"
שיר השירים", בתרגום רוסי חדיש, נכלל באנתולוגיה של "השירה הלירית מהמזרח הקדום", שראתה אור ב "נאוקה" (דעת), הוצאת הספרים הרשמית של
ברית-המועצות במוסקבה. האנתולוגיה מחולקת לשלושה: הפרק הראשון - שירים ליריים ממסופוטמיה הקדומה (
עיראק), השני - שיר השירים, והשלישי - שירי אהבה מצריים מימי קדם.
השירים הליריים של עיראק הקדומה תורגמו לרוסית על-ידי המזרחנים והמשוררים הרוסיים הידועים אי. דיאקונוב, ו. אפאנאסייבה, ו. שילייקו.
את "שיר השירים" תרגם המזרחן והמשורר הרוסי אי. דיאקונוב, את השירים המצריים מהמאות 12-14, שהם שירי אהבה ללא תוכן דתי, תרגמה המשוררת הרוסית הנודעת אנה אחמטובה-גורנקו (1888-1966). הציורים והאיורים לאנתולוגיה הם של האמן הליטאי המנוח סטאטוס קראסאוסקאס.
בביקורת שפורסמה בברה"מ על האנתולוגיה נאמר בין היתר, כי יש המייחסים משמעות תיאולוגית וירטואלית ל "שיר השירים", אבל אין ספק שהוא
המנון לאהבה, ובמשך דורות שימש השראה למשוררים, שחיקו את השירים. בהם
פושקין, היינה ואחרים. בדורנו הגיעו המלומדים וחוקרי "שיר השירים" למסקנה, טוען אחד המבקרים, שזה "אוסף של שירים שהושרו בחתונות והמחבר האנונימי ערך אותם והביא אותם בכתובים. השירים נוצרו במאות העשירית עד השלישית בממלכת יהודה ונכלל בספרים שקדושתם הוכרה, ועל-כן הובאו
בתנ"ך שהוא יצירה בת אלמוות." לצורך התרגום לרוסית השתמש דיאקונוב בכתבי-יד עבריים עתיקים, השמורים בספריה על-שם סאלטיקוב שצ'דרין בלנינגראד, שמעריכים כי הם משנות אלף.
דיאקונוב תרגם את "
שיר השירים" לפי הבנתו ומובן שגישתו אינה מקובלת על פרשני "שיר השירים" שבמסורת, שעליו אמר
רבי עקיבא בין היתר: "שאין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קדשים" (
משניות ידיים פרק ג' משנה ה').
גם בווילנה, בירת
ליטא הסובייטית, הופיע "שיר השירים" בתרגום לליטאית ובהוצאה מהודרית, בהוצאת הספרים הממשלתית "וגה". תרגם אותו המשורר הליטאי סיגיטאס גדה.
לצדו מופיע התרגום הרוסי של א. דיאקונוב. במבוא לתרגום הליטאי כתב המשורר, חתן פרס
לנין, אדוארדאס מזלייטיס, בין היתר: "יצירה עתיקת יומין זו אין לה אח ורע עד היום הזה. במשך אלפי שנים קמו לה פרשנים וחוקרים לרוב. יש לקרוא אותה לא בעזרת הראש אלא בעזרת הלב, איש-איש לפי הבנתו".
יש לציין כי "שיר השירים", בתרגום לליטאית, נדפס ב- 20,000 עותקים וכולם אזלו מן השוק.
דפים בנושא:
© הזכויות על עיתון "דבר" שייכות
למכון לבון - מכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על-שם פנחס לבון
Powered By