דרך קוצים וברקנים לכוכבים

פולין כיבדה את זכרו של המדען היהודי, חלוץ חקר החלל והטיסה אליו, פרופסור ארי שטרנפלד, בקביעת שלט גדול בחזית הבית בלודז', שבו חי 28 שנים (1915-1933).
על השלט מופיעה דמות דיוקנו של שטרנפלד, שהשתייך לשושלת חצר אדמו"רי חסידי גור ושנשא את שמו של האדמו"ר, הרב אריה לב אלתר ז"ל. בצד הדיוקן כתובות על השלט המלים הבאות: "בבית זה גר בשנים 1915-1933 ארי שטרנפלד (4.5.1905 - 5.7.1980), החוקר המצויין של תורת החלל והטיסה בו, מחבר מבוא לקוסמונאוטיקום".

הירחון הסובייטי באידיש "סאוועטיש היימלאנד", המופיע במוסקווה בעריכתו של אהרן ורגליס, הקדיש אחד מגליונותיו לחקר החלל ולטיסה בו בברית-המועצות, החל ביורי גאגארין ועד לאחרוני הקוסמונאוטים הסובייטים. בגליון - מאמרים, שירים וסיפורים על נושא זה, וכן רשימה מעניינת על פרופסור ארי שטרנפלד, שבפיו היתה שגורה האימרה: "דרך קוצים וברקנים - לכוכבים" (פאר אספרה אד אסטרה), שמייחסים אותה לפילוסוף הרומי לוקוס אנוס סנקה, שחי לפני יותר מאלפיים שנה. אימרה זו חרותה גם על אנדרטת הזכרון שליד המצבה של ארי שטרנפלד בבית-העלמין במוסקבה.

ארי שטרנפלד נולד בסיר סראדז' הסמוכה ללודז', למשפחה חסידית משושלת חצר האדמו"ר של חסידי גור. הוא היה בן זקונים, שנולד לאחר שלוש בנות, והאב קרא לו בשם אריה, על-שם האדמו"ר מגור, מחבר הספר הקלאסי "שפת אמת", שהיה הסבא של האדמו"ר מגור הנוכחי.

בהיותו ילד קיבל ארי שטרנפלד בביתו חינוך מסורתי חרדי. אביו רצה שיהיה רב ומורה הוראה בישראל, ושלח אותו לישיבה ללמוד תורה וחסידות, אולם האם אסתר, שהיתה קצת מתקדמת, נעתרה לנער הכשרוני, שלא חשקה נפשו בתורה ונמשך ללימודי חול, וקבעה לבנה מורה לשפות זרות, שלימוד אותו פולנית ורוסית. גם עברית למד, נוסף על שפת האם שלו, שהיתה אידיש.

המפנה בחייו של ארי שטרנפלד חל כשהמשפחה עקרה מסראדז' ללודז'. זה היה ב-1915. בהשפעת אמו, שהיתה מתקדמת כאמור, נכנס ארי לגימנסיה, ולאחר שסיים אותה בהצטיינות יתרה, התקבל לאוניברסיטה יאגלונסקי שבקראקוב, שם למד פיסיקה ומתמטיקה ובו בזמן החל להתעניין בחקר החלל. הוא התכתב בנדון עם המלומד הרוסי, פרופסור קונסטאנטין ציאלקובסקי, שנחשב לאבי תורת הטיסות לחלל וששהה אז בצרפת. פרופסור ציאלקובסקי היה הראשון שקיבל את הספר שחיבר שטרנפלד ברבות הימים, "מבוא לתורת החלל", בהיותו בן 19 יצא ארי שטרנפלד לפאריס ללמוד ולהשתלם, אולם באין פרוטה בכיסו וכיוון שגם השפה הצרפתית היתה זרה לו, נאלץ לעבוד כסבל. מסבלות עבר לעבוד כשוליה של ספר, והתגלגל לבית-חרושת לאוטומובילים "רנו".

מפריז עבר לנאנסי והתקבל שם במכון המכניקה שליד האוניברסיטה המפורסמת של ננסי. גם בתוך המכון המשיך לעסוק בחקר החלל. רבים מן התלמידים ראו בארי שטרנפלד כעין בעל-דמיונות. היו גם שלעגו לו על הפנטאזיות שלו - להגיע לירח !

עם סיום הלימודים בנאנסי קיבל תואר אינג'ינר וניתנה לו בפאריס האפשרות להגשים את חלום חייו - להתמסר לחקר החלל.

ב-1930 התפרסמה בעיתון "הומאניטה" (יומון המפלגה הקומוניסטית בצרפת) תשובתו של פרופסור קונסטאנטין ציאלקובסקי מקאלוגה שבברית-המועצות על מכתבו של ארי שטרנפלד אליו ומאז נקשרו קשרי ידידות ומדע בין שני המלומדים. כעבור שלושים שנה, בטיסתו הראשונה של יורי גאגארין אל החלל, ציין "הומאנטיה" כי היה זה ארי שטרנפלד שחזה את הנולד ועזר בהרבה בהגשמת מטרה זו.

ב-1933, עזב שטרנפלד את פאריס וחזר ללודז' לבית הוריו, שם הסתגר במשך שנה וחצי בחדר צר ואפל, שבו עבד יומם ולילה על ספרו "מבוא לחקר החלל". בזכרונותיו כתב, כי ספרו "מבוא לחקר החלל" לא עמד במבחן לקבל תואר ד"ר באוניברסיטת פריז, והמדריכים שלו בפקולטה יעצו לו שיתמסר לחקר "חיתוך מתכת". הוא תיאר בזכרונות את התנאים הקשים שבהם עבד על ספרו בלודז'. כשהיה בפאריס עמדו לרשותו מכשירים מודרניים והוא השתמש בהם לצרכי עבודתו במחקר; בלודז' באותם ימים לא היתה אף ספריה מדעית אחת ראויה לשמה. בקושי השיג טבלה של לוגריתמים. בפאריז השתמש במכונת חישוב מודרנית; בלודז' היה צריך להסתפק באריתמומטר, ש "הוגנב" לו מבית-החרושת הסמוך לאחר גמר שבוע העבודה, ביום שבת. ביום שני היה מחזיר אותו למקומו. הוא סבל גם ממחסור בנייר-כתיבה, והשתמש בנייר עטיפה ובנייר עיתונים.

עזר-כנגדו היתה אשתו הראשונה גוסטאבה, פעילה במפלגה הקומוניסטית בלודז'. שהיתה בלתי-לגאלית אותה עת. היא עזרה לו הרבה בעריכת ספרו. במשך היום היתה פעילה במאבקם של פועלי הטקסטיל בלודז' ובערבים הקדישה מזמנה לעריכה. גוסטאבה מתה ב-1962 במוסקווה.

ב-1933 כשהפאשיזם החל להשתלט על מערב אירופה, יצא טרנפלד את לודז' וחזר לפאריס כשבאמתחתו ספרו "מבוא לחקר החלל". הפעם, כשהציג אותו לפני המדענים, היתה ההתעניינות במחקרו לשביעות רצונו. הוא הוזמן להופיע בסורבון וחזר על ההרצאה שנשא באוניברסיטת לארטה על מחקר החלל. הפעם משכה ההרצאה את תשומת-ליבם של המדענים הצרפתיים, האנגלים והגרמנים, ושטרנפלד שלח אותה ואת ספרו לפרופסור קונסטאנטין ציאלקובסקי, בקאלוגה.

ב-1934 באודיטוריום הגדול ביותר של הסורבון בפאריס, בישיבה השנתית של הקהילה האסטרונאוטית ובנוכחות מדענים הודיע יו"ר הישיבה, פרופסור ארנסט אסקלנגון, שכיהן אחר-כך כנשיא האקדמיה למדעים בצרפת, על ההחלטה להעניק לארי שטרנפלד פרס על עבודתו בחקר החלל. הכרת המדענים זיכתה אותו בפופולאריות רבה ורבים פנו אליו בהצעות שונות. הוצאות הספרים המדעיות, ביקשו שיפרסם בהן את ספרו.

ב-1932 ביקר לראשונה במוסקווה. הוא בא לשם כדי לגולל את תכניתו בדבר בניית רובוט, שיסייע בהגשמת תכניות החלל שלו. ב-1935 הגיע לברה"מ כדי להשתקע בה. ב-1936 העניקה לו ממשלת ברה"מ אזרחות סובייטית ומייד התקבל למכוני חקר מדע החלל והגרעין. ב-1937 פורסמו ספריו ברוסית.

בשנות מלחמת העולם השניה, כשהגרמנים התקרבו למוסקבה, עקרה משפחת שטרנפלד לעיר סרוב אשר בהרי אוראל, שם כיהן כמורה בטכניון המקומי. גם סרוב הנציחה את שמו של שטרנפלד: על חזית בית העץ שבו גר קבעו שלט ובו נאמר: "פה, בשנות מלחמת המולדת, חי ועבד אחד מחלוצי חקר החלל, המדען הסובייטי א. שטרנפלד". ספריו ומאמריו הופצו ביותר מ-40 ארצות ב-36 שפות וב-80 מהדורות. ארי שטרנפלד לא שכח מעולם את צור מחצבתו. תמיד היה חוזר על האימרה באידיש: "סבי ביקש להגיע לשמים בדרך מיסטית, על-ידי הקבלה, ואני השגתי מטרה זו בדרך שונה לגמרי".

אחרי מלחמת העולם השניה ביקר שטרנפלד בעיר הולדתו סרדז' והתקבל על-ידי התושבים והשלטונות בכבוד מלכים. בעיר הוקם לכבודו שער-כבוד והעונקה לו אזרחות כבוד של העיר. שטרנפלד דיבר באידיש עם שרידי יהודי המקום. "היכול יהודי פולני לשכוח את שפת אמו ?" אמר להם.

במקום בולט בחדר-עבודתו במוסקווה היתה תלויה תמונה של השוק של סראדז', יצירתו של צייר פולני. התמונה היתה יקרה לשטרנפלד מאוד. במכתב אל בן עירו כתוב: "לעולם לא אשכח את הסימטאות השקטות של סראד'ז, את השדרות, את הגן העירוני ואת הנהר השקט וארטה, שכשהיינו ילדים התרחצנו בו. אני זוכר את הבתים, כל אחד ואחד בנפרד, את המבנים ההיסטוריים מן המאה ה-12 - 13 ואת הבית שלנו ששכן בפינת השוק.

אשתו השניה של שטרנפלד, אילזה נאומובנה, יחד עם בתו מאיה שטרנפלד חברות בוועדה המדעית להנצחת ירושתו המדעית והן אוספות חומר לביוגרפיה מדעית שלו, במהדורה אקדמית.

בבית-הקברות במוסקווה שבו הוא טמון, ליד קברו, הוקמה אנדרטה לזכרו בצורת ספר פתוח ומעליו דמות דיוקנו של שטרנפלד. מתחת כתוב: "ארי שטרנפלד, חלוץ תורת החלל" והפתגם בלטינית של הפילוסוף סנקה: "דרך קוצים וברקנים - לכוכבים".