"גני חמת": אנטומיה של חרם יהודי

פרשת "גני חמת" ובנק לאומי התבשלה במשך שנה וחצי על אש קטנה; לאחרונה העלו אותה אל להבה גדולה, ההולכת ומתפשטת בארץ ובחו"ל.

מלון "גני חמת" בטבריה נמצא, כידוע, בבעלות "אפריקה ישראל להשקעות", שהיא חברת-בת של בנק לאומי. בקיץ 1983 החליטו בעלי המלון להקים את פרוייקט התיירות שלהם בטבריה, על-ידי הרחבת המלון והקמת אגף נוסף. בעת חפירת היסודות לאגף נתקלו הפועלים בעצמות והודיעו על כך לאגף העתיקות של משרד החינוך.אבי איתן, הארכיאולוג הראשי באגף העתיקות, קבע שבמקום זה היה בית-קברות יהודי עתיק-יומין. חוות-דעת מדעית זו ניתנה לפי בקשת ראש עיריית טבריה יגאל ביבי.

לפי מקורות של החרדים פנו בעלי המלון אל הרב דוד שמידל מבני-ברק יו"ר אגודת "אתרא קדישא", ושאלו אם לדעתו יש להמשיך בבניה או להפסיקה ואיך לטפל בעצמות. הם הבטיחו, לדברי אותם מקורות, להתחשב בפסיקתו. הרב אמר לבעלי המלון, כי לפי דעתו ולפי שקבע הארכיאולוג של אגף העתיקות, המקום הוא בית-קברות ונמצא סמוך לקבר האמוראים ר' ירמיהו ורב כהנא וקרוב לקברו של ר' מאיר בעל הנס. החרדים טוענים כי בעלי המלון והמשקיעים לא עמדו בהתחייבותם והמשיכו לחפור, בלי להתחשב בדבריו של הרב שמידל.

בהיוודע לחרדים על הפרת ההסכם עם הרב שמידל הגיעו למקום אנשים שלהם מירושלים וניסו להפריע להמשך החפירות; הדברים הגיעו לכך שאברך חרדי השתטח על הארץ ולא הניח לבולדוזר להמשיך בעבודתו. בעקבות המחאות נפסקה העבודה לזמן קצר. בערב יום-הכיפורים ובמוצאי יום זה אשתקד חודשו החפירות והרב שמידל, המקיים כולל אברכים בטבריה, יחד עם ראש הכולל הספרדי במקום, הרב חיים שלום לובצקי, יצאו עם חמישה-עשר תלמידים למחות נגד החפירות. הם ניסו למנוע את המשך העבודה, והמשטרה שהגיעה למקום, עצרה את הרבנים ואת התלמידים ושלחה אותם לשלושה בתי-סוהר נפרדים - בטבריה, בעפולה ובבית-שאן. החרדים טענו כי הוכו באכזריות על-ידי אנשי המשטרה, שבראשה עמד אז השר יוסף בורג.

בית-דין של העדה החרדית בירושלים בירושלים פנה אל יהדות העולם החרדית וביקש שתתערב להפסקת הבניה באתר, שלדבריהם הוא בית-קברות יהודי. גם האדמו"ר מסאטמר, הרב משה טייטלבויום מוויליאמסבורג, התערב בדבר ודרש מראשי בנק לאומי בניו-יורק להפסיק את החפירות. הודות להתערבותו נפסקו עבודות הרחבת מלון "גני חמת" בטבריה, אולם לא לאורך ימים. כעבור זמן מועט החלו שוב לחפור. החרדים הגיבו בהפגנות, במחאות ובחאפלות וגם נקטו אמצעים אלימים. הם לכלכו את בנייני בנק לאומי בשכונות החרדיות בירושלים ובבני-ברק בכתובות-גנאי והיו גם הצתות. הדרישה היסודית היתה - להפסיק את החפירות. רק הקיצונים ונטורי-קרתא קראו להחרים את בנק לאומי, להוציא את הפקדונות, לא לכבד את ההמחאות המשוכות על בנק לאומי ולא לקבל צ'קים של בנק זה.

לרבנים שביקשו כי יופסקו החפירות, הצטרפו הרב אליעזר מנחם שך, ראש ישיבת פוניבז', ועמיתו הרב ישראל יעקב קנייבסקי, המכונה "הסטייפלר". הם פירסמו חוות-דעת תורתית שאסור לבנות על המקום. באיסור שפרסמו נאמר בין היתר: " ... כבר ראינו מכתבי הרבנים הגאונים שליט"א ופסק-דינם, שהמקום של קברי ישראל ואסור לבנות שם גם אחר שפינוהו וכל שכן שפינוהו באיסור".

