בימים ההם - בזמן הזה

מה היתה תגובת הישוב היהודי בארץ-ישראל על חילול שבת לפני ששים שנה? באקראי נפלה לידי חוברת בשם "מגילת שבת - מחאות פומביות". את החוברת הוציא "משמרת שבת" בירושלים, לפני ששים שנה, והיא דנה במחאות פומביות שהוכרזו בכל ערי ארץ ישראל נגד חילול שבת בפרהסיה על-ידי שני חברי הנהלת ההסתדרות הציונית, ון פריזלאנד וג' היילפרין, הראשון חבר הוועד-הפועל הציוני שישב בירושלים והאחר מנהל האוצר העברי וחבר הנהלת ההסתדרות הציונית בלונדון, שביקר בארץ ישראל.

ון פריזלאנד וג' היילפרין הזמינו מירושלים שני חדרים במלון לא-יהודי בחיפה, "מז'סטיק", והגיעו למלון בליל שבת, "ג באייר תרפ"ד. למחרת, ביום השבת, נסעו בריש-גלי בחוצות העיר חיפה, ביקרו בבתי-החרושת וסיירו בקיבוצים ובמושבות הסמוכים.

חילול שבת זה, שנעשה בפרהסיה על ידי שני חברי הנהלת ההסתדרות הציונית, עורר את זעמו של הישוב היהודי הדתי, שקרא לאסיפות-מחאה. על אחת כמה וכמה, שבאותה שבת התקיימה מסיבת יום-הולדת של ילד יהודי, בן לנכבדי חיפה, ולחגיגה זו הוזמנו גם ילדי המושל הבריטי בחיפה. ילדי המושל הגיעו באיחור לחגיגה והתנצלו באמרם, כי לא יכלו להגיע בזמן, מפני שלא רצו לעבור בשכונות היהודיות בכרכרה או במכונית, כדי שלא לפגוע ברגשות היהודים. הם באו ברגל, ואילו שני האדונים, ון פריזלנד והיילפרין, באו לחגיגה במכונית.

אסיפות-המחאה נערכו באיסרו חג של שבועות תרפ"ד בכל ערי הארץ - בירושלים, בתל-אביב יפו, בטבריה, בצפת, בפתח-תקוה ואפילו בחברון היהודית. בעצרות-המחאה קראו הרבנים להתפטרותם של ון פריזלאנד והיילפרין מהנהלת ההסתדרות הציונית וגינו את המעשה במלים חריפות, אולם איש לא העז לקרוא ליידוי אבנים ולהפגנות. גם הקיצוני שברבנים, הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה הראשי של אגודת-ישראל, שהיתה אז קיצונית כמו "נטורי קרתא" כיום, תמך ב "משמרת השבת" וגינה את המחללים, אבל לא השמיע באיגרת שלו אף רמז על זריקת אבנים.

הרב הראשי לארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, נעדר אז מן הארץ. הוא עשה בשליחות ציבורית בארצות הברית ומארגני המחאה פרסמו באותה החוברת כמה ממכתביו ומדבריו על שמירת השבת וחילולה.

בחוברת זו הובעה התמרמרות על קבוצת כדורגל "מכבי", המשחקת דווקא בשבת ובפרהסיה. באותה תקופה עוד לא היו קיימות קבוצות כדורגל אחרות, כמו "הפועל" ובית"ר; משחקי השבת של "מכבי" לפני ששים שנה היו איפוא הראשונים שפרצו את חומת השבת.