", בצ'ארלסטון שבמדינת קרולינה ארצות-הברית.

הגדת פראג, שנדפסה על קלף, היא מן ההגדות המצויירות היפות ביותר בעולם ההגדות. על מה יצא קצפן של הפמיניסטיות? ובכן, כידוע, בעת אמירת ההגדה בליל הסדר כשמגיעים לקטע: "רבן גמליאל היה אומר, כל שלא אמר שלושה דברים אלא בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור". נוהגים לפני שאומרים מצה זו שאנו אוכלים, לאחוז במצה או להראות באצבע על המצה. כך עושים כשאומרים מרור זה וכו'. לעומת זה, בהגדת פראג, קודם אמירת "מרור זה שאנו אוכלים", מופיע ציור, המתאר איש מחזיק בידו מרור, ומעליו כתוב: "יש מנהג בעולם שהאיש מורה על האשה משום שנאמר אשה רעה מר ממוות." הנה שורש הרע.