הדתיים: משחק על כל הקופה

גם המפד"ל וגם אגודת ישראל יודעות היטב את מצבו של המערך העוסק במעשה המרכבה של הממשלה. אמנם הן מוסיפות לנהל מדיניות רשמית, שלפיה אין לבגוד במפלגת-האם הקואליציונית שבמחיצתה בילו את שתי הקדנציות האחרונות, אך הן ממשיכות בד בבד לנהל מגעים רשמיים ובלתי-רשמיים עם ראשי המערך.

מפד"ל מדברת בשני קולות. היא ותיקה ומנוסה במקצוע ההתמקחות הקואליציונית, מה גם שבתוך מפלגה זו ובין ראשיה יש רבים הנוטים ללכת עם פרס, שעם קבלת המינוי מנשיא המדינה זכה ביתרון על שמיר. מפד"ל עדיין מחכה שהנסיון להקמת ממשלת אחדות לאומית ייכשל, ואז יוענק לה מעמד בכיר בשותפות הקואליציונית.

גם אגודת ישראל שפזלה לעבר הליכוד ואף המליצה לנשיא להטיל על שמיר הקמת ממשלה, מעדיפה לשמור על פרופיל נמוך בשעה זו, אף שהיא מקיימת יחסים הדוקים עם המערך. במפלגה זו עדיין לא לוכדו השורות לאחר המפלה הקשה שספגה בבחירות האלה - כוחה הצטמצם כידוע כדי מחצית.

האדמו"ר מגור הרב שמחה בונים אלתר עושה כמיטב יכולתו להשקיט את הרוחות ולהגליד את הפצעים; בין היתר מצא לנכון לחובה להודיע לרב אליעזר מנחם שך, שאין בכוונתו לפגוע בח"כ מנחם פרוש ולא יתבע את התפטרותו לטובת נציג חסידי, ואף-על-פי-כן שוב להטו הרוחות בחצר גור כאשר ח"כ מנחם פרוש אמר, בראיון עיתונאי, שעדיין לא הסכים למחוק מתודעת אגודת-ישראל את היריבויות בתוך המפלגה, שהגיעו לשיאן בעת שהתנפלו עליו, לפני מערכת הבחירות. הוא אינו מוכן להשלים עם תוצאות הבחירות - אמר - ואת הכשלון הוא תולה בצד החסידי, שרוצה כאמור לפתוח דף חדש במפלגת אגודת-ישראל.

אגודת-ישראל מעוניינת לתת לגיטימציה להישגיה הדתיים - בתחום החמרי יותר מאשר בתחום התחוקתי-דתי; גם המערך וגם אלה שהצטרפו אליו לא יוכלו להתעלם ממעמדה של אגודת-ישראל, אם תשב בספסלי הקואליציה בראשות המערך. מפד"ל ואגודת-ישראל כבר זכו בפתיחה טובה כאשר השותפות לקואליציה עם המערך הודיעו מראש, כי יתחייבו לשמור על סטאטוס-קוו בענייני דת, אם מפלגות דתיות יצטרפו אליהן.

ל "מורשה" (מצ"ד - פא"י) יש, כידוע, שני נציגים בכנסת ה-11 - הרב חיים דרוקמן, המייצג את מצ"ד, המפלגה הדוגלת ללא סייג בארץ ישראל השלמה ובסיפוח השטחים, והרב אברהם ורדיגר, יו"ר תנועת פועלי אגודת ישראל, גם אם הוא תומך נלהב בארץ ישראל השלמה, אך איננו פוסל הליכה עם המערך.

לסופרנו נודע, כי חלקים גדולים בפא"י דוחקים את ורדיגר לנהל מו"מ עם המערך, גם אם הרב דרוקמן לא יצטרף אליו. אין להתעלם מכך שציבור גדול וחשוב של מצביעי "מורשה", ביחוד הפלג של אנשי פא"י, דעתם לא היתה נוחה מהליכה משותפת עם דרוקמן והם חושבים שיש לפלג את הרשימה המשותפת ולקבוע מדיניות עצמאית, הן במו"מ הקואליציוני והן במישור הפרלמנטרי. המפלגה הרביעית הדתית, ש"ס, הצהירה בגלוי ועודנה ממשיכה להצהיר, שהיא לא תצטרף לשום קואליציה שהליכוד לא יימצא בה. יודעי דבר אומרים, שהורתה ולידתה במחלוקת והיא ממשיכה בדרך זו את ראשית צעדיה הפארלמנטריים. אלה אומרים "ש"ס ראשיתה במסכת ברכות וסופה - עוקצים".

לא כל מה שמהצהיר ראש רשימת ש"ס הרב יצחק פרץ מוסכם ומקובל על כל חברי הסיעה. שנים מתוך ארבעה חברי-כנסת מושכים לצד הליכוד, שני הנותרים פוזלים לעבר המערך.

גם הרב אליעזר מנחם שך ו "הסטייפלר", הרב ישראל יעקב קנייבסקי, שהם אבותיה הרוחנים של ש"ס, לצידו של הרב עובדיה יוסף, לשעבר הרב הראשי, אינם רווים נחת מהנעשה במפלגה זו, ואף לא מההצהרות החד-צדדיות של ראש הרשימה.

בתוך ש"ס עצמה יש חלקים גדולים, בעיקר בירושלים, הדורשים שלא להיגרר אחר "קולות מן הרחוב", שתובעים מראשי הרשימה, באלימות מילולוית, ללכת עם הליכוד וטוענים כי ישיבה באופוזיציה, תהיה אשר תהיה, תשמיט מידיהם את ההישג שרכשו בבחירות. אלה דורשים בתוקף לנהל מגעים גם עם המערך, ולו רק כדי שלא להישאר בחוץ, אם אמנם יצליח שמעון פרס להרכיב ממשלה.

בציבור החרדי מצפים שהמפלגות החילוניות, הרוצות להקים ממשלת-מערך בראשותו של פרס, יתנו ביטוי מוחשי יותר לעמדתן בענייני דת, כדי לספק את מצביעי המפלגות הדתיות ולאפשר שותפות קואליציונית על בסיס הוגן, לדעתם.

שתי תביעות מרכזיות, החורגות לכאורה מהסטאטוס-קוו, עומדות על הפרק מבחינת הציבור הדתי: העברת החוק בעניין "מיהו יהודי" ואי-פתיחת בתי-קולנוע בשבתות ובחגים. חוגים דתיים, שאינם מזוהים עם הלוחמים העיקריים למען "מיהו יהודי" כמו האדמו"ר מלובאביץ' הרב מנחם מנדל שניאורסון, שמקום מושבו בניו-יורק, אינם מסתירים את דעתם כי אלו היוצאים חוצץ נגד תיקון החוק "מיהו יהודי" והכוונה להוסיף עליו את המלה "כהלכה" פשוט נתפסו לקונספציה מוטעית על ההשפעות שיהיו לתיקון המוצע.

הם טוענים כי הם מוכנים להידבר עם כל גורם שהוא ולהסביר, כי התיקון המוצע לא יפגע כהוא זה בזכויות הפרט ובד בבד יפחית את נשואי התערובת ואת ההתבוללות האוכלת בעם.

גם רבני התפוצות, ולאו-דווקא מהאורתודוכסים, מודים בכאב, שממדי נישואי התערובת הגיעו לידי מגיפה - בכמה עשרות דולרים יכולים בני דתות אחרות להשיג תעודות גיור. לדעתם, ברור שגם ראשי המדינה ואבות הציונות בשעתם לא התכוונו, בעת קבלת החוק לפני 17 שנה, שנושא הגיור שלא "כהלכה" יגרור עימו הצטרפותם של רבבות בני נכר לעם היהודי, ללא מחויבות מינימלית לעם היהודי.

גם התביעה לסגירת בתי-הקולנוע בשבת, לפי טענת חוגים אלה, אינה חורגת מהסטטוס-קוו, שהיה נהוג אף בימי דוד בן-גוריון. לדבריהם, בן-גוריון העריך מאוד את חוק יום-המנוחה השבועי, בדמות השבת היהודית, ומשום כך כל פתיחת קולנוע בשבת היא למעשה חריגה מהמקובל עד היום. בהחלט אפשר לומר שההידברות בין המפלגות הדתיות והחילוניות עשויה להקל על פרס להקים ממשלה קואליציונית, אם יכשלו נסיונותיו להקים ממשלת אחדות לאומית.