גם הרב משה פיינשטיין, נשיא אגודת הרבנים בארצות-הברית, המכהן כנשיא מועצת גדולי התורה באמריקה, הזהיר את בעלי המלון מלהקים את האגף הנוסף על שטח שבו היה בית-קברות יהודי עתיק-יומין. אבל המדובר היה רק על איסור הקמת האגף ולא על הטלת חרם על בנק לאומי. יש לציין כי הרב שך, ש "אתרא קדישא" פנתה אליו בשעתו להצטרף למחרימי הבנק, סירב להיענות לדרישה זו וכמוהו גם הרב קנייבסקי.

המחאות וההפגנות בארץ ובחו"ל נגד בנק לאומי הועילו והעבודה הופסקה שוב; גם העפר שנלקח מהחפירות הוחזר למקום, לפי דרישת "אתרא קדישא", אך לא כוסה כליל, והמקום חזר לקדמותו, כפי שדרשו החרדים, אבל מדי פעם נעשו עבודות במקום. בית-הדין של העדה החרדית, בראשותו של הגאב"ד, הרב יצחק יעקב וייס כתב בפסק-דינו, "כי על-פי דת תורה הקדושה אין להשתמש בבית-הקברות שעל-יד גני חמת לשום דבר ועשו בזה עוון פלילי בחפירתם שם והוצאת העצמות ממקומם ומחוייבים להחזיר אותם למקומם עם העפר שהוציאו עמהם".

גם רבנים ספרדים בראשם, ראשי ישיבת "פורת יוסף", הרב יהודה צדקה והרב בן-ציון אבא-שאול וראש ישיבת "קול ירושלים, הרב יוסף עדס, פסקו כי אסור להשתמש במקום שהוא בית-קברות ומזהירים את הקבלנים והפועלים שלא יעבדו שם ולא יקבלו כל עבודות דומות, כל שכן שיש סכנה ב "חיטוטי שכבי" (מתים), ויש להיזהר בדבר זה.

חרף כל האיסורים והמחאות קראה ועדת הכלכלה של הכנסת, שהתערבה בדבר, להמשיך בהקמת מלון "גני חמת" ובהרחבתו וגם משרד התיירות עודד את המשקיעים וגינה את החרדים, המפריעים בהתפתחותה של טבריה, יגאל ביבי הדתי, גינה את החרדים וקרא למשקיעים להמשיך ולא להתחשב במחאות ובהפגנות. המשקיעים הגרמניים משכו את ידיהם מעיסקה זו, בעקבות המחאות, ובינתיים התערבו בעניין גם הרבנים הראשיים לישראל.הרב הספרדי מרדכי אליהו ביקר במקום ולדברי בעלי המלון אף באו לידי הסדר מתאים עם הרבנות הראשית.

הרבנות שלחה מפקחים למקום החפירות. בראשונה היה זה הרב זלמן קורן מקריית-ארבע, שלאחר זמן קצר הגיש את התפטרותו. במקומו מונה הרב יואל בן-נון מעפרה, שגם הוא לא החזיק מעמד. הם טענו כי לא שומעים להם. גם חבר יהודי בקונגרס האמריקאי התערב וניסה לישר את ההדורים בין המשקיעים לבין החרדים, אבל הדבר לא עלה בידו. כך היתה העבודה נמשכת, בהפסקות. המשקיעים טענו כי קיימו את כל ההוראות של הרבנות הראשית, אף ששינוי תכניות הבניה עלה להם במיליון וחצי דולר.

באחרונה טוענים החרדים, לפני שלושה שבועות נפרצו כל הסכרים ובעלי המלון החלו בחפירות נרחבות ואינם מקיימים את התנאים שנקבעו. אדמו"רים, רבנים וראשי ישיבות, במיוחד אלה הקרובים לאגודת-ישראל ולמועצת גדולי התורה, פירסמו בימים אלה חוות-דעת תורה, האוסרת על כל אחד ואחד לבוא בקשרי מסחר עם בנק לאומי וחברות-הבת שלו, דהיינו: בנק איגוד ומגדל, ולנתק עסקים ומסחר עם הבנק, וכן להוציא את הפקדונות אם עד יום א' השבוע לא יפסיקו את הבניה במקום. האיסור אינו חל על קופות-גמל ותכניות חסכון סגורות וכן לא נכללים באיסור זה עיר או מושב שאין בהם סניף של בנק אחר. יחד עם זאת מזהירים הרבנים "שלא לעשות מעשים שאין רוח חכמים נוחה מהם".

גם הרבנות הראשית גינתה את הפרת ההוראות שלה בחפירות בטבריה ואת "ההתנהגות המחפירה של חברת אפריקה-ישראל, בוני מלון גני חמת". הרבנות הראשית דורשת: ראשית, כי יוגשו לה, בתוך עשרה ימים, כל התכניות הנוגעות לבניית המלון, לרבות תכניות פיתוח מכל סוג שהוא. שנית, כי מפקח מטעם הרבנות הראשית יימצא במקום החפירות בכל עת שירצה, ללא כל הגבלה וללא כל הפרעות מצד החברה ובאי-כוחה. שלישית, כי כל עבודה תהיה אסורה כל עוד לא נעשתה בתיאום ובפיקוח המפקח מטעם הרבנות הראשית. הרבנות מוסיפה אזהרה, כי אם החברה לא תמלא אחרי כל התנאים האלה, תדון מועצת הרבנות ותחליט על נקיטת אמצעים חמורים נגדה.

ההקצנה בפרשה זו חלה בעקבות ביקורם של שליחים מירושלים, הרב שמעון זייבלד והרב שמעון אנשין, שחזרו מטבריה ודיווחו על מה שחזו במקום. בישיבת מועצת הרבנות הראשית בנדון השתתף, זו הפעם הראשונה, הרב פנחס מנחם אלתר, אחיו של האדמו"ר מגור, יו"ר מרכז אגודת-ישראל וחבר מועצת גדולי התורה. הוא בא בליווי הרב חנינה שיף, גבאי האדמו"ר ובשליחותו, להחליף מידע עם הרבנות הראשית בפרשה זו. גם האדמו"ר מגור, הרב שמחה בונים אלתר, השוהה בטבריה לשם החלמה, ביקר במקום.

פרשת "גני חמת" והחרם על בנק לאומי הועלתה בימים אלה גם במליאת הכנסת וח"כ אברהם שפירא מאגודת-ישראל הותקף קשות על התערבותו בה. נטורי-קרתא הקיצוניים ניצלו את הפרשה כדי לתקוף בחריפות את הרב הראשי הספרדי הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו הציוני, שבמכתבו הידוע נתן לדעתם "הכשר לתעלולי בנק לאומי וגושפנקא לפשעיהם", ואת ח"כ שפירא, השותף הרביעי בחברת-הבת של בנק לאומי "אפריקה-ישראל". הם תקפו את "כל השותפים בממשלת הזדון, שבחסותה מתבצע חילול והרס הקברים", ואת "אלה המכונים גדולי תורה, העומדים מן הצד, ואינם אוסרים את המשך העסקים עם הבנק", וכן את כל היהודים שומרי תורה ומצוות "שעדיין מקיימים קשרי מסחר עם הבנק וממשיכים מפעם לפעם במלאכת ההרס, רחמנא ליצלן".

לשם הפסקת הרחבת מלון "גני חמת" הוקמה ועדה קבועה של רבנים מכל החוגים ובתוכה שני חברי מועצת הרבנות הראשית. הם הודיעו שינקטו אמצעים אם עד יום א' (השבוע) לא יודיעו המשקיעים על הפסקת החפירות.

יש לציין כי בית-הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים מסרב - עד כתיבת שורות אלו - להטיל חרם על בנק לאומי בשל פרשת המלון "גני חמת", אף כי חברת "אתרא קדישא", העומדת בראש המאבק נגד הבנק, פנתה אליו. בבית-דין זה שני דיינים הם אשכנזים ואחד מעדות המזרח. לתמהונה של "אתרא קדישא" השיבו דייני בית-הדין הספרדי, כי קודם שמטילים חרם יש לשמוע גם את הצד הנגדי ולצורך זה הוזמן לבית-הדין ראש עיריית טבריה, יגאל ביבי, שמכהן גם כיו"ר ועדת התכנון והבניה של טבריה, שנתנה רשיון בניה לאגף.
יגאל ביבי טען לפני בית-הדין, כי הוא אינו צד בסכסוך ולא בעל דברים וכי על בית-הדין לפנות בנדון לחברת "אפריקה-ישראל" להשקעות או לבעלי מלון "גני חמת".