"מיישר עקוב" ספר עברי מהמאה ה-14 יצא לאור עתה בברה"מ בתרגום רוסי

ספר על תולדות המתמטיקה בימי הביניים, שחיבר פילוסוף ומתמטיקאי במאה ה-14 בשפה העברית, ראה אור באחרונה בברית המועצות בתרגום רוסי, בצירוף המקור בעברית. הספר התקבל בימים אלה אצל חוקר השירה העברית מימי הביניים והמתמטיקאי ד"ר דב ירדן בירושלים. שם הספר "מיישר עקוב".
את הספר מייחסים לאבנר מבורגוס (1270-1340), שהתנצר כשהיה בן 50. אבנר היה רופא בעיר בורגוס, והמאמינים בנביא מוחמד ביקשו ממנו עצת רופא. סיפוריהם גרמו לו זעזוע נפשי, והוא חזה חזיונות שלא ידע פשרם. נפשו היתה אכולת ספקות וחכמי דורו לא הניחו את דעתו. בסופו של דבר התנצר. חבריו וידידיו היהודים, ובמיוחד חברו ותלמידו יצחק פולקאר, ניסו להחזירו ליהדות, אבל הדבר לא עלה בידם. חכמי דורו ניהלו עימו ויכוחים תיאולוגיים סוערים, בכתב ובעל פה. אבנר חיבר כמה ספרים פולמוסיים עם חכמי דורו. הספרים חוברו בעברית ותורגמו לקשטיליאנית: "מלחמות ה' ", "מורה צדק" ו- "מנחת קנאות", האחרון כוון נגד יצחק פולקאר. אחר כך חיבר ספר נוסף, בשם "תשובת למחרף". גם הוא נגד תלמידו פולקאר. לאחר שאבנר התנצר קרא לעצמו בשם אלפונסו מואלאדוליד.

הספר "מיישר עקוב" יצא בדפוס בפעם הראשונה בברית המועצות (מוסקווה). כתב-היד של הספר בעברית, בחצי אותיות דפוס מהמאה ה-14, נשמר במוזיאון הבריטי בלונדון. בהוצאה הרוסית הופיע, כאמור, כתב-היד המקורי, שהועתק לאותיות דפוס כתובות ביד, ובצמוד לו תרגום רוסי.

בעבודת המחקר והתרגום של כתב היד החל הבלשן של השפה העברית פרופסור ס. י. לוריה (1891-1964). בשנת 1960 הצטרפה ללוריה פרופסור גיטה גלוסקינה, חוקרת הספרות והשירה העברית מימי הביניים. רעייתו של המזרחן לייב וליסקר, גם הוא חוקר השירה העברית באוניברסיטת לנינגרד. גלוסקינה עבדה במשך עשרים שנה על חקר כתב-היד של הספר "מיישר עקוב", תרגמה אותה לרוסית והעתיקה את הכתב לאותיות דפוס כתובות ביד, כתבה מבוא הערות אחרות לספר והכינה תקציר ממנו בשפה האנגלית. פרופסור ב. א. רוזנפלד, מתמטיקאי ידוע, כתב הערות מקצועיות לספר. הספר מתחלק לחמישה פרקים (שערים, כלשונו של המחבר).

חוקרי כתב-היד נתקלו בקשיים בזיהוי שם המחבר, משום שהספר היה חסר שער. גלוסקינה הבקיאה גם בספרות התלמודית, הגיעה למסקנה שהמחבר, המכנה את עצמו בתוך הספר בשם אלפאנסו, הוא אבנר מבורגוס, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-14. גלוסקינה מסתמכת על השפה העברית המיוחדת של המחבר, הלקוחה מן המשנה והתלמוד, שעליה הוסיף מונחים משלו.

הספר הופיע במוסקווה בסוף 1983, בהוצאת הספרים הממשלתית "נאוקה" (מדע) בכ-4000 עותקים, מטעם המערכת הראשית לספרות המזרח, במסגרת הספריה "יד לכתבי המזרח".

הקורא העברי והרוסי את הספר יכול לעמוד על הרמה הגבוהה של תולדות המאתמטיקה בימי הבינים, ושל החקירות הפילוסופיות שליוו את המדע הזה. הספר עוסק בבעיית יישור העקוב, כלומר ליישר את הקווים או המשטחים העקומים.

החוקרת והמתרגמת גלוסקינה הקדישה, כאמור, עשרים שנה מחייה לחקר כבר היד, לתרגומו לרוסית, לכתיבת הערות והארות ולמילוי החסר בציורים ובצורות המתמטיים, שטושט בכתב היד המקורי.

הספר התקבל בעניין רב בכל החוגים בברה"מ, במיוחד בין המומחים לספרות העברית ולתולדות הספרות המתמטית והפילוסופית.