נפטר חוקר המגילות הגנוזות עמוסין

חוקר "המגילות הגנוזות" בברית-המועצות, בלשן הלשון העברית וההיסטוריון ד"ר יוסף עמוסין מת בגיל 74 בעיר לנינגרד. ידיעה קצרה על מותו ראתה אור בעיתונות היהודית בברה"מ.

יוסף בן דוד עמוסין נולד ב-1910 בעיר ויטבסק שבביילורוסיה, שהיתה בשעתה מעוז של היהדות החרדית. בוויטבסק נולדו גם הסופר והמחזאי שיאנסקי והצייר מרק שאגאל. בילדותו ובנעוריו קיבל יוסף עמוסין חינוך דתי ומסורתי. ב- 1941-1954 לחם בשורות הצבא האדום. עוד בלבשו את מדי הצבא האדום נתקבל למכון למזרחנות שליד האקדמיה ללימודים של ברית-המועצות. הוא חקר את תולדות שתי הממלכות יהודה וישראל, ועבודת הגמר שלו, שהגיש ב-1949 לקהל אנשי מדע, היתה על תולדות יהודי אלכסנדריה בשנה הראשונה לספירה. הוא התקבל כמדען קבוע במכון הפדגוגי בעיר אוליאנובסק. בשנות ה-20 המאוחרות נאסר בגלל פעילות ציונית ועשה כשלוש שנים בבתי-כלא סובייטיים שונים. באמצע שנות ה-30 התקבל למכון ההיסטורי של אוניברסיטת לנינגראד.

ב-1937 שוב נאסר עמוסין ושוחרר עוד מהרה מחוסר הוכחות. כעבור שנים מספר חזר ללנינגרד, ומונה כמרצה מדעי של האקדמיה על-שם א. אי. טיומנוב. החל ב-1959 השתתף כמדען בצוות של המכון למזרחנות (עמי אסיה) שליד אוניברסיטת לנינגראד.

עם גילוי "המדינות הגנוזות" התמסר עמוסין בכל מרצו לחקר כתבי-היד מתקופת מרד בר-כוכבא. פרסומיו בתחום זה משכו תשומת לבם של מלומדים ומדענים בארצות שונות והם הועידו לו מקום נכבד בין החוקרים הבין-לאומיים של ה "קומרניסטיקה". בין עבודותיו המדעיות של עמוסין נודעת חשיבות מיוחדת למחקרו "תפילת נבונאיד" (אחרון למלכי ממשלת בבל החדשה, 556-539 לפני הספירה), שפרסם ב-1958. בד בבד פירסם עמוסין ברוסית את שני ספריו המדעיים על המגילות הגנוזות, שזכו לפרסום רב, בעיקר בקרב יהודי ברה"מ. את כתבי-היד של מגילות קומראן תירגם עמוסין לרוסית בתוספת פרושים משלו.

ב-1983 ראתה אור המונוגרפיה של עמוסין בשם "עדת קומראן". הוא גם השתתף בוועידות מדעיות שונות ונשא הרצאות מעניינות על נושאים יהודיים.

ספריו המדעיים של עמוסין בתחום ההיסטוריה, וביחוד על התקופה היוונית-רומאית, נחטפו על ידי הקוראים ואזלו עד מהרה מן השוק.