אגו"י בהתפוררות

הקרעים באגודת-ישראל, שנוצרו לפני הבחירות לכנסת, אינם מתאחים ו "שביתת הנשק" שעליה הוסכם בימי הבחירות הופסקה. המצב בתנועה הוא כפי שהיה לפני הבחירות. כל פלג מאשים את האחר באבדן חצי מכוחה של האגודה בכנסת.

באחרונה התקיימה בירושלים ישיבת הנהלת מרכז אגודת-ישראל שבראשה עומד הרב פנחס אלתר, אחיו של האדמו"ר מגור הרב שמחה בונים אלתר. הפלג הליטאי באגודה, שסר למרותו של הרב אליעזר מנחם שך, כלומר סיעתו של הח"כ לשעבר שלמה לורנץ ושל הח"כ - כיום מנחם פרוש, החרים את הישיבה מפני שנמתחה בו ביקורת על שלא הביא את עניין מינוי סגן-השר להכרעת מועצת גדולי התורה. המדובר בתפקיד מיניסטריאלי ולא פרלמנטרי, ובשעתו אסרה מועצת גדולי התורה לקבל תפקיד כזה. כפי שנודע יעשה הפלג הליטאי "שבת לעצמו" ויקרא לישיבת הנהלה נפרדת. הפלג החסידי, שבראשו עומד האדמו"ר מגור, מאשים את הסיעות שהחרימו את ישיבת הנהלת המרכז בנסיון לפלג את אגודת-ישראל.

גם בסיעה לכנסת, המונה רק שני חברים - אחד מהפלג הליטאי (פרוש) והשני מהפלג החסידי (שפירא) העניינים יגעים, בלשון המעטה. כפי שמוסרים מציע ח"כ פרוש לעמיתו בסיעה, ח"כ שפירא, לנהוג להבא בדומה לסיעת "מורשה", המורכבת משתי מפלגות - מצ"ד (ח"כ חיים דרוקמן) ופא"י (ח"כ אברהם ורדיגר). במצ"ד נהוג שכל מפלגה מחליטה בנפרד על הקו בתחום המדיניות והכספים שיש לנקוט בכנסת ורק אחר-כך מביא זאת נציגה לפני הסיעה, לסיכום.

מקרה נוסף שהסעיר את הצמרת הוא ההסכם שחברי הכנסת מאגודת-ישראל חתמו עם הליכוד, בדבר הצטרפותה לגוש הליכוד בהקמת ממשלת אחדות לאומית. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של האגודה, שמפלגה זו חותמת על "ברית בין הבתרים" עם מפלגה חילונית-ציונית-לאומית. רועיה הרוחניים של האגודה התנגדו לכך מאז ומתמיד. אולם למען הדיוק יש לציין, כי כבר היו דברים מעולם. אגודת-ישראל חתמה בזמנה על ברית עם מפלגה לא-יהודית ולא-ציונית, כמו הסאנציה (חצי אנטישמית), המפלגה הפולנית, שהיתה בשלטון ערב פרוץ מלחמת העולם השניה. בלטביה חתמה מפלגה יהודית זו ברית עם קארל אולמאניס, ראש הממשלה, שהיה ידידו של ר' מרדכי דובין. עסקן אגודאי ידוע זה, שתפס עמדה חשובה בחיים הציבוריים היהודיים בלאטביה מצא את מותו בגלות בברית-המועצות. בלאטביה, לפני מלחמת העולם השניה, הכריז אולמאניס על כל המפלגות הציוניות ועל ה "בונד" כבלתי-לגאליות; מכלל זה הוציא את אגודת ישראל ובית"ר. יודעי תולדות האגודה מדגישים, כי גם אם ב "מזרחי" (מפד"ל כיום) נערכו שיחות ארוכות ב-1946 עם אגודת-ישראל לתיאום עמדות ב "ועד הלאומי", נמנעו גדולי התורה דאז מלחתום ברית, כגוש מלוכד, לצד זה או אחר בתנועה הציונית.

לבד מזאת, האגודה פסלה מאז ומעולם, לפי הוראות מועצת גדולי התורה, אחריות מיניסטריאלית לפעולות הממשלה, שחלק גדול כרוך בחילול שבת ובמימון פעולות הנוגדות את רוח היהדות התורתית ומשום כך הסתפקה בעבר במינויים פארלמנטריים מובהקים, כיו"ר ועדת הכספים וועדת הרווחה. לא יתכן, אומרים אותם חוגים, שאחרי שמפלגת-הבת של אגודת-ישראל (פועלי אגודת ישראל) נזרקה בשעתה החוצה, על שום הצטרפותה לממשלת בן-גוריון (ר' בנימין מינץ ז"ל), תצטרף עתה האגודה לממשלה ותקבל תפקיד של סגן-שר, בלי שהדבר הובא להכרעת מועצת גדולי התורה. אחד מוותיקי האגודה אמר על הנעשה כיום במפלגתו, כי אף שמועצת גדולי התורה הסכימה בעבר לתמוך בממשלת בגין, היו בין חבריה במועצה שהתריעו נגד התמיכה. הם אמרו כי נשקפת סכנה לאידיאולוגיה האגודאית וכי בסופו של התהליך עלולה האגודה להיהפך למפד"ל שניה המתחרה על כל כסא בכל קואליציה אפשרית.

בחצרות האדמו"רים בארץ ובחו"ל ובחוגי בני הישיבות יש זעם רב על המירוץ של האגודה אחרי בריתות עם מפלגות חילוניות ועל השאיפה, שנהפכה כמעט לטבע שני, לשבת בכל קואליציה.

חוגים באגודת-ישראל תובעים לפנות אל המוסד העליון ההלכתי שלהם, מועצת גדולי התורה, ולבקש שיתכנס בהקדם כדי למצוא "היתר" כלשהו לנציגים בכנסת לכהן כשר בממשלה, בדומה להיתר שניתן לרשימה החרדית המתחרה ש"ס, ולא להסתפק בכהונת סגן-שר.

הדרישה הועלתה באחרונה לאחר שהרשימה הספרדית החרדית ש"ס, שאינה פחות קיצונית מהאגודה ושנתמכה בבחירות לכנסת על-ידי הרב אליעזר מנחם שך והפלג הליטאי, קיבלה גם את ברכתו של ראש ישיבת פוניבז' (הרב שך) בבני-ברק בבואה להצטרף לממשלה. נציגה, שהוא רב מקצועי ומכהן בכהונה זו ברעננה, מכהן גם כשר בממשלה.

באגודה טוענים, כי לא יתכן שההלכה תינתן לחצאין. האם לספרדים מותר להיות שר ואילו לאשכנזים אסור? שואלים